47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 30:
שורה 30: − במשך 100 הימים הראשונים לשלטונו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, הוכנו תוכניות ממשלתיות להשבת היציבות האקולוגית לאזור. ממשלת ארצות הברית הקימה את "שרות שימור הקרקע" שלימים הפך ל"שרות הלאומי לשימור משאבי טבע".+ + − + + + + + + + + + + + + +
←התפרצות בליית קרקע וסערות אבק
ב-14 באפריל 1935, תאריך שנודע לימים בתור "יום ראשון השחור", התרחשה אחת מה"סופות השחורות" הקשות ביותר ב"קערת האבק", וגרמה לנזק נרחב, תוך שהיא הופכת את היום ללילה. עדי-ראיה סיפרו כי בחלק מהזמן לא יכלו לראות למרחק של מטר וחצי.
ב-14 באפריל 1935, תאריך שנודע לימים בתור "יום ראשון השחור", התרחשה אחת מה"סופות השחורות" הקשות ביותר ב"קערת האבק", וגרמה לנזק נרחב, תוך שהיא הופכת את היום ללילה. עדי-ראיה סיפרו כי בחלק מהזמן לא יכלו לראות למרחק של מטר וחצי.
==השפעות==
מיליוני אקרים של אדמה חקלאית הפכו לחסרי שימוש לאדם, ומאות אלפי אנשים אולצו לעזוב את בתיהם ולנדוד. רבות מהמשפחות (שנודעו כ"Okies" היות ורבות מהן באו מאוקלוהומה) נדדו לקליפורניה ולמדינות אחרות. התנאים במדינות אלה היו גרועים ממילא בגלל השפל הגדול. בהעדר אדמה, רבים מהם נדדו בין חווה לחווה, כשהם קוטפים פירות ויבולים אחרים במשכורות רעב.
המשבר האנושי תועד על ידי צלמים מטעם "המשרד לביטחון החווה" בארצות הברית; המפורסמת ביותר מבין צלמים אלו היא דורותיאה לאנג.
הסופר ג'ון סטיינבק כתב מאוחר יותר על התקופה בספרים "ענבי זעם" שזכה בפרס הפוליצר. וכן את "על עכברים ואנשים" . המשבר האנושי תועד גם על ידי צלמים מטעם "המשרד לביטחון החווה" בארצות הברית; המפורסמת ביותר מבין צלמים אלו היא דורותיאה לאנג.
==תגובת הממשלה==
במשך 100 הימים הראשונים לשלטונו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, בשנת 1933, הוכנו תוכניות ממשלתיות לייצוב הקרקע ולהשבת האיזון האקולוגי לאזור. ממשלת ארצות הברית הקימה בשנה זו את השירות לבליית קרקע ששינה את שמו בשנת 1935 ל "שירות שימור הקרקע" Soil Conservation Service שלימים הפך ל"שרות הלאומי לשימור משאבי טבע" NRCS.
בנוסף הוקם "התאגיד הפדרלי לסיוע עודפים" FSRC ולמעלה מ-6 מיליון חזירים נשחטו ונזרקו במטרה לעלות את מחירי התוצרת החלקאית ולסייע לחוואים. ה FSRC הפנה מוצרי חקלאות לארגוני סיוע. תפוחים, שעועית, בשר משומר, קמח ובשר-חזיר חולקו ופוזרו באמצעות ארגוני סיוע מקומיים. בהמשך חולקו גם בגדים לסייע לנזקקים.
בשנת 1935 יצרה הממשלה הפרדלית את רשות לסיוע לבצורת Drought Relief Service כדי לתאם בין פעולות הסיוע. הDRS קנה בקר במחוזות שסמונו כאיזורי אסון במחיר של 14-20 דולר לראש. חיות שלגביהן היתה מחשבה שאינן ראויות למאכל אדם (כ 50% בתחילת התוכנית) הושמדו. השאר הופנו ל-FSRC לשם הפקת מוצרי מזון ולסיוע למשפחות נזקקות. למרות שחוואים רבים התקשו לוותר על עדריהם , תוכניות חיסול העדרים סייעו לרבים מהם להמנע מפשיטת רגל, היות והם לא יכלו לעמוד בתקציב שנדרש כדי לשמור על העדרים ולא יכלו למכור אותם במחיר שהממשלה סיפקה.
הנשיא רוזוולט הורה ל Civilian Conservation Corps לתשול חגורה ענקית של למעלה מ-200 מיליון עצים מקנדה ועד טקסס כדי לשבור את הרוח, להחזיק מים ולייצב את הקרקע. הממשל החל גם בתוכנית לחינוך החקלאים בדבר שימור קרקע וטכניקות נגד בליית קרקע, כולל סבב יבולים, חוואות בפסים, חריש מנוגד, טרסות, ושיטות נוספות. בשנת 1937 החל הממשל הפדרלי בתוכנית מאסיבית לעודד את האיכרים לאמץ שיטות של נטיעה וחריש ששמרו על הקרקע. עד 1938 שיטות השימור הקטינו את כמות הקרקע המעופפת ב65%. עם זאת, הקרקע לא הצליחה לתמוך בחוות בצורה שאיפשרה קיום שלהן על פי תנאי השוק. רק בשנת 1939 לאחר כמעט עשור של אבק ולכלוך הגיע הגשם.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==ראו גם==
==ראו גם==