47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: יש מספר מנגונים המקשרים בין '''אי שוויון כלכלי ועוני לבין השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית'''. יש סו...
יש מספר מנגונים המקשרים בין '''[[אי שוויון כלכלי]] ועוני לבין השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית'''. יש סוגים שונים של עוני ושל אי שוויון בחברות שונות ובהתאם לכך יש מנגונים שונים של השפעה סביבתית.
==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשתיות==
בחברות פרה-חלקאיות או פרה-תעשתיות המנגונים ניתן ליישם הגדרות של עוני הן שונות וכך גם מארג היחסים עם הסביבה. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות ופרה תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מייצור עצמי של קהילה מסויימת, או של משק חקלאי אותרקי. הקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך לקטות צייד, חקלאות מקומית, ואולי גם סחר חליפין, ולכן תושבים של חברות אלה יכולים בטעות להחשב כעניים.
הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מספר הימים והשנים בהם יכול פרט לשרוד בעתיד בהסתברות מסויימת. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו בנות קיימא או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר. עם זאת, השפעה סביבתית של כלל החברה יכולה לגדול על גידול באוכלוסיה. חלק מהחברות לא היו מקיימות וחלקן נכחדו (ראו [[קריסה (ספר)]]).
בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות - זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש הרבה יותר תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , במשבר הדיג העולמי, ועוד.
==עקומת קוזנץ הסביבתית==
[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] היא השערה לפיה גידול בתוצר - או [[צמיחה כלכלית]] תוביל להקטנת ההשפעה הסביבתית. רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי, כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] יש ספק אם השערה זו נכונה.
==השפעות סביבתיות של אי שוויון בין מדינות==
[[דיוויד קורטן]] בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין כי 2 האוכלסיות העולמית שגורמות לנזקים סביבתיים משמעותיים הם אוכלוסיית העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל צריכה גדולה, ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמועתית. העניים בגלל שילוב של ריבוי טבעי גדול וגם בגלל שאיום כליה כלכלי מהיר יותר מהאיום האקולוגי - כך שהם צריכים להסכין לסיכון לכליה עוד שנה, אם זה אומר המלטות מסיכון עוד יום. לצערי אני לא זוכר את המקום המדוייק בספר או את המאמר שבו קורטן עוסק בנושא.
==הזנחת עתיד==
מאמר דומה שעוסק בנושאים האלה הוא [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] מאת קולין קלארק. קלארק חוזר על טענה כלכלית מקובלת ולפיה העניים יותר הם בעלי העדפת זמן הווה חזקה יותר. לדוגמה הוא נותן דייגים עניים הדגים באמצעות חומר נפץ ובכך מכלים במו ידיהם שוניות בהן הם תלויים למחייה. דוגמה דומה היא כריתת יערות לצרכי הסקה ובישול באפריקה תוך עלות סביבתית וכלכלית גדלה עם הזמן. האיום הכלכלי המיידי על העניים מקשה עליהם לקבל החלטות שפירושן רווח כלכלי או סביבתי בעתיד.
הזנחת עתיד יכולה להתקיים גם בהקשר של חברות שלמות ולא רק לפרטים בודדים. רוב הזיהום מיוצר כיום במדינות העניות לשם עברו רוב המפעלים המזהמים. מדינות עניות רבות מנצלות גם משאבי טבע בצורה לא מקיימת כדי להנות מרווחים קצרי טווח. יש כיום מספר דוגמאות כמו [[ימת אראל]] שבהם זיהום חמור או ניצול משאב טבע עד לכילוי גרם לאסון כלכלי.
==בחירה בין אסטרגטגיות רביה==
נושא חשוב אחר קשור לברירה של יחידים בין אסטרגיית רבייה K ל-R. באופן כללי בטבע, מינים ופרטים צריכים להכריע בין אסטרגטיה R - השקעה קטנה בכל צאצא והפקת הרבה צאצאים שסיכוי השרידה של כל אחד מהם הוא נמוך, לבין אסטרגיית K - רבייה שבה מגדלים מעט צאצאים בהשקעה מרובה ועם סיכויי שרידה גבוהים.
בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצעים.
בחירה בין אסטרטגיית R וK קיימת גם במונחים אנושיים. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוה של ילדים, או כאשר אין גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה למקצועות הדורשים התמחות ונותנים שכר גבוה יותר, הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים.
למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע להתייצבות אוכלוסיה ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]].
==שחיתות אי שוויון ונושאי סביבה==
נושא אחר הוא הקשר בין דמוקרטיה שורשית או העדרה, שחיתות, עוני וסביבה - עוני ואי שוויון גדולים יכולים להוביל ל[[שחיתות]] פוליטית. הדבר מתקיים בעיקר בחברות בהן לעניים אין פנאי או מודעות פוליטת קיימת. כתוצאה מכך לעניים יותר יש פחות זמן וכלים לעקוב אחר הנציגים הנבחרים או להבין כיצד הכרעות פוליטיות משפיעות עליהם. לחלופין שחיתות קיימת יכולה לגרום למצב בו המערכת הפוליטית תלויה בעיקר בכספי תורמים עשירים ולכן לחסם כניסה לנציגים המוענינים להשיג שוויון גדול יותר. מנגנון דומה הוא שליטה של מספר תאגידים גדוליםאו מספר משפחות עשירות על התקשורת כך שמידע הנוגע לאינטרסים פוליטיים של העניים נחסם על ידי אמצעי התקשורת בשליטתם.
השחיתות עצמה יכולה לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה הייאוש של האזרחים משינוי דרך המערכת הפוליטית גדל, ולכן נכנסים למערכת זו עוד ועוד גורמים אינטרסנטים שמייצגים אוכלוסיות חזקות יותר כמו בעלי הון, וועדי עובדים חזקים וכו', או מפלגות פופליסיטיות שדואגות להשאיר את המצביעים שלהן במצב עני כדי לשמור על מאגר מצביעים.
בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסיה והעדפת אינרטסים קצרי טווח של שחקנים שקורבים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגונים האחרים.
==חיזוק תרבות הצריכה ==
הסוציולוגית [[ג'ולייט שחור]] (Juliet Schor) והכלכלן רוברט ה. פרנק (Robert H. Frank) בדקו את המידה שבה פעילות כלכלית מומרצת על ידי היכולת של צריכה לייצג מעמד חברתי. שחור, בספרה TheOverspent American טוענת כי הגידול באי השוויון בשנות ה-80 וה-90 הוביל בצורה חזקה לשאיפות גדולות יותר של הכנסה, צריכה גדולה יותר, חסכון נמוך יותר, וחוב גדול יותר.
דבר זה מתקשר למנגנון אחר - שבו ככל שמוסד של השוק הופך להיות מוסד חברתי חשוב ומרכזי יותר ומוסדות חברתיים אחרים כמו משפחה, קהילה, דתות ותרבויות הופכים להיות חלשים יותר, יש השקעה גדולה יותר בסינגלים דרך השוק על ידי השקעה בעבודה, ועל ידי [[צריכת ראווה]], שכן השוק והמוצרים בו מפסקים תחליף למסגרות האחרות.
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה: עוני]]
[[קטגוריה:קיימות]]
==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשתיות==
בחברות פרה-חלקאיות או פרה-תעשתיות המנגונים ניתן ליישם הגדרות של עוני הן שונות וכך גם מארג היחסים עם הסביבה. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות ופרה תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מייצור עצמי של קהילה מסויימת, או של משק חקלאי אותרקי. הקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך לקטות צייד, חקלאות מקומית, ואולי גם סחר חליפין, ולכן תושבים של חברות אלה יכולים בטעות להחשב כעניים.
הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מספר הימים והשנים בהם יכול פרט לשרוד בעתיד בהסתברות מסויימת. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו בנות קיימא או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר. עם זאת, השפעה סביבתית של כלל החברה יכולה לגדול על גידול באוכלוסיה. חלק מהחברות לא היו מקיימות וחלקן נכחדו (ראו [[קריסה (ספר)]]).
בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות - זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש הרבה יותר תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , במשבר הדיג העולמי, ועוד.
==עקומת קוזנץ הסביבתית==
[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] היא השערה לפיה גידול בתוצר - או [[צמיחה כלכלית]] תוביל להקטנת ההשפעה הסביבתית. רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי, כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] יש ספק אם השערה זו נכונה.
==השפעות סביבתיות של אי שוויון בין מדינות==
[[דיוויד קורטן]] בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין כי 2 האוכלסיות העולמית שגורמות לנזקים סביבתיים משמעותיים הם אוכלוסיית העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל צריכה גדולה, ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמועתית. העניים בגלל שילוב של ריבוי טבעי גדול וגם בגלל שאיום כליה כלכלי מהיר יותר מהאיום האקולוגי - כך שהם צריכים להסכין לסיכון לכליה עוד שנה, אם זה אומר המלטות מסיכון עוד יום. לצערי אני לא זוכר את המקום המדוייק בספר או את המאמר שבו קורטן עוסק בנושא.
