שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,573 בתים ,  00:26, 3 בדצמבר 2009
שורה 104: שורה 104:  
קיימים מדדים הן בתחום המיקרו כלכלי והן בתחום המאקרו כלכלי למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות.  
 
קיימים מדדים הן בתחום המיקרו כלכלי והן בתחום המאקרו כלכלי למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות.  
 
* [[טביעת רגל אקולוגית]] [[טביעת רגל מימית]] ו[[טביעת רגל אנרגטית]] מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקוליגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד.  
 
* [[טביעת רגל אקולוגית]] [[טביעת רגל מימית]] ו[[טביעת רגל אנרגטית]] מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקוליגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד.  
 +
* הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר)]] מנסה לתת כלים ואומדנים להשפעות פעיליות שונות על צריכת האנרגיה.
 
* [[ניתוח מחזור חיים]] היא דרך להשוואות השפעות בעיקר בתחום המיקרו של מוצרים או תהליכים שונים.  
 
* [[ניתוח מחזור חיים]] היא דרך להשוואות השפעות בעיקר בתחום המיקרו של מוצרים או תהליכים שונים.  
 
* קיים מדד של האו"ם ושל הOECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים.  
 
* קיים מדד של האו"ם ושל הOECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים.  
שורה 111: שורה 112:  
* קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או זיהום הסביבתי.  
 
* קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או זיהום הסביבתי.  
   −
קיימים מדדים והערכות שונות לשאלה עד כמה תלויה הכלכלה ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] במשאבים מתחדשים או במשאבים מתכלים.  
+
קיימים מדדים והערכות שונות לשאלה עד כמה תלויה הכלכלה ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] במשאבים מתחדשים או במשאבים מתכלים, ואיך משפיעה הזיהום על בריאות בני האדם ורווחתם.
 +
* קיימים מחקרים רבים ומפורטים בשאלות הקשורות להשפעות מזהמים שונים על בריאות הציבור וכן חישובים של העלויות הכלכליות של דבר זה. הדבר מפותח בעיקר בהקשר של [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]] וחשיפת עובדים לזיהום במקום עבודתם. הדברים ניכרים יותר כאשר מדובר בחומרים מזהמים ידועים כמו [[כספית]], [[עופרת]], [[מתכות כבדות]] נוספות, [[דיוקסין]], [[אזבסט]] וחומרים נוספים.
 +
* קיימים פחות מחקרים ומידע בהקשר של זיהומים אחרים ארוכי טווח כמו השפעות נוספות של דיוקסין על מערכת הרביה, [[PCB]], [[מזהמים אורגניים יציבים]] ועוד, בעיקר על היקף ההשפעה הכלכלית של מזהמים אלה, שהשפעתם יכולה להתבטא שנים רבות לאחר החשיפה.  
 
* [[הערכת המילניום לאקוסיסטמות]] היא מחקר מקיף בשאלה עד כמה משפיע האדם על הסביבה, ואילו השלכות יש לדבר זה על החברה האנושית.  
 
* [[הערכת המילניום לאקוסיסטמות]] היא מחקר מקיף בשאלה עד כמה משפיע האדם על הסביבה, ואילו השלכות יש לדבר זה על החברה האנושית.  
 +
* מחקרים בתחום [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית]] כמו [[דו"ח שטרן]] מנסים לאמוד את ההשפעות האפשריות של [[התחממות עולמית]] על הכלכלה האנושית.
 
* [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]], והספרות סביב [[שיא תפוקת הנפט]] מודדים יעילות של אנרגיה וכן השפעות של דפוסי הפקת דלקים מתכלים על החברה האונשית  
 
* [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]], והספרות סביב [[שיא תפוקת הנפט]] מודדים יעילות של אנרגיה וכן השפעות של דפוסי הפקת דלקים מתכלים על החברה האונשית  
* הכלכלן [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.  
+
* הכלכלן [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.
 
      
==יישום כלכלה מקיימת בענפים שונים==
 
==יישום כלכלה מקיימת בענפים שונים==

תפריט ניווט