1,732
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + − − == דברי הסבר == שורה 11:
שורה 13: − + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
__NOTOC__{{הסדרים:חזור|2009}}
__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
{{הסדרים:חזור|קטגוריה כללי}}
== תקציר ==
== תקציר ==
תשלום אגרה על בקשות ביניים, ניוד תיקים בין מחוזות שונים.
* עמודים 127-128 בהצעת מדיניות 2009-2010
* {{החלטת ממשלה|165|התייעלות בהליך המשפטי|2009|05}}
* {{החלטת ממשלה|165|התייעלות בהליך המשפטי|2009|05}}
== סעיפים קשורים ==
== סעיפים קשורים ==
== ניתוחים והשפעות ==
== ניתוחים והשפעות ==
{{חוק ההסדרים 2009}}
== דברי הסבר ==
הלכות סדר הדין הפלילי והאזרחי, אשר נקבעו לפני עשרות שנים, אינן נותנות מענה לתיקים המורכבים ולטכנולוגיה הקיימת היום. הטיפול בתיקים המורכבים נמשך חודשים רבים ומשבית תשומות שיפוטיות רבות לפרק זמן ארוך.
בראשית ינואר 2008 הוקמה הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים בראשות כבוד השופטת רות רונן (להלן – הוועדה). מטרת הוועדה הייתה לבחון תיקוני חוק, תקנות ונהלים, שיעמידו לרשות שופטים ולמערכת המשפט בכל לותה כלים משופרים לייעול העבודה. במסגרת עבודתה התייחסה הוועדה להצעות ייעול עבודת בתי המשפט, שיפור השירות לאזרח על ידי ניצול יעיל יותר של משאבי השיפוט ושימוש במשאבים שיפונו לקיצור משך ההתדיינות בבתי המשפט.{{ש}}
הוועדה ניסתה לבחון עניינים מסוגים שונים, כדי לברר מהם סוגי ההליכים שהוכיחו את עצמם כיעילים, ואף להרחיב את השימוש בהם ומאידך גיסא, לבטל הליכים שאינם יעילים. כן ניסתה הוועדה לבחון כיצד ניתן להעניק לשופט במסגרת סמכויותיו כלי עבודה נוספים מעבר לאלה הקיימים היום, ולשכלל את הכלים הקיימים. זאת, כדי שבמקרים המתאימים יוכל השופט לעשות בהם שימוש לצורך ייעול העבודה.{{ש}}
הוועדה ניסתה לבחון את נושא היעילות גם בראייה מערכתית, ולברר בהקשר זה שאלות הקשורות לשיטות עבודה ולוויסות עומסים בין בתי משפט שונים.
מוצע לאמץ מספר המלצות הוועדה כמפורט בגוף ההחלטה מהטעמים המפורטים להלן.
1. '''חיוב אגרה על בקשות ביניים'''
בקשת ביניים בהליך אזרחי (בש"א) היא "הליך בתוך הליך", ועל כן התובע לא נדרש לשלם אגרה על בקשה כזו המוגשת על ידו כפי שנדרש תשלומה בכל הליך. ככל הליך אחר, בקשת ביניים כרוכה בעלויות דומות לכאלה שנגרמות כאשר נפתח תיק תובענה – פתיחת תיק, העברה לתגובה, בחלק מהמקרים – דיון והחלטה של גורם שיפוטי. בעלי דין נוטים לא אחת להגיש בקשות רבות, שחלקן מיותר, ואינו מועיל לקידום ההליך, לדוגמא – תיקון, הוספה וכד'. אם הגשת בקשה תהיה כרוכה בעלות כלשהי הצדדים ישתדלו יותר להביא את כל החומר הרלוונטי בפני בית המשפט מלכתחילה והדבר יצמצם את מספר הבקשות המוגשות לבקשות הכרחיות בלבד ויצדיק את העלות הנוספת שתוטל על מגיש הבקשה. הצעה זו עולה בקנה אחד עם הצעת הוועדה לגבי הוצאות משפט כאמור לעיל הוועדה ועם המלצתה כי בית המשפט יפסוק הוצאות בתום כל הליך, ובכלל זה בתום הליך של בקשת ביניים.
2. '''סמכות מקומית'''
כיום, אין חלוקה אחידה של עומסים בבתי משפט שונים. על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, עניין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות שיהיה נידון בבית משפט של אות הדרגה במקום אחר, בלבד שלא תינתן הוראה כאמור לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.
בזכות פיתוח המערכת הממוחשבת "נט המשפט" והתקנתה בבתי המשפט ניתן לבצע ניתוחים סטטיסטים שונים בזמן אמת הכוללים את התפלגות התיקים בבתי משפט שונים בארץ, עומסים בבתי המשפט, משך זמן ההמתנה של התיק ועוד. על מנת לייעל את המערכת המשפטית מוצע להסיט עומסים בין מחוזות שונים באמצעות הענקת יכולת לניוד תיקים גם למנהל בתי המשפט או מטעמו, ככל שיוסמך על-ידי נשיא בית המשפט העליון, מבלי שיהיה חייב לערוך בדיקה פרטנית של התיקים בטרם קבלת החלטה לניוד תיקים כאמור.
{{חוק ההסדרים 2009|התייעלות בהליך המשפטי}}