47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: '''הפוליטיקה של הטכנולוגיה''' הוא ספר עיון מאת העיתונאי הישראלי ד"ר יובל דרור. הספר יצא לאור בישראל בשנת ...
'''הפוליטיקה של הטכנולוגיה''' הוא ספר עיון מאת העיתונאי הישראלי ד"ר יובל דרור. הספר יצא לאור בישראל בשנת 2005 בהוצאת מפה.
==גישות שונות כלפי הטכנולוגיה==
דרור מבחין בין כמה גישות כלפי הטכנולוגיה.
;הגישה האינסטרומנטאלית: זו הגישה הרווחת כיום ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל דעה לגבי התוצאות. האנושות היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
;הגישה הדטרמיניסטית: גישה זו סוגדת לטכנולוגיה ורואה בה ובה בלבד כמנוע שמקדם את ההיסטוריה. לבני האדם אין אפשרות לבחור כיצד להשתמש בטכנולוגיה, היות והיא קובת כיצד ישתמשו בה. היא מעצבת את החברה לפי לוגיקה פנימית וקבועה משלה - היעילות. לפי גישה זו לפוליטיקה יש השפעה פוליטית, אבל אין דרך עבור האנשים כצרכנים , עובדים, מהנדסים מנהלים או מצביעים לקבל החלטות שישפיעו על הכיוון בו טכנולוגיה תתקדם.
;הגישה המהותית: גישה זו (ע"פ פינברג) רואה בטכנולוגיה לא מכשיר כי אם דרך חיים. גישה זו טוענת כי כל טכנולוגיה נושאת בתוכה ערכים שאותם היא מייצגת ובהם היא תומכת יותר מאשר בערכים מאחרים. על גישה זו מרחיב דרור בספרו.
מי שבוחר בטכנולוגיה מסוימת בוחר למעשה בדרך חיים המזוהה איתה. מי שבחר בארצות הברית בתחבורה מבוססת על [[מכונית|מכוניות]] פרטיות, תמך והעדיף במישרין או בעקיפין ב[[פרבור|חלום הפרברים]] עם בית צמוד קרקע ודשא לכל משפחה. דבר זה מחזק את הערך של נוחות ושל בידוד חברתי על פני ערכים של קרבה קהילתית ושל סביבתנות לדוגמה. מי שתומך ברשת כבלים עם מאות תחנות לבחירה, בוחר לדעת דרור בחברה הטרוגנית ומפולגת. יש הרואים בכך ברכה ויש הרואים בכך קללה.
טכנולוגית הבולדוזר למשל תומכת יותר בהריסת הטבע ובניית בנינים ידי אדם מאשר בשימור הטבע. טכנולוגית האינטרנט תומכת יותר במשתפי הקבצים למיניהם מאשר בחברות התקליטים. יצרני הנשק תומכים יותר בשימוש בכוח לפתרון בעיות מאשר בדיאלוג וויתורים. הטענה היא כי מי שמחזיק פטיש בידו, רואה בכל בעיה מסמר. באותה צורה, כל מי שבידו טכנולוגיה כלשהי, רואה בה את הדרך ההגיונית והקלה ולפתור בעיות.
הבחירה בטכנולוגיה היא בחירה בערכים שהטכנולוגיה מייצגת. ומכאן הוויכוח החריף בין קבוצות האינטרסים השונות התומכות כל אחת בטכנולוגיה אחרת. כל קבוצה מנסה להשליט את הטכנולוגיה שלה ולמנוע מהטכנולוגיות האחרות להתקדם. לעתים הסיבות הן כלכליות, לעתים הן לאומיות, ולעתים הן מקריות לחלוטין. לדינמיקה זו של תחרות והתמקחות קורא דרור הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
לעומת גישה זו של פינברג, היידגר טען שהמודרניות מתאפיינת בניצחון הטכנולוגיה על פני כל ערך אחר, כמו בניצחון ההטיה המובנית שקיימת בה: כוחנות ושליטה. הבחירה בין סוגי טכנולוגיות לדוגמה פוסלת מראש ראיון של פשטות מרצון ואי שימוש בטכנולוגיה, או בשימוש בטכנולוגיה חברתית במקום בטכנולוגיה מכאנית.
