שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:  
מאת ריצ'ארד איסטרלין (Richard Eastrlin)
 
מאת ריצ'ארד איסטרלין (Richard Eastrlin)
 
.Published in Journal of economic Behavior and Organization 27 (1995), 35-48
 
.Published in Journal of economic Behavior and Organization 27 (1995), 35-48
מתוך The Consumer Society,
  −
edited by Neva Goodwin, Frank Ackerman and David Kiron, 1997 Island Press, page 25-27.
      
במאמר שמרבים לצטטו משנת 1974 על הכנסה ועל רווחה סובייקטיבית, איסטרלין מסיק 3 מסקנות עיקריות מסקירה של עובדות אמפיריות: ראשית, בתוך מדינה, אנשים עשירים הינם מאושרים יותר ביחס לאנשים עניים בכל נקודת זמן; שנית, עליה בהכנסה הממוצעת לאורך זמן לא מובילה לעליה באושר הממוצע; ולבסוף, אנשים במדינות עשירות אינם מאושרים יותר, בממוצע, מאשר אלו במדינות העניות. התקציר הנוכחי חוזר לנושא של אושר והכנסה, ומוצא שמידע ואנליזה שנוספו בעשרים השנים שעברו מאז חיזקו את שתי המסקנות הראשונות אבל הופכות את המסקנה השלישית לבעייתית.
 
במאמר שמרבים לצטטו משנת 1974 על הכנסה ועל רווחה סובייקטיבית, איסטרלין מסיק 3 מסקנות עיקריות מסקירה של עובדות אמפיריות: ראשית, בתוך מדינה, אנשים עשירים הינם מאושרים יותר ביחס לאנשים עניים בכל נקודת זמן; שנית, עליה בהכנסה הממוצעת לאורך זמן לא מובילה לעליה באושר הממוצע; ולבסוף, אנשים במדינות עשירות אינם מאושרים יותר, בממוצע, מאשר אלו במדינות העניות. התקציר הנוכחי חוזר לנושא של אושר והכנסה, ומוצא שמידע ואנליזה שנוספו בעשרים השנים שעברו מאז חיזקו את שתי המסקנות הראשונות אבל הופכות את המסקנה השלישית לבעייתית.
שורה 30: שורה 28:     
אנשים עשירים יותר מאושרים יותר, בממוצע, מאנשים עניים באותה מדינה באותו זמן. עם זאת, הגדלת ההכנסה של כולה לא מגדילה את האושר של כולם. למרות הרלבנטיות הברורה של ממצאים אלו לתאוריה הכלכלית, כלכלנים, למעט יוצאי דופן מעטים, התעלמו מנושא זה. סקירה של למעלה מ-200 מחקרים על המדידה והגורמים הקובעים את הרווחה החומרית מצאה רק שניים בירחונים הכלכליים. הסרוב של כלכלנים לחשוב על מחקר חדש על רווחה סובייקטיבית, משקף, בחלקו, את המחוייבות המתמשכת לתועלתנות (utilitarianism) ואת המחוייבות, שמרבים להזכירה, לאנליזה פוזיטיבית על פני נורמטיבית. לאחרונה היו מספר סימנים מעודדים של עניין גדל בכלכלה נורמטיבית. "כלכלן שעוסק בצורה אקטיבית ועם ביקורת-עצמית בצדדים המוסריים של הנושא שלו, לא יכול להמנע מלהיות יותר מעניין, יותר מאיר עיניים ובסופו של דבר יותר מועיל מאשר אחד המנסה להמנע מכך".
 
אנשים עשירים יותר מאושרים יותר, בממוצע, מאנשים עניים באותה מדינה באותו זמן. עם זאת, הגדלת ההכנסה של כולה לא מגדילה את האושר של כולם. למרות הרלבנטיות הברורה של ממצאים אלו לתאוריה הכלכלית, כלכלנים, למעט יוצאי דופן מעטים, התעלמו מנושא זה. סקירה של למעלה מ-200 מחקרים על המדידה והגורמים הקובעים את הרווחה החומרית מצאה רק שניים בירחונים הכלכליים. הסרוב של כלכלנים לחשוב על מחקר חדש על רווחה סובייקטיבית, משקף, בחלקו, את המחוייבות המתמשכת לתועלתנות (utilitarianism) ואת המחוייבות, שמרבים להזכירה, לאנליזה פוזיטיבית על פני נורמטיבית. לאחרונה היו מספר סימנים מעודדים של עניין גדל בכלכלה נורמטיבית. "כלכלן שעוסק בצורה אקטיבית ועם ביקורת-עצמית בצדדים המוסריים של הנושא שלו, לא יכול להמנע מלהיות יותר מעניין, יותר מאיר עיניים ובסופו של דבר יותר מועיל מאשר אחד המנסה להמנע מכך".
 +
 +
מקור: [[החברה הצרכנית]]
 +
The Consumer Society
 +
edited by Neva Goodwin, Frank Ackerman and David Kiron, 1997 Island Press, page 25-27.
    
 
 
[[קטגוריה:תופעות]]
 
[[קטגוריה:תופעות]]
 
[[קטגוריה:תועלת ואושר]]
 
[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

תפריט ניווט