47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
המחקר הכלכלי מבוסס על הנחות אידאולוגיות ופילוסופיות שלא עומדות בקנה אחד עם מדעי הטבע. אציע בסיס אחר (מדעי משולב), ואראה מדוע חלק ממנו – (השכבה הביולוגית) גוררת את הניתוח חזרה לכלכלה הפוליטית ומדוע מכיל השוק המשוכלל אי יעילות, גם ללא תנאים מגבילים כמו מידע לא סימטרי.
==העוני של הפילוסופיה==
פילוסופיה היא הסבתא הקדומה של כל הענפים המדעיים האחרים. בליבה שלה עומדת החשיבה הביקורתית על עצם החשיבה עצמה – והטלת ספק במובן מאליו. משום כך, ומסיבות אחרות, הפילוסופיה תישאר עימנו תמיד, הן לצורך חשיבה כללית על טבע האדם והיקום, הן לצורך מוסר ועצות מעשיות לחיי היומיום, והן לשם חשיבה על המדע עצמו ועזרה בבחינה של מתודות וממצאים מדעיים.
ועם זאת, ההתקדמות הגדולה בתחומי הפיסיקה, הכימיה והביולוגיה התרחשה במקביל להפקעתם של תחומים אלו מהתחום הכללי של פילוסופיה "הטהורה" של ההיקש הלוגי, אל השילוב של פרשנות לוגית וניסויים אמפיריים. הנחות לוגיות מובילות לניסויים חדשים שהובילו לתצפיות מפתיעות ולפרשנות מחודשת וחוזר חלילה.
בניגוד למבנה הלוגי הסגור שפילוסוף טוב מנסה לקיים – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. סימן ההיכר של תאוריה "מדעית" הינו שהיא מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא.
==היררכיה מדעית==
ניתן להבחין ב"היררכיה" בין המדעים – מהפיסיקה לכימיה, ומהכימיה אל הביולוגיה. בבסיס החוקים של התאוריה הביולוגית עומדות החוקיות של מיליוני תגובות כימיות, ובבסיס הכימיה עומדים חוקים פיזיקליים. אין פרוש הדבר שמבחינה ערכית או מעשית הפיסיקה חשובה יותר מהביולוגיה, אלא שחוקי הביולוגיה נשענים על החוקים הכימיים, והחוקים הכימיים נשענים על חוקי הפיסיקה.
כמו כן, ניתן להבחין בהיקף דיון צר והולך בקרב המדעים. בעוד הפיסיקה מנסה לתאר את התנהגות החומר והאנרגיה בכל מקום, בכל זמן, בכל טמפרטורה כו´. הרי שרוב הכימיה עוסקת בהתנהגות חומר בתנאי כבידה, טמפרטורה ותאוצה מסויימים מאוד. הביולוגיה מצמצמת את הדיון הכימי רק לתגובות כימיות מסויימות שמתרחשות בתחום פרמטרים צר עוד יותר.
מובן שמרמת הפשטה מסויימת, הפיסיקה הינה בלתי שימושית לתאורן של מערכות כימיות – בשל כך חוקי הכימיה מבוססים על חוקי הפיסיקה אבל אינם מיותרים בפני עצמם. ההיגד הפיסיקלי, למרות היותו נכון, הינו בלתי שימושי בדרך כלל בשאלות שניצבות בפני הכימאי.
וכך הדבר גם ביחס בין ביולוגיה לכימיה - למרות שניתן בתאוריה לתאר את פעילות התא ברמה הכימית, הדבר הוא שימושי רק בתחום הביו-כימיה. ברמות מורכבות גבוהות יותר (יותר גורמים, יותר משתתפים וכו´), "השכבה הביולוגית" של חוקי הטבע עוזרת יותר לתאור תהליכים וניבוי תוצאות מאשר מאשר הרמה המדוייקת יותר של הכימיה.
ומצד שני, אילוצי הפיסיקה קיימים בכימיה. אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיסיקה. ובצורה דומה, כללים ביולוגיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיסקליות. ומצד שני, אם יתגלה עקרון פיסקלי חדש שיכול להתקיים גם ב "ספקטרום הצר" של הביולוגיה, סביר מאוד שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי.