לפי גישה זו האדם נמצא במבוי סתום – או שצריך להתייחס לטכנולוגיה כמערכת נייטרלית או לקבל על עצמו הכרה שהיא קובעת את חייו, תרבותו ומבנה החברה שלו (הגישה הדטרמיניסטית).
פינברג מציע פתרון בגישה רביעית:
;תיאוריה ביקורתית: מנערת את הפסימיות משאר הגישות. בני אדם לא צריכים להמתין לאלוהים כיוון שהטכנולוגיה לא נמצאת מחוץ לטווח שליטתם. האדם יכול לאלף את הטכנולוגיה, לכוון התפתחותה, וכך לשלוט בכיוונים שאליהם היא מושכת.
==עידנים בהיסטוריה של הטכנולוגיה==
דרור מצטט את ממפורד שמתאר שלושה עידנים של הטכנולוגיה, כאשר כל עידן מאופיין באמצעים שונים להפקת [[אנרגיה]], כל עידן משתמש בחומר גלם אחר, לכל עידן שיטת ייצור ייחודית.
=== העידן הראשון===
Eotechnic (1000-1750). אופיין בשיטה להפקת אנרגיה בכוח סוס. בעידן זה כמעט כל כלי העבודה עשויים מעץ ומזכוכית צבעונית. הופיע הדפוס, וגם השעון קיבל את צורתו המודרנית. לקראת סוף העידן הופיעה תעשיית הטקסטיל שהחליפה עובדים.
===העידן השני===
Paleotechnic (1700-1900). לעומת העידן הראשון, העידן השני הסתפק ב[[פחם]], שהפעיל את מנועי הקיטור החדשים. הפחם ומנועי בקיטור עלו כסף רב לעומת המים והרוח שהיו "בחינם", כתוצאה מכך הוארך יום עבודתם של פועלים בצורה דרמטית בכמה שעות. הגדול הפך למימד החשוב ביותר-"Bigger is Better". אל הפחם הצטרף הברזל ולאחריו פלדה, שהפכו לחומרי הגלם הדומיננטי של התקופה. כל הייצור והבנייה, עברו הסבה מעץ לברזל. לעידן זה היו תופעות לוואי קשות: זיהום, לכלוך. היחס לעובדים היה כיחס לסביבה, הילדים והנוער חונכו לעבודה ולא ללימודים.
===העידן השלישי===
Neotechnic (1900-1832). בשנה זו פותחה טורבינת המים, שהגבירה באופן משמעותי את הפקת האנרגיה. השיטה האופיינית לייצור אנרגיה בעידן זה היא החשמל. התעשייה החלה להשתמש בחומרי גלם חדשים כמו הנחושת, אלומיניום, גומי וסגסוגות שונות. התפשטות המכוניות והולדת המטוס הביאו לשינויים בניידות האנשים בין מדינות וגם בדפוסי התפתחות הערים והמדינות.
אמצעי התחבורה גרמו למהפכה בתקשורת הבין-אישית ושינו את דרכי העבודה והחיים בעולם המערבי, על ידי הפיכת השווקים לעולמיים (גלובליזיה). המצלמה הפכה את הזמן למופשט, ואפשרה למדענים לחקור טבע ולאנשים לשמור תמונות חיים. הביולוגיה והפסיכולוגיה הביאו למודעות את חשיבות בריאות הנפש והסביבה.
===העידן הרביעי===
עידן המחשב: על פי דרור, ניתוחו של ממפורד אינו מושלם – ניתוחו לעידן הראשון רומנטי, ולעידן השני שחור. עבורו כל מה שאורגאני בהכרח טוב, וכל המכאני לפחות חשוד. הוא בודק את ההיסטוריה בחיפוש "משאב" ו"היסטוריה להפקת האנרגיה". אך את ההיסטוריה ניתן לנתח גם אחרת.
