שינויים

שנית, המחקרים האמפיריים הסטטיסטיים בכלכלה עומדים פעמים רבות בסתירה לתאוריה המדעית הכללית או עם מעט קשר אליה, או לתאוריה הנאו-קלאסית הכלכלית, ואולם זו ממשיכה בהסברים יותר ויותר מתוחכמים מבחינה מתמטית להסבר אי ההתאמה הזאת.

שנית, המחקרים האמפיריים הסטטיסטיים בכלכלה עומדים פעמים רבות בסתירה לתאוריה המדעית הכללית או עם מעט קשר אליה, או לתאוריה הנאו-קלאסית הכלכלית, ואולם זו ממשיכה בהסברים יותר ויותר מתוחכמים מבחינה מתמטית להסבר אי ההתאמה הזאת.

אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה. לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה.

אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה (לדוגמא בין צמיחה לבין גובה הריבית). לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה.

כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו הניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הראציונלי, התגובה היא בדרך כלל של התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו לפני 25 שנה! ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונאלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מעטם הבנק בשוויץ, נראה היה שניתן בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם.

כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו הניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הראציונלי, התגובה היא בדרך כלל של התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו לפני 25 שנה! ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונאלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מעטם הבנק בשוויץ, נראה היה שניתן בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם.