47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 67:
שורה 67: + + + +
שיחה:תוכנית להקמת בית ספר מופרט-בתוך-עצמו (הצגת מקור)
גרסה מ־21:45, 21 ביולי 2009
, 21:45, 21 ביולי 2009←מלכודות העוני
אתה טוען שהעשירים יקבלו יחס מועדף. הדבר עשוי להיות נכון. אם כך, ההורים העניים יותר, אלו המתעניינים באיכות החינוך שבנם מקבל, יוכלו להעביר אותו לכיתה שבה העשירים לא מקבלים יחס מועדף, או בחזרה לחינוך הציבורי. מי שלא מתעניין באיכות החינוך שבנו מקבל, יזכה בחינוך שעדיין, לדעתי, הוא יהיה טוב יותר מבחינוך הציבורי.
אתה טוען שהעשירים יקבלו יחס מועדף. הדבר עשוי להיות נכון. אם כך, ההורים העניים יותר, אלו המתעניינים באיכות החינוך שבנם מקבל, יוכלו להעביר אותו לכיתה שבה העשירים לא מקבלים יחס מועדף, או בחזרה לחינוך הציבורי. מי שלא מתעניין באיכות החינוך שבנו מקבל, יזכה בחינוך שעדיין, לדעתי, הוא יהיה טוב יותר מבחינוך הציבורי.
: בית הספר הפרטי אינו נכפה על הציבור העני, אבל אתה מוביל למצב של 2 מערכות חינוך - עשירה לעשירים וענייה לעניים. לא מאוד משנה מה הסידור בתוך בית הספר, סביר שתקבל שבחינוך העשיר התוצאות בממוצע טובות יותר - מורים יותר מוכשרים, כיתות יותר קטנות וכו'.
: לא מחוייב המציאות שגם במצב שבו העשירים במערכת קטנה ועשירה והעניים במערכת גדולה וענייה המצב של העשירים משתפר. בתחום הבריאות לדוגמה המצב בארה"ב הוא כזה ומצב כלל מערכת הבריאות גרוע (והיא גם יקרה - בגלל תחזוקת תשתיות כפולות לכל 100K איש) - לדוגמה תוחלת החיים קצרה בשנתיים מישראל.
: אם העוני של העניים היה רק בעיה שלהם, אולי היה הצדקה לסיפורים על חסכון בסיגריות. אבל הצרה היא שזה גם בעיה שלי. חברה ענייה יותר פוגעת גם בי - לדוגמה ביכולת לקיים דמוקרטיה או בשיקולים לגבי העתיד (היוון חזק יותר של העתיד). [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]]
==איכות החיים היחסית==
==איכות החיים היחסית==
זוהי הבעיה הגדולה ביותר, אולי, של תרבות המערב. אנשים חיים בקונפליקט מתמיד: הם מעוניינים לשפר את רמת חייהם, אלא שברגע שהם מצליחים להעלות את רמת חייהם הם "עולים דרגה", ומשווים את רמת החיים שלהם למעמד החדש שאליו הגיעו. כך, אדם שהתעשר במונחים של דרום תל אביב יכול להמשיך לחיות בשכונת שפירא, ולהרגיש בעל הבית וכל יכול - או לעבור לסביון ולהרגיש שהוא בתחתית החבית. אלא שבשכונת שפירא רמת החיים שלו תהיה תמיד נמוכה יותר מאשר רמת החיים הנמוכה ביותר הקיימת בסביון.
זוהי הבעיה הגדולה ביותר, אולי, של תרבות המערב. אנשים חיים בקונפליקט מתמיד: הם מעוניינים לשפר את רמת חייהם, אלא שברגע שהם מצליחים להעלות את רמת חייהם הם "עולים דרגה", ומשווים את רמת החיים שלהם למעמד החדש שאליו הגיעו. כך, אדם שהתעשר במונחים של דרום תל אביב יכול להמשיך לחיות בשכונת שפירא, ולהרגיש בעל הבית וכל יכול - או לעבור לסביון ולהרגיש שהוא בתחתית החבית. אלא שבשכונת שפירא רמת החיים שלו תהיה תמיד נמוכה יותר מאשר רמת החיים הנמוכה ביותר הקיימת בסביון.