=== השפעות ישירות ועקיפות===
ביולוגיה כפופה לא רק לאילוצי הכימיה (לדוגמא - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוססים על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו), אלא גם לאילוצים פיזיים. לדוגמא, אחת הסיבות מדוע חרקים בגודל אדם אינם בנמצא היא שהשלד החיצוני של החרק הופך לכבד מידי בגודל זה. שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל ליצורים מעל גודל מסויים. בצורה דומה, אילוצי תרמודינמיים, אינם מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים בהרבה מגודלו של החדף. היכולת לשמור על טמפרטורת גוף יציבה הופכת לקשה יותר ככל שהיצור קטן יותר.
לפיסיקה יש אם כן השפעות ישירות – מהפיסיקה על הביולוגיה. אבל יש לה כמובן גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים מעצבים את חוקי הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. לדבר הזה תהיה משמעות חשובה בהמשך.
"השכבות הנוספות" של חוקי הביולוגיה והכימיה, המתווספים מעל חוקי הפיסיקה, יכולים לגרום למצבים שבהם למראית העין חוקי הפיסיקה אינם מתקיימים. לדוגמא, חוקי המשיכה והנוסחאות המתארים את מסלולה של אבן העוזבת את היד, "אינם עובדים" לכאורה כאשר במקום אבן אנו אוחזים ציפור. למעשה חוקי הביולוגיה , הכימיה , והפיזיקה חוברים יחד במקרה המיוחד של הציפור כדי ליצור מצב המאפשר לה לעוף. מכאן אנו למדים שלושה דברים – 1. שלמרות מראית העין, ציפורים עדיין כפופות לחוקי הפיסיקה. 2- שמידת תקפותם של חוקים כללים יכולה להסתבך נוכח "שכבות נוספות" או תנאים מיוחדים. 3- שהתנאים המיוחדים והיוצאים מהכלל הם יוצאים מהכלל, ושבהעדר הסבר נוסף יש להניח שהחוק הפשוט יתקיים, כל עוד לא הוכח אחרת.
==כלכלה פילוסופית==
בניגוד למדעי הטבע, הכלכלה המשיכה לנסות לתאר את העולם על בסיס לוגי טהור. אמנם הכלכלה מכילה ענף אמפירי סטטיסטי – האקונומטריקה; ואמנם הכלכלה נעזרת רבות במתמטיקה, אבל שתי עובדות אלו לא הופכות אותה למדע דומה למדעי הטבע.
ראשית, ברור שהשימוש במתמטיקה, כשלעצמו, אינו מבטיח דבר. ניתן לבצע פורמליזציה מתמטית גם לתחומים כמו אסטרולוגיה. המתמטיקה עצמה אינה מבטיחה הרבה אם מושגי היסוד של התחום הינם מעורפלים.
שנית, המחקרים האמפיריים הסטטיסטיים בכלכלה עומדים פעמים רבות בסתירה לתאוריה המדעית, או עם מעט קשר אליה, ואולם זו ממשיכה בהסברים יותר ויותר מתוחכמים להסבר אי ההתאמה הזאת.
אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה. לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה.
כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו הניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הראציונלי, התגובה היא בדרך כלל של התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו לפני 25 שנה! ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונאלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מעטם הבנק בשוויץ, נראה היה שניתן בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם.
התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו שוק משוכלל או תורת הערך של התועלת) פותחו במאה ה-18. במאה ה20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אבל כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?
לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפרושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי. מילטון פרידמן לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה, וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.
הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) הראה שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. ´הנחות זניחות´ – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור.
סוג השני של ההנחות הן ´הנחות תחום´. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.
אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב , נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו.
הסיבה העמוקה לכך היא פשוטה – רוב הכלכלה (וזרמי המחשבה המתחרים בה) מבוססת על "חוקים" המתקיימים רק בנסיבות מיוחדות. היות והכלכלנים אינם מבינים את הגורמים המשנים את הנסיבות הללו, הם מנסים למצוא חוקיות במה שנראה להם כסביבה רועשת מאוד. הכלכלה הינה עניין מורכב, אבל הרבה מהרעש נגרם על ידי השענות יתר על פילוסופיה ואידאולוגיה במקום על מדע.
