שורה 7: |
שורה 7: |
| בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].<BR> | | בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].<BR> |
| הציפיות לאינפלציה נמדדות ע"י החסרת תשואות איגרות החוב הצמודות (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי האיגרת. | | הציפיות לאינפלציה נמדדות ע"י החסרת תשואות איגרות החוב הצמודות (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי האיגרת. |
− |
| |
− | ==האינפלציה בחשיבה הכלכלית המקובלת==
| |
− | האינפלציה נחשבת כתופעה כלכלית וחברתית שלילית מכיוון שהיא שוחקת את כוח הקניה של משקי הבית. אינפלציה דוהרת משפיעה על תחומי הצריכה וגורמת לצרכנים להוציא את הכנסתם מהר ככל האפשר ויוצרת תוהו ובוהו בחיים הכלכליים. במשך רוב תקופות החשיבה הכלכלית ניסו הכלכלנים לשלוט באינפלציה.
| |
| | | |
| ===הסיבות לאינפלציה=== | | ===הסיבות לאינפלציה=== |
| + | ===אינפלציה בתאוריה הנאו קאלסית=== |
| התיאוריה המקובלת מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'ריאלית' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של הכסף). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית האמיתית. הגורמים לאינפלציה מתחלקים לשני תחומים: אינפלציה של צד ההיצע ואינפלציה של צד הביקוש. | | התיאוריה המקובלת מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'ריאלית' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של הכסף). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית האמיתית. הגורמים לאינפלציה מתחלקים לשני תחומים: אינפלציה של צד ההיצע ואינפלציה של צד הביקוש. |
| | | |
שורה 17: |
שורה 15: |
| | | |
| אינפלציה של צד ה[[היצע]] מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור. מצב זה נגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועלייות שכר. כדי לשמר את המרווח היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים תחול עליית מחירים כללית במשק. | | אינפלציה של צד ה[[היצע]] מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור. מצב זה נגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועלייות שכר. כדי לשמר את המרווח היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים תחול עליית מחירים כללית במשק. |
| + | |
| + | ===הדפסת כסף מסחרית=== |
| + | התאוריה הנאו קלאסית מתעלמת מכך שמאז המצאת הבנקים, ובאופן גובר מאז תחילת המאה ה-20, רוב הכסף המשמש בפועל את האנשים הוא לא כסף נייר המודפס על ידי הממשלה אלא כסף שנוצר מחובות, כחלק מ[[בנקאות ברזרבה חלקית]]. אם הבנק המרכזי מאפשר הגדלה של יחס הרזרבה, נוצר תהליך שבו רוב הכסף "מודפס" על ידי הבנקים. תהליך נוסף של "הדפסת" שווי כסף כמו תלושי קנייה, אגרות חוב קונצרניות, כרטיסי "נוסע מתמיד" סוגים שונים של אשראי ועוד. |
| + | |
| + | ===אינפלציה מתהליכים עולמיים=== |
| + | עוד הסבר חלופי לאינפלציה מקומית הוא יחסים של ייבוא ויצוא ויחסי שערי מטבע. לרוב אין התייחסות לזה בהסברים המקובלים לאינפלציה בגלל שרוב הספרות הכלכלית נכתבה בהנחה כי משק של מדינה הוא משק סמי-אותרקי שבו רוב הפעילות הכלכלית היא פנימית. במצב של התייקרות מטבעות ממדינות מהם מתבצע ייבוא של מוצרים חיוניים כמו אנרגיה, מזון , או מצב של פיחות במטבע המקומי גורמים לאינפלציה דה-פאקטו. |
| + | |
| + | מגנון נוסף של אינפלציה מקומית הוא הגדלת הביקוש לדיור באיזור מסויים, בלי שיש באיזור זה עליה בהכנסה. באיזורים כמו ערים גדולות בעולם, כמו גם בערים ירושלים ותל אביב בישראל, חוו אינפלציה של מחירי הדיור בגלל כניסה של קונים מארצות אחרות, שהיה להם הרבה כסף יחסית לשוק הדירות המקומי. כך מחירי הדירות עלו ואיתם יוקר המחייה של דיירים משכירים. לעומת זאת, לא הייתה עליה של השכר והתוצאה היא אינפלציה במשק הדיור. |
| + | |
| + | ===אינפלציה בגלל השפעות סביבתיות=== |
| + | בניתוח הנאו-קאלסי והמקובל הטבע הוא שחקן פאסיבי שאינו מגיב ואינו משתנה על פני זמן. לכן כל שינוי כלכלי, לרבות שינויים אינפלציונייים מיוחסים לפעולה אנושית. בפועל הטבע הוא דינאמי, ומספק מספר מנגונים בהם יכולה להתרחש אינפלציה של צד היצע הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך: |
| + | * בצורת , הצפות או בעיה אקלימית אחרת הגורמת למחסור במזון בטווח הקצר. |
| + | * [[שינויי אקלים]] שיכולים לגרום לבעיות בריאות ובעיות מזון בטוווח הארוך. |
| + | * בעיות אחרות של [[ביטחון תזונתי]] כמו [[סחף קרקע]] שיכולים לייקר את הפקת המזון. |
| + | * [[שיא תפוקת הנפט]] ושיאי תפוקה של מחצבי אנרגיות אחרים הגורמים להתייקרות אנרגטית שמייקרת את כלל המוצרים. |
| + | * התייקרות של הפקת מחבצים בגלל [[תפוקה שולית פוחתת]] - ככל שמנצלים יותר עופרות, העופרות עניות יותר במתכת ובמחצבים וקשה יותר להפיק את העופרות. |
| + | * כילוי לא מתחדש של מוצרים טבעיים מתחדשים כמו מים ([[זיהום מים]] והמלחתם), מוצרי עץ ([[בירוא יערות]]), דיג יתר, חקלאות לא מתחדשת ועוד. |
| + | |
| + | ===הרס שירותי חינם של הטבע והחברה=== |
| + | מנגנון דומה הוא הרס של שירותי חינם של הטבע או של הסביבה. דבר זה גורם לכך שכמות הסחורות המבוקשת על ידי האוכלוסיה גדלה, אבל כוח הקניה אינו משתנה. מצב זה שונה מאחרים בגלל שלא מדובר בהתייקרות של סל נתון של מוצרים, אלא של ייצור מחסור שגורם להגדלת הביקוש למוצרי שוק, בנסיון לשמור על רמה נתונה של רווחה. |
| + | |
| + | דומגאות [[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים שירותי חינם כמו טיהור מים, טיהור אוויר, מיזוג אוויר, החדרת מי תהום ועוד. דוגמאות לשירותים קהילתיים כוללים אכיפה של קהילות נגד פשיעה, ערבות הדדית, תמיכה נפשית, עזרה בגידול ילדים, העברה של מידע על תפקוד מערכות (כמו עצות בנושאי בריאות או גידול ילדים) ועל טיבם ומחירם של מוצרי שוק ועוד. |
| + | |
| + | |
| + | ==השפעות האינפלציה== |
| + | האינפלציה נחשבת כתופעה כלכלית וחברתית שלילית מכיוון שהיא שוחקת את כוח הקניה של משקי הבית, גורמת לחוסר יציבות ועוד. אינפלציה דוהרת משפיעה על תחומי הצריכה וגורמת לצרכנים להוציא את הכנסתם מהר ככל האפשר ויוצרת תוהו ובוהו בחיים הכלכליים. במשך רוב תקופות החשיבה הכלכלית ניסו הכלכלנים לשלוט באינפלציה. |
| | | |
| ===הקשר בין אינפלציה, אבטלה ומיתון=== | | ===הקשר בין אינפלציה, אבטלה ומיתון=== |