בשנת 1909 המתמטיקאי היווני-גרמני קונסטנטין קרתיאודורי פרסם את עבודותוInvestigations on the Foundations of Thermodynamics שבה הוא ניסח את חוקי התרמודינמיקה באופן אקסיומטי, באמצעות שימוש במושגים מכאניים בלבד ותאוריית ה differential forms של המתמטקאי הגרמני Johann Friedrich Pfaff. הוא ביטא את החוק השני של התרמודינמיקה באמצעות האקסיומה הבא:
+
בשנת 1909 המתמטיקאי היווני-גרמני קונסטנטין קרתיאודורי פרסם את עבודותו -Investigations on the Foundations of Thermodynamics שבה הוא ניסח את חוקי התרמודינמיקה באופן אקסיומטי, באמצעות שימוש במושגים מכאניים בלבד ותוך שימו בתאוריית ה differential forms של המתמטיקאי הגרמני Johann Friedrich Pfaff. הוא ביטא את החוק השני של התרמודינמיקה באמצעות האקסיומה הבא:
{{ציטוט|תוכן= בסביבה של כל מצב התחלתי, קיימים מצבים שלא ניתן להתקרב אליהם עד כדי מרחק שרירותי באמצעות שינויי מצב אדיאבטיים (שאינם כרוכים בשינויי חום).}}
{{ציטוט|תוכן= בסביבה של כל מצב התחלתי, קיימים מצבים שלא ניתן להתקרב אליהם עד כדי מרחק שרירותי באמצעות שינויי מצב אדיאבטיים (שאינם כרוכים בשינויי חום).}}
−
קרתיאודורי טבע את המונח "נגישות אדיאבטית" (adiabatic accessibility). ניסוח זה של החוק השני אינו דורש שימוש במנוחים של אנטרופיה או של טמפרטורה.
+
קרתיאודורי טבע את המונח "נגישות אדיאבטית" (adiabatic accessibility). ניסוח זה של החוק השני אינו דורש שימוש במנוחים של [[אנטרופיה]] או של טמפרטורה.