==הזנחת עתיד==
מאמר דומה שעוסק בנושאים האלה הוא [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] מאת קולין קלארק. קלארק חוזר על טענה כלכלית מקובלת ולפיה העניים יותר הם בעלי העדפת זמן הווה חזקה יותר. לדוגמה הוא נותן דייגים עניים הדגים באמצעות חומר נפץ ובכך מכלים במו ידיהם שוניות בהן הם תלויים למחייה. דוגמה דומה היא כריתת יערות לצרכי הסקה ובישול באפריקה תוך עלות סביבתית וכלכלית גדלה עם הזמן. האיום הכלכלי המיידי על העניים מקשה עליהם לקבל החלטות שפירושן רווח כלכלי או סביבתי בעתיד.
הזנחת עתיד יכולה להתקיים גם בהקשר של חברות שלמות ולא רק לפרטים בודדים. רוב הזיהום מיוצר כיום במדינות העניות לשם עברו רוב המפעלים המזהמים. מדינות עניות רבות מנצלות גם משאבי טבע בצורה לא מקיימת כדי להנות מרווחים קצרי טווח. יש כיום מספר דוגמאות כמו [[ימת אראל]] שבהם זיהום חמור או ניצול משאב טבע עד לכילוי גרם לאסון כלכלי.
==בחירה בין אסטרגטגיות רביה==
נושא חשוב אחר קשור לברירה של יחידים בין אסטרגיית רבייה K ל-R. באופן כללי בטבע, מינים ופרטים צריכים להכריע בין אסטרגטיה R - השקעה קטנה בכל צאצא והפקת הרבה צאצאים שסיכוי השרידה של כל אחד מהם הוא נמוך, לבין אסטרגיית K - רבייה שבה מגדלים מעט צאצאים בהשקעה מרובה ועם סיכויי שרידה גבוהים.
בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצעים.
בחירה בין אסטרטגיית R וK קיימת גם במונחים אנושיים. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוה של ילדים, או כאשר אין גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה למקצועות הדורשים התמחות ונותנים שכר גבוה יותר, הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים.
למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע להתייצבות אוכלוסיה ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]].
==שחיתות אי שוויון ונושאי סביבה==
נושא אחר הוא הקשר בין דמוקרטיה שורשית או העדרה, שחיתות, עוני וסביבה - עוני ואי שוויון גדולים יכולים להוביל ל[[שחיתות]] פוליטית. הדבר מתקיים בעיקר בחברות בהן לעניים אין פנאי או מודעות פוליטת קיימת. כתוצאה מכך לעניים יותר יש פחות זמן וכלים לעקוב אחר הנציגים הנבחרים או להבין כיצד הכרעות פוליטיות משפיעות עליהם. לחלופין שחיתות קיימת יכולה לגרום למצב בו המערכת הפוליטית תלויה בעיקר בכספי תורמים עשירים ולכן לחסם כניסה לנציגים המוענינים להשיג שוויון גדול יותר. מנגנון דומה הוא שליטה של מספר תאגידים גדוליםאו מספר משפחות עשירות על התקשורת כך שמידע הנוגע לאינטרסים פוליטיים של העניים נחסם על ידי אמצעי התקשורת בשליטתם.
השחיתות עצמה יכולה לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה הייאוש של האזרחים משינוי דרך המערכת הפוליטית גדל, ולכן נכנסים למערכת זו עוד ועוד גורמים אינטרסנטים שמייצגים אוכלוסיות חזקות יותר כמו בעלי הון, וועדי עובדים חזקים וכו', או מפלגות פופליסיטיות שדואגות להשאיר את המצביעים שלהן במצב עני כדי לשמור על מאגר מצביעים.
בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסיה והעדפת אינרטסים קצרי טווח של שחקנים שקורבים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגונים האחרים.
==חיזוק תרבות הצריכה ==
הסוציולוגית [[ג'ולייט שחור]] (Juliet Schor) והכלכלן רוברט ה. פרנק (Robert H. Frank) בדקו את המידה שבה פעילות כלכלית מומרצת על ידי היכולת של צריכה לייצג מעמד חברתי. שחור, בספרה TheOverspent American טוענת כי הגידול באי השוויון בשנות ה-80 וה-90 הוביל בצורה חזקה לשאיפות גדולות יותר של הכנסה, צריכה גדולה יותר, חסכון נמוך יותר, וחוב גדול יותר.
דבר זה מתקשר למנגנון אחר - שבו ככל שמוסד של השוק הופך להיות מוסד חברתי חשוב ומרכזי יותר ומוסדות חברתיים אחרים כמו משפחה, קהילה, דתות ותרבויות הופכים להיות חלשים יותר, יש השקעה גדולה יותר בסינגלים דרך השוק על ידי השקעה בעבודה, ועל ידי [[צריכת ראווה]], שכן השוק והמוצרים בו מפסקים תחליף למסגרות האחרות.
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה: עוני]]
[[קטגוריה:קיימות]]