1,732
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + − − == דברי הסבר == שורה 12:
שורה 12: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
__NOTOC__{{הסדרים:חזור|2009}}
__NOTOC__{{הסדרים:חזור|2009}}
== תקציר ==
== תקציר ==
צמצום חובת התיעוד החזותי
* עמודים 122-123 בהצעת מדיניות 2009-2010
* {{החלטת ממשלה|200|תיעוד חזותי|2009|05}}
* {{החלטת ממשלה|200|תיעוד חזותי|2009|05}}
== סעיפים קשורים ==
== סעיפים קשורים ==
== ניתוחים והשפעות ==
== ניתוחים והשפעות ==
{{חוק ההסדרים 2009}}
== דברי הסבר ==
בחודש פברואר 2005, מינה פרקליט המדינה צוות משותף למשטרת ישראל, למשרד לביטחון הפנים ולפרקליטות המדינה, בראשות מר הרצל שבירו, ראש מח"ש, אשר תפקידו להגיש המלצות באשר לקשיים התקציביים שהתעוררו לעניין תמלול מתיעוד חזותי שבוצע בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן – '''החוק''') (להלן – '''צוות שבירו''').
הצוות הציג את מסקנותיו בד יון שקיים היועץ המשפטי לממשלה, שעיקרן המלצות לצמצום חובת התיעוד. הוחלט לאמץ את ההמלצות הבאות:
1. לתקן את החוק כך שיובהר שחובת התיעוד החזותי לפי סעיף 7 לחוק תחול רק על חקירת חשודים בעבירות שהעונש הצפוי בגינן הוא 10 שנות מאסר או יותר, ולא במקרים שבהם כתב אישום יוגש בפני בית משפט שלום, ועקב כך העונש הצפוי בהם לא יעלה על 7 שנות מאסר.
2. לקבוע בתקנות לפי סעיף 12(ג) לחוק כי תמליל מודפס של תיעוד חזותי (או קולי) של חקירת חשוד יוכן רק ככל שתובע החליט להגיש כתב אישום נגד אותו חשוד.
החלטות אלה משקפות איזון הכרחי בין החשיבות המיוחסת לתיעוד חזותי של חקירת חשודים בעבירות חמורות, הצורך המעשי של גורמי התביעה ובתי המשפט בתמליל מודפס לצורך ניהול ההליכים, יחד עם העלויות הניכרות של הכנת תמלילים כאמור.
מתוך הבנה שיש למקד את המשאבים המוגבלים שישנם ליישום החוק בחקירת עבירות חמורות, קבע המחוקק בתוספת לחוק שחובת התיעוד החזותי תחול על עבירות שהעונש המרבי הקבוע לצידן הוא עשר שנות מאסר או יותר. עם זאת, לפי סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יש סמכות לפרקליט המדינה או לפרקליט מחוז להעמיד אדם לדין בעבירות שעונשן שבע שנים או יותר בבית משפט שלום ולא בבית משפט מחוזי. במקרים אלה, העונש המרבי שיוכל בית משפט שלום לגזור בשל העבירה הוא שבע שנות מאסר בלבד. סמכות זו נועדה למקרים בהם נסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות במיוחד.
אשר על כן, מוצע לאמץ את החלטות הצוות כאמור ולתקן את החוק, כך שהקו המבחין בין העבירות שחקירתן תהיה חייבת בתיעוד חזותי לבין עבירות אחרות לא יוגדר רק לפי העונש המרבי הקבוע לצידן בחוק, אלא גם לפי הערכאה השיפוטית שתדון בעבירה, והעונש הצפוי להן בפועל. כמו כן, מוצע לקבוע בתקנות, כי תמליל מודפס כאמור יוכן רק ככל שתובע החליט להגיש כתב אישום וביקש זאת.
הצעה זו עולה בקנה אחד עם התכלית המקורית של החקיקה, שמלכתחילה ייחדה את חובת התיעוד החזותי לעבירות חמורות שהעונש המרבי הצפוי מהן לנאשם הוא עשר שנות מאסר או יותר, ועם זאת הוא יאפשר צמצום בעלויות הגבוהות של יישום החוק, דבר שיאפשר יישום מהיר יותר שלו.
לפי הערכות צוות שבירו, החסכון התקציבי שיושג כתוצאה מיישום ההמלצות האמורות עומד על כ-162 מיליון ש"ח.
בנוסף, מוצע כי המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים ישאו במשותף בהוצאות התמלול, וזאת כדי למנוע מצב שבו הגורם המקבל את ההחלטה על התמלול איננו הגורם הנושא בעלות הנובעת מהחלטה זו.
{{חוק ההסדרים 2009|תיעוד חזותי}}