ממפורד מתאר סיפור בשלוש מערכות: שיווי משקל (העידן הראשון), שבירה (העידן השני) וחזרה לאיזון (העידן השלישי). הקורא של ספרו צריך לקחת בחשבון, שספרו נעצר בשנות ה-1930. ולכן נשאלת השאלה האם אנו עדיין בעידן השלישי. כנראה שלא, כי אז הקולנוע היה אילם, הרדיו בחיתוליו, והמחשב עוד לא הומצא. לפי דרור, העידן הנוכחי הוא העידן הטכנולוגי הרביעי, עידן הידע, שהוא הכוח המארגן את החברה האנושית.
בעידן זה, שבב המחשב הוא הטכנולוגיה שמשנה את העולם, מפקח ומדווח למנהלים שהעבודה מתבצעת. גם נגדו מתקוממים, כהמשך למאבק נגד המכונה שהתחיל לפני כמאתיים שנה.
==ביקורת על הטכנולוגיה==
דרור מזכיר כמה ביקורות והתנגדוית לטכנולוגיה בינהם הלודיסטים וכן זרמים בסביבתנות.
==סוגיות נוספות==
בנוסף עוסק הספר ב[[קוד פתוח]] ותוכנה חופשית, זכויות יוצרים ועוד.
==אודות המחבר==
יובל דרור היה עיתונאי שכיסה את תחום המחשבים וטכנולוגיות האינטרנט. הוא שימש כתב ועורך בתחומי המדע, הטכנולוגיה והכלכלה בעיתון "הארץ" וכתב ב"ידיעות אחרונות". הוא לימד בבית הספר לתקשורת של המכללה למינהל וכיום הוא מלמד באוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כפרשן בערוצי הטלוויזיה השונים. בסוף שנת 2008 סיים דרור את לימודי הדוקטורט בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן. כיום הוא כותב ב"מעריב" ומשמש כפרשן תקשורת באתר "העין השביעית". הפוליטיקה של הטכנולוגיה הוא ספרו השני.
==ראו גם==
*[[נעילה טכנולוגית]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.text.org.il/index.php?book=0604016 תוכן הספר והפרק העשירי]
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-1004.htm מאמר ביקורתי נגד הספר והמחבר] אתר אימגו, אלי אשד
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94 הפוליטיקה של הטכנולוגיה] בויקיפידה העברית
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:סביבתנות]]
==גישות שונות כלפי הטכנולוגיה==
דרור מבחין בין כמה גישות כלפי הטכנולוגיה.
;הגישה האינסטרומנטאלית: זו הגישה הרווחת כיום ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל דעה לגבי התוצאות. האנושות היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
;הגישה הדטרמיניסטית: גישה זו סוגדת לטכנולוגיה ורואה בה ובה בלבד כמנוע שמקדם את ההיסטוריה. לבני האדם אין אפשרות לבחור כיצד להשתמש בטכנולוגיה, היות והיא קובת כיצד ישתמשו בה. היא מעצבת את החברה לפי לוגיקה פנימית וקבועה משלה - היעילות. לפי גישה זו לפוליטיקה יש השפעה פוליטית, אבל אין דרך עבור האנשים כצרכנים , עובדים, מהנדסים מנהלים או מצביעים לקבל החלטות שישפיעו על הכיוון בו טכנולוגיה תתקדם.
;הגישה המהותית: גישה זו (ע"פ פינברג) רואה בטכנולוגיה לא מכשיר כי אם דרך חיים. גישה זו טוענת כי כל טכנולוגיה נושאת בתוכה ערכים שאותם היא מייצגת ובהם היא תומכת יותר מאשר בערכים מאחרים. על גישה זו מרחיב דרור בספרו.
מי שבוחר בטכנולוגיה מסוימת בוחר למעשה בדרך חיים המזוהה איתה. מי שבחר בארצות הברית בתחבורה מבוססת על [[מכונית|מכוניות]] פרטיות, תמך והעדיף במישרין או בעקיפין ב[[פרבור|חלום הפרברים]] עם בית צמוד קרקע ודשא לכל משפחה. דבר זה מחזק את הערך של נוחות ושל בידוד חברתי על פני ערכים של קרבה קהילתית ושל סביבתנות לדוגמה. מי שתומך ברשת כבלים עם מאות תחנות לבחירה, בוחר לדעת דרור בחברה הטרוגנית ומפולגת. יש הרואים בכך ברכה ויש הרואים בכך קללה.
טכנולוגית הבולדוזר למשל תומכת יותר בהריסת הטבע ובניית בנינים ידי אדם מאשר בשימור הטבע. טכנולוגית האינטרנט תומכת יותר במשתפי הקבצים למיניהם מאשר בחברות התקליטים. יצרני הנשק תומכים יותר בשימוש בכוח לפתרון בעיות מאשר בדיאלוג וויתורים. הטענה היא כי מי שמחזיק פטיש בידו, רואה בכל בעיה מסמר. באותה צורה, כל מי שבידו טכנולוגיה כלשהי, רואה בה את הדרך ההגיונית והקלה ולפתור בעיות.
הבחירה בטכנולוגיה היא בחירה בערכים שהטכנולוגיה מייצגת. ומכאן הוויכוח החריף בין קבוצות האינטרסים השונות התומכות כל אחת בטכנולוגיה אחרת. כל קבוצה מנסה להשליט את הטכנולוגיה שלה ולמנוע מהטכנולוגיות האחרות להתקדם. לעתים הסיבות הן כלכליות, לעתים הן לאומיות, ולעתים הן מקריות לחלוטין. לדינמיקה זו של תחרות והתמקחות קורא דרור הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
לעומת גישה זו של פינברג, היידגר טען שהמודרניות מתאפיינת בניצחון הטכנולוגיה על פני כל ערך אחר, כמו בניצחון ההטיה המובנית שקיימת בה: כוחנות ושליטה. הבחירה בין סוגי טכנולוגיות לדוגמה פוסלת מראש ראיון של פשטות מרצון ואי שימוש בטכנולוגיה, או בשימוש בטכנולוגיה חברתית במקום בטכנולוגיה מכאנית.
לפי גישה זו האדם נמצא במבוי סתום – או שצריך להתייחס לטכנולוגיה כמערכת נייטרלית או לקבל על עצמו הכרה שהיא קובעת את חייו, תרבותו ומבנה החברה שלו (הגישה הדטרמיניסטית).
פינברג מציע פתרון בגישה רביעית:
;תיאוריה ביקורתית: מנערת את הפסימיות משאר הגישות. בני אדם לא צריכים להמתין לאלוהים כיוון שהטכנולוגיה לא נמצאת מחוץ לטווח שליטתם. האדם יכול לאלף את הטכנולוגיה, לכוון התפתחותה, וכך לשלוט בכיוונים שאליהם היא מושכת.
==עידנים בהיסטוריה של הטכנולוגיה==
דרור מצטט את ממפורד שמתאר שלושה עידנים של הטכנולוגיה, כאשר כל עידן מאופיין באמצעים שונים להפקת [[אנרגיה]], כל עידן משתמש בחומר גלם אחר, לכל עידן שיטת ייצור ייחודית.
=== העידן הראשון===
Eotechnic (1000-1750). אופיין בשיטה להפקת אנרגיה בכוח סוס. בעידן זה כמעט כל כלי העבודה עשויים מעץ ומזכוכית צבעונית. הופיע הדפוס, וגם השעון קיבל את צורתו המודרנית. לקראת סוף העידן הופיעה תעשיית הטקסטיל שהחליפה עובדים.
===העידן השני===
Paleotechnic (1700-1900). לעומת העידן הראשון, העידן השני הסתפק ב[[פחם]], שהפעיל את מנועי הקיטור החדשים. הפחם ומנועי בקיטור עלו כסף רב לעומת המים והרוח שהיו "בחינם", כתוצאה מכך הוארך יום עבודתם של פועלים בצורה דרמטית בכמה שעות. הגדול הפך למימד החשוב ביותר-"Bigger is Better". אל הפחם הצטרף הברזל ולאחריו פלדה, שהפכו לחומרי הגלם הדומיננטי של התקופה. כל הייצור והבנייה, עברו הסבה מעץ לברזל. לעידן זה היו תופעות לוואי קשות: זיהום, לכלוך. היחס לעובדים היה כיחס לסביבה, הילדים והנוער חונכו לעבודה ולא ללימודים.
===העידן השלישי===
Neotechnic (1900-1832). בשנה זו פותחה טורבינת המים, שהגבירה באופן משמעותי את הפקת האנרגיה. השיטה האופיינית לייצור אנרגיה בעידן זה היא החשמל. התעשייה החלה להשתמש בחומרי גלם חדשים כמו הנחושת, אלומיניום, גומי וסגסוגות שונות. התפשטות המכוניות והולדת המטוס הביאו לשינויים בניידות האנשים בין מדינות וגם בדפוסי התפתחות הערים והמדינות.
אמצעי התחבורה גרמו למהפכה בתקשורת הבין-אישית ושינו את דרכי העבודה והחיים בעולם המערבי, על ידי הפיכת השווקים לעולמיים (גלובליזיה). המצלמה הפכה את הזמן למופשט, ואפשרה למדענים לחקור טבע ולאנשים לשמור תמונות חיים. הביולוגיה והפסיכולוגיה הביאו למודעות את חשיבות בריאות הנפש והסביבה.
===העידן הרביעי===
עידן המחשב: על פי דרור, ניתוחו של ממפורד אינו מושלם – ניתוחו לעידן הראשון רומנטי, ולעידן השני שחור. עבורו כל מה שאורגאני בהכרח טוב, וכל המכאני לפחות חשוד. הוא בודק את ההיסטוריה בחיפוש "משאב" ו"היסטוריה להפקת האנרגיה". אך את ההיסטוריה ניתן לנתח גם אחרת.
ממפורד מתאר סיפור בשלוש מערכות: שיווי משקל (העידן הראשון), שבירה (העידן השני) וחזרה לאיזון (העידן השלישי). הקורא של ספרו צריך לקחת בחשבון, שספרו נעצר בשנות ה-1930. ולכן נשאלת השאלה האם אנו עדיין בעידן השלישי. כנראה שלא, כי אז הקולנוע היה אילם, הרדיו בחיתוליו, והמחשב עוד לא הומצא. לפי דרור, העידן הנוכחי הוא העידן הטכנולוגי הרביעי, עידן הידע, שהוא הכוח המארגן את החברה האנושית.
בעידן זה, שבב המחשב הוא הטכנולוגיה שמשנה את העולם, מפקח ומדווח למנהלים שהעבודה מתבצעת. גם נגדו מתקוממים, כהמשך למאבק נגד המכונה שהתחיל לפני כמאתיים שנה.
==ביקורת על הטכנולוגיה==
דרור מזכיר כמה ביקורות והתנגדוית לטכנולוגיה בינהם הלודיסטים וכן זרמים בסביבתנות.
==סוגיות נוספות==
בנוסף עוסק הספר ב[[קוד פתוח]] ותוכנה חופשית, זכויות יוצרים ועוד.
==אודות המחבר==
יובל דרור היה עיתונאי שכיסה את תחום המחשבים וטכנולוגיות האינטרנט. הוא שימש כתב ועורך בתחומי המדע, הטכנולוגיה והכלכלה בעיתון "הארץ" וכתב ב"ידיעות אחרונות". הוא לימד בבית הספר לתקשורת של המכללה למינהל וכיום הוא מלמד באוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כפרשן בערוצי הטלוויזיה השונים. בסוף שנת 2008 סיים דרור את לימודי הדוקטורט בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן. כיום הוא כותב ב"מעריב" ומשמש כפרשן תקשורת באתר "העין השביעית". הפוליטיקה של הטכנולוגיה הוא ספרו השני.
==ראו גם==
*[[נעילה טכנולוגית]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.text.org.il/index.php?book=0604016 תוכן הספר והפרק העשירי]
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-1004.htm מאמר ביקורתי נגד הספר והמחבר] אתר אימגו, אלי אשד
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94 הפוליטיקה של הטכנולוגיה] בויקיפידה העברית
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:סביבתנות]]