שינויים

מובן שמרמת הפשטה מסויימת, הפיסיקה הינה בלתי שימושית לתאורן של מערכות כימיות – בשל כך חוקי הכימיה מבוססים על חוקי הפיסיקה אבל אינם מיותרים בפני עצמם. ההיגד הפיסיקלי, למרות היותו נכון, הינו בלתי שימושי בדרך כלל בשאלות שניצבות בפני הכימאי.

מובן שמרמת הפשטה מסויימת, הפיסיקה הינה בלתי שימושית לתאורן של מערכות כימיות – בשל כך חוקי הכימיה מבוססים על חוקי הפיסיקה אבל אינם מיותרים בפני עצמם. ההיגד הפיסיקלי, למרות היותו נכון, הינו בלתי שימושי בדרך כלל בשאלות שניצבות בפני הכימאי.

וכך הדבר גם ביחס בין ביולוגיה לכימיה - למרות שניתן בתאוריה לתאר את פעילות התא ברמה הכימית, הדבר הוא שימושי רק בתחום הביו-כימיה. ברמות מורכבות גבוהות יותר (יותר גורמים, יותר משתתפים וכו´), "השכבה הביולוגית" של חוקי הטבע עוזרת יותר לתאור תהליכים וניבוי תוצאות מאשר מאשר הרמה המדוייקת יותר של הכימיה.

וכך הדבר גם ביחס בין ביולוגיה לכימיה - למרות שניתן בתאוריה לתאר את פעילות התא ברמה הכימית, הדבר הוא שימושי רק בתחום הביו-כימיה. ברמות מורכבות גבוהות יותר (יותר גורמים, יותר משתתפים וכו´), "השכבה הביולוגית" של חוקי הטבע הינה מעשית וישימה יותר לתאור תהליכים וניבוי תוצאות מאשר הרמה המדוייקת יותר של הכימיה.

ומצד שני, אילוצי הפיסיקה קיימים בכימיה. אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיסיקה. ובצורה דומה, כללים ביולוגיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיסקליות. ומצד שני, אם יתגלה עקרון פיסקלי חדש שיכול להתקיים גם ב "ספקטרום הצר" של הביולוגיה, סביר מאוד שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי.

ומצד שני, אילוצי הפיסיקה קיימים בכימיה. אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיסיקה. ובצורה דומה, כללים כימיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיסקליות. ומצד שני, אם יתגלה עקרון פיסקלי חדש שיכול להתקיים גם ב "ספקטרום הצר" של הביולוגיה, סביר מאוד שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי.