7
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 101:
שורה 101: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
בעקבות הפעילויות השונות בנושא מתקיים דיון ציבורי גם ברמה הלאומית. בעיתונות הכתובה התפרסמו כתבות ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ". ערוץ 10 שידר כתבה שניתן לראותה כאן [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=554775]. חבר הכנסת חיים אורון פנה אל שרי הגנת הסביבה והפנים בשאלה למה לא יוחלט שאין להקים את המכרה. השר להגנת הסביבה, בתשובתו, התעלם מתסקיר ההשפעה הבריאותית והשיב שהתכנית תידון ושלמתנגדים תינתן הזדמנות להתנגד. תשובה זו גררה כתבה נוספת ב"ידיעות אחרונות".
בעקבות הפעילויות השונות בנושא מתקיים דיון ציבורי גם ברמה הלאומית. בעיתונות הכתובה התפרסמו כתבות ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ". ערוץ 10 שידר כתבה שניתן לראותה כאן [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=554775]. חבר הכנסת חיים אורון פנה אל שרי הגנת הסביבה והפנים בשאלה למה לא יוחלט שאין להקים את המכרה. השר להגנת הסביבה, בתשובתו, התעלם מתסקיר ההשפעה הבריאותית והשיב שהתכנית תידון ושלמתנגדים תינתן הזדמנות להתנגד. תשובה זו גררה כתבה נוספת ב"ידיעות אחרונות".
==דיון בשדולה הסביבתית חברתית בכנסת==
ביום 3 ביוני 2008 – במסגרת "[http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/Events/shd יום הסביבה בכנסת]" התכנסה השדולה הסביבתית-חברתית, בראשות ח"כ הרב מיכאל מלכיאור וח"כ ד"ר דב חנין, לדיון מעמיק [http://en.wikipedia.org/wiki/Precautionary_principle בעקרון הזהירות המונעת]. עיקרון הזהירות המונעת הוא עקרון המנחה את הגנת הסביבה מפני עשייה העלולה להיות פוגענית. ניתן לתמצת את העיקרון במשפט: "אם יש ספק אז אין ספק", דהיינו ספק פגיעה דינו כפגיעה ויש להימנע מפעולה שאין יודעים בוודאות מלאה שלא תהיה פוגענית.
מקרה המבחן שנדון בעקבות ההרצאות היה המקרה של שדה בריר.
את הדיון פתח ראש עירית ערד (ממונה) רו"ח גדעון בר-לב שהציג את עמד העיר השוללת את הקמת המכרה מכל וכל. ראש מינהל בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר איתמר גרוטו, הציג את עמדתו של משרד הבריאות ששללה את הקמת המכרה.
מטבע הדברים עמד הדיון בצל הקרנת הכתבה בערוץ 10 זמן קצר לפני כן, כך שבמקום מנכ"ל כי"ל מר דני חן, יוצגה כי"ל בדיון ע"י מר אלי גולדשמידט (סמנכ"ל החברה לישראל לעניני רגולציה ואיסטרטגיה). הממצאים החריפים שהוצגו בתסקירי ההשפעה הבריאותית, עמדת משרד הבריאות נגד המכרה וחולשת עמדת כי"ל, גרמו לנציג כי"ל להציע את פתרון המחלוקת ע"י מומחה נודע מחו"ל, שיהיה מעין "בורר" בין המסמכים המתריעים על סכנה מהקמת המכרה לבין חוות הדעת של כי"ל הטוענות שאין כל סכנה.
תושבי ערד לא קבלו את הצעת כי"ל גם מתוך חשש שלא תושג בוררות נטולת פניות, אולם בעיקר בשל מה שנראה כערעור בוטה על הרשויות המוסמכות במדינת ישראל להכריע בענייני בריאות. האם לכל מי שממונו רב יינתן לערער על קביעות הרשויות הממלכתיות שלא במסלול המשפטי?
==דיונים בועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הדרום – משרד הבריאות משנה את עמדתו==
תכנית המכרה בשדה-בריר, דרך הגישה אליו והמסמכים הנלוים (תסקיר ההשפעה על הסביבה) הובאו לדיון [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1008617&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=9 בועדה המחוזית ביום 28 ביולי 2008]. לדיון הגיעו ראש העיר ערד וכמה עשרות מתושבי העיר. ראש העיר הציג בועדה את עמדת העיר השוללת את הקמת המכרה. גם נציגי התושבים קיבלו את רשות הדיבור. בשלב מסוים התחממו הרוחות ויו"ר הועדה הוציאה מחדר הישיבות את כל מי שאינם חברי הועדה המחוזית.
להפתעת הכל הציגה נציגת משרד הבריאות עמדה חדשה. משרד הבריאות חזר בו מהתנגדותו המוחלטת להקמת המכרה ואימץ במלואה את הצעת כי"ל למנות "בורר" שהמשרד יבחר במכרז בין-לאומי.
''(נתברר שמנכ"ל כי"ל פנה במכתב אל מנכ"ל משרד הבריאות והציג בפניו את ההצעה. מנכ"ל המשרד זימן אליו את נציגות משרדו בועדה המחוזית דרום והורה להן להציג את הצעת כי"ל מטעם משרד הבריאות, הוראה זו הינה בניגוד להוראות היועץ המשפטי לממשלה שלפיה נציגי השרים בועדות התכנון חייבים להצביע בועדות על-פי שיקוליהם המקצועיים ואל להם לקבל הוראות מדרגים מנהליים ממונים במשרדיהם. הוראה זו של היועץ המשפטי לממשלה באה בעקבות החלטת בג"צ הידועה כבג"צ "קול אמריקה")''
משרד הבריאות קיבל מהועדה המחוזית ארכה של שנה להציג את ממצאי הבדיקה. נקבע גם שמשרד הבריאות ידווח לועדה המחוזית מדי שלושה חדשים על התקדמות הבדיקה. בישיבת הועדה המחוזית שהתקיימה ביום 20 ביולי 2009 הודיע משרד הבריאות לועדה המחוזית שטרם מצא את מי שיעשה את הבדיקה, ביקש וקיבל ארכה נוספת.
==עתירה לבג"צ==
ביום 23 במרס 2009 הגישו 276 תושבים מערד, מאל-פורעה ומהפזורה הבדואית, לבג"צ עתירה נגד שורה של משרדי ממשלה, נגד חב' רותם-אמפרט ונגד עיריית ערד.
עיקרי העתירה:
* פגיעה בזכויות חוקתיות בשל הסכנה החמורה לחייהם, לשלמות גופם, לבריאותם ולקניינם של תושבי ערד והסביבה וללא אינטרס ציבורי ממשי העומד מנגד. (או במילים אחרות- הזכות הבסיסית של התושבים לחיים מול הרווחים של הבעלים).
* מנהל תקין-
** מינהל מקרקעי ישראל: אי עמידה בחובת מכרז על-פי חוק חובת המכרזים.
** הועדה המחוזית מחוז הדרום: הגשת התוכנית המפורטת על-ידי מי שאין לו "עניין בקרקע" כנדרש לפי הוראות חוק התכנון והבנייה.
* התעלמות מעיריית ערד
** הממונה על המכרות: לא התחשב בהתנגדותה של עיריית ערד והעומד בראשה, כנדרש בפקודת המכרות.
* טעם לפגם
** הנהלת משרד הבריאות: התערבות מנכ"ל משרד הבריאות בשיקול הדעת של נציגוּתוֹ המִקצועית במוסדות התכנון בניגוד להוראות הדין, הפסיקה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
*** ביטולה של החלטה מנהלית ללא טעם ציבורי ממשי.
*** אצילת סמכות שבשיקול דעת בניגוד להוראות המשפט המנהלי והפסיקה.
''העירייה וראש העיר הצטרפו לעמדת העותרים ולא לעתירה. העירייה וראש העיר הם - פורמלית - בצד השני. כלומר הם צריכים להשיב לבית-המשפט מה עמדתם בעתירה שהוגשה ע"י 276 תושבים. המשקל של חשיפת עמדת העירייה וראש העיר כמשיבים לעתירה הוא כבד יותר מאשר אילו אמרו את דברם כ"עוד עותרים".''
[http://www.nobarir.com/bagatz_hachlatot/Pq9.pdf בג"צ קבע] שהעתירה תישמע בפני הרכב של שלושה שופטים, כבוד השופטים, א. רובינשטיין, א. חיות ומ. נאור ביום 26 באוקטובר 2009.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==