==כלכלה כאילו המדעים נחשבים==
הדבר שמבטיח את חוזקן של התאוריות במדעי הטבע הוא החולשה שלהן. התאוריה הביולוגית לא תוכל להמשיך ללא שינוי אם ישתנו חוקי הכימיה בתחום כימי שהינו רלוונטי לביולוגיה. הביולוגיה אינה "תלויה באוויר", אלא קשורה ומוגבלת על ידי חוקי הכימיה והפיסיקה.
בצורה דומה, כלכלה לא יכולה "להתקיים באוויר". יש צורך דחוף להכניס בתאוריה הכלכלית מגבלות מתחומי מדעי הטבע. ללא מגבלות כאלו, הכלכלה - גם אם היא נראית חזקה ומועילה בעיני העוסקים בה, דומה למעשה לתאוריה ביולוגית שאינה מכירה בחוקי הפיסיקה. חלקים מתאוריה כזו יהיו נכונים – אם במקרה ניסוח החוק הכיל בטעות מגבלה פיסיקלית. אבל חלקים ממנה יהיו בלתי נכונים עד כאב. ובאופן כללי, כל תאוריה ביולוגית שתנהג "כאילו הפיסיקה חשובה", תצליח בסופו של חשבון להאפיל על הביולוגיה שאינה פיסיקלית.
כשם שהבסיס הביולוגי מוגבל על ידי תכתיבים פיסיקליים וכימיים, כך צריכה הכלכלה להיות מוגבלת על ידי מדעי הטבע בכל הנוגע להיבטים הנמצאים בתחום ההיגד של מדעים אלו, על ידי הפסיכולוגיה ומדעי המוח בכל הנוגע להתנהגות הפרט, ועל ידי הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה והסוציוביולוגיה בכל הנוגע להתנהגות המוני אדם המתפקדים בתוך חברה, תרבות והקשר היסטורי.
נכון הדבר שהכלכלה, סוציולוגיה או פסיכולוגיה הם חלק מ "מדעי החברה" או "מדעי הרוח" אשר נבדלים בצורה ניכרת מ"מדעי הטבע" – בעיקר בכך שבתחומים אלו קשה לקיים ניסויים אשר אחרים יכולים לחזור עליהם – הן משום שאיננו יודעים מהם בדיוק הפרמטרים אותם יש להשוות לקראת עריכת הניסוי, והן משום שגם אם היינו יודעים, בני אדם אינם ששים לאפשר לנו לקבוע את הפרמטרים הללו, או להציג בפנינו את המשתנים אותם מנסים לחקור. הפילוסופיה תמשיך להתקיים עוד זמן רב בממלכות אלו.
ומצד שני, ניתן להתקדם בצורה משמעותית, ממצב בו "הכל מותר". הפסיכולוגיה מתקדמת בכיוון זה על ידי ההתפתחות העצומה שיש בתחומי הנוירו-ביולוגיה ושאר מדעי המוח. ענפים מבטיחים התגלו בסוציולוגיה עם עליתה של הסוציוביולוגיה, שבה מתחשבים בכך שהאדם, בכל זאת, הוא גם יצור ביולוגי. מי שנשאר משתרך מאחור הינה הכלכלה, שלא רק שאינה משתלבת עם מדעי אחרים, אלא אף מדירה אותם מתחום תוכנית הלימודים שלה. באופן אירוני כלכלנים נוהגים לדבר על "כוחות טבעיים" הגורמים להתנהגות פרטים בשוק או לתנודות מחירים.
נראה שיש לחזור ולבחון הנחות יסודיות בתחום מדעי החברה בכלל, ובכלכלה בפרט לאור ממצאים ממדעי הטבע. בחינה כזאת תאיר עד כמה גדול המרחק בין "אקסיומות" כלכליות מקובלות, לבין התמונה שעשויה להתקבל על ידי כלכלה המשולבