47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 7:
שורה 7: − + שורה 18:
שורה 18: + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 28:
שורה 45: + + + + +
אין תקציר עריכה
הסרט נערך, הופק ובוים על ידי דיוויד שין (david sheen). הוא תורגם לעברית על ידי "בית המרקחת האדום".
הסרט נערך, הופק ובוים על ידי דיוויד שין (david sheen). הוא תורגם לעברית על ידי "בית המרקחת האדום".
==פרק 1 - הבעיות בבניה העכשווית==
==הבעיות בבניה העכשווית==
בפרק נתונים של משרד האנרגיה של ארצות הברית על צריכת אנרגיה ומשאבים לבנייה. הטענה היא שמדובר ב כ-40% מצריכת האנרגיה הכוללת. (ראו גם [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר)]]). נתונים על הקשר בין [[בירוא יערות]] בצפון אמריקה משתמשים בכמות גדולה של עץ. הפעיל הסביבתי טים רים מזכיר את ההבדלים בין [[חוות עצים]] לבין יער טבעי. כן מוזכר התרומה של בירוא יערות להכחדה המונית.
בפרק נתונים של משרד האנרגיה של ארצות הברית על צריכת אנרגיה ומשאבים לבנייה. הטענה היא שמדובר ב כ-40% מצריכת האנרגיה הכוללת. (ראו גם [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר)]]). נתונים על הקשר בין [[בירוא יערות]] בצפון אמריקה משתמשים בכמות גדולה של עץ. הפעיל הסביבתי טים רים מזכיר את ההבדלים בין [[חוות עצים]] לבין יער טבעי. כן מוזכר התרומה של בירוא יערות להכחדה המונית.
רום מזכיר גם את [[שיא תפוקת הנפט]], ג'יימס הווארד קונסטלר טוען כי טכנולוגיה לאו דווקא תציל את המצב [[אופטימיזם טכנולוגי]]. ריצ'ארד היינברג מביא את הטיעון המרכזי של שיא תפוקת הנפט - לא משנה מתי יאזלו המשאבים, אלא מתי נצטרך לעזוב את מסלול [[צמיחה כלכלית|הצמיחה]]. תשתית הבנייה בארה"ב פגיעה מאוד לשיא תפוקת הנפט - בעיקר זקוקה לחימום.
רום מזכיר גם את [[שיא תפוקת הנפט]], ג'יימס הווארד קונסטלר טוען כי טכנולוגיה לאו דווקא תציל את המצב [[אופטימיזם טכנולוגי]]. ריצ'ארד היינברג מביא את הטיעון המרכזי של שיא תפוקת הנפט - לא משנה מתי יאזלו המשאבים, אלא מתי נצטרך לעזוב את מסלול [[צמיחה כלכלית|הצמיחה]]. תשתית הבנייה בארה"ב פגיעה מאוד לשיא תפוקת הנפט - בעיקר זקוקה לחימום.
==בניה באדמה ברחבי העולם==
הסרט סוקר היבטים שונים ושיטות שונות של בנייה שיש ברחבי העולם. בין היתר הוא מביא תמונות סיפורים וראיונות עם אנשים מגאנה באפריקה, ממרכז אמריקה ומצפון אמריקה, מבריטניה, מתימן, מתיאלנד ומישראל.
פרק 3 מביא דוגמאות לבניה באדמה בשיטת [[אדובה]] (בניה בלבנים מאדמה) באיזור מקסיקו ובארצות הברית. במקסיקו קיימת בנייה באדמה מזה כ-1000 שנים. כמה מהמבנים העתיקים ביותר בארה"ב בנוייים באדמה. פרק 5 מביא דוגמאות לבנייה בשיטת [[קוב]] (בניה באדמה ללא לבנים) מאיזור קסקיידה - מצפון קליפורניה ועד לבריטיש קולומביה. אחד המרכזים הראשיים של תנועת הקוב נמצא ב"בית הספר הצפון אמריקאי לבנייה טבעית" שבמדינת אורגון.
פרק 8 סוקר את הבנייה באדמה בתימן. במדינה זו קיימת מסורת עתיקה בת מאות שנים לכל הפחות של בנייה באדמה. בחצרמוות לדוגמה קיימת עיירה שלמה שבנויה מאדמה. בשיטות הנהוגות בתימן משתמשים בשלד עץ קל כדי להגיע למבנים בני עד 8 קומות, מבנים רבים הם בעלי 4 קומות לפחות.
פרק 11 סוקר את הבנייה באדמה בתאילנד. הבניה המסורתית היתה מבמבוק ועץ. לפני כ-30 שנה התפשטה תעשיית הבטון העולמית ואנשים ביכרו את הבטון בגלל שהוא אמיד יותר. דבר זה גרר אנשים לחובות ולתלות גדולה יותר בכלכלת הכסף במקום התסמכות על חומרים ושיטות מקומיים שהיו מקובלים. בשנים האחרונות נערכים בתאילנד קורסים לבנייה באדמה בכ-18 מרכזים במדינה. ההענות גבוהה מאוד וקיימת הערכה כי עשרות אלפי אנשים למדו את השיטה.
==בנייה באדמה כחוויה מעצימה==
מספר פרקים מתארים כיצד הבנייה באדמה היא עניין פשוט יחסית שגורם להעצמה אישית ולגיבוש קהילתי. אנשים באים לקורסים קצרים ולומדים כיצד הם יכולים לבנות בית בשביל עצמם. הם לאו דווקא רוצים לבנות בתים כל החיים, אלא להיות מסוגלים לבנות בית עבור עצמם או לעזור לחברים. הקלות בבניה גם גורמת לתחושת ערך עצמי. בניגוד לבניה בעץ הבניה בבוץ אינה כרוכה בנסורת רעילה, או בשימוש במכשירים חדים כמו מסורים, והיא מחייבת שיתופי פעולה רבים בכל שלבי הפרוייקט כמו הכנת האדמה או הקמת המבנה. בדרום אמריקה מוזכר כי רוב האנשים בכפרים הבנויים מאדמה, יודעים את מלאכת הקמת הבתים עד הגיעם לגיל 16.
פרק 5 מתמקד בנושא של הבנייה באדמה כחוויה מעצימה ומביא לדוגמה את סיפורה של ברידג'ט מיינר מארה"ב. לפני 14 שנה היא התגרשה, היו לה 4,000 דולר והיא נותרה ללא קורת גג. חברים ומשפחה יעצו לה לקנות קראוון ולהחנות אותו בשטח של הוריה או במקום אחר. היא השתתפה באותו זמן בקורס הבנייה הראשון של חברת "קוב קוטג'" והחליטה שבאותה מידה היא יכולה לבנות בית אדמה בשיטת קוב. בתוך 4 חודשים היא סיימה את הבנייה בעצמה, עם עזרה מהוריה בתחום הנגרות, ומאז היא חיה בבית שבנתה. המגורים במקום נוחים בהרבה מאשר בנייה בקראוון. בתה , אלי, הרחיבה את הבית כשהייתה בגיל 9.
==פרוייקטים לשיקום העיר==
פרקים 9 ו-10 סוקרים עבודות לשיקום המרחב הציבורי כמו צביעת כבישים, יצירת מקומות ציבוריים ויצירת מבנים פשוטים מאדמה (כמו מיני אמפיתאטרון, פסל סביבתי ועוד) בערים [[פורטלנד]] ו[[אוקלנד]]. באוקלנד מוסבר כיצד אנשי שיקום העיר מנסים להחיות מחדש את קהילת השחורים שסבלה מנסיון של השלטונות ליצור [[ג'נריפיקציה]] בכוח.
==אישים המרואיינים בסרט==
==אישים המרואיינים בסרט==
רשימת אנשים מהפרק הראשון
* ד"ר דריק גנסן
* ד"ר דריק גנסן
* הפעיל הסביבתי טים רים בהקשר של מניעת [[בירוא יערות]]
* הפעיל הסביבתי טים רים בהקשר של מניעת [[בירוא יערות]]
* ג'יימס הווארד קונסטלר - מחבר הספר [[מצב החירום הממושך]]
* ג'יימס הווארד קונסטלר - מחבר הספר [[מצב החירום הממושך]]
* ריצ'ארד היינברג - מחבר הספר [[שיא הכל]]
* ריצ'ארד היינברג - מחבר הספר [[שיא הכל]]
אנשים בפרק 5
אקלה קול, אדריכלית אדמה, cobworks
בקי בי, חלוצת קוב, ומחברת "המדריך לבונה בקוב"
ברידג'ט מיינר, בנתה את ביתה מקוב
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==