שינויים

::::::ועכשיו ברצינות, הבעיה היא לא עם זה שמוסיפים שכונות מגורים - אם האוכלוסיה גדלה צריך יותר מגורים. הבעיה היא שמשתמשים במשאב במחסור (במחסור שהוא ייחודי - [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 5, משאבים א-ביוטיים|משאב מתכלה]]) באופן בזבזני יחסית, כאשר הבזבוז אינו מתגלם רק בצפיפות המגורים ליחידת שטח. בבניה עירונית, בניגוד לפרברית, רוב החיסכון בשטח מושג מ[[עירוב שימושי קרקע|עירוב שימושים]] שמאפשר יעילות גבוה יותר של השימושים שאינם למגורים (כי הם יכולים להתבסס על היתרון לגודל שמתאפשר משירות של אוכלוסיה צפופה) ולכן הם יכולים להסתפק בשטח קטן יותר וחסכון בתשתיות תחבורה שצורכות הרבה שטח, בעיקר אם הן מוטות רכב פרטי (יש לעירוב שימושים עוד הרבה יתרונות אחרים. אפשר לקרוא ב[http://miu.org.il/blog/ בלוג של עמותת מרחב] הם מקור טוב יחסית, אם כי יש לי הרבה בעיות איתם).

::::::ועכשיו ברצינות, הבעיה היא לא עם זה שמוסיפים שכונות מגורים - אם האוכלוסיה גדלה צריך יותר מגורים. הבעיה היא שמשתמשים במשאב במחסור (במחסור שהוא ייחודי - [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 5, משאבים א-ביוטיים|משאב מתכלה]]) באופן בזבזני יחסית, כאשר הבזבוז אינו מתגלם רק בצפיפות המגורים ליחידת שטח. בבניה עירונית, בניגוד לפרברית, רוב החיסכון בשטח מושג מ[[עירוב שימושי קרקע|עירוב שימושים]] שמאפשר יעילות גבוה יותר של השימושים שאינם למגורים (כי הם יכולים להתבסס על היתרון לגודל שמתאפשר משירות של אוכלוסיה צפופה) ולכן הם יכולים להסתפק בשטח קטן יותר וחסכון בתשתיות תחבורה שצורכות הרבה שטח, בעיקר אם הן מוטות רכב פרטי (יש לעירוב שימושים עוד הרבה יתרונות אחרים. אפשר לקרוא ב[http://miu.org.il/blog/ בלוג של עמותת מרחב] הם מקור טוב יחסית, אם כי יש לי הרבה בעיות איתם).

::::::[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 00:02, 9 ביולי 2009 (IDT)

::::::[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 00:02, 9 ביולי 2009 (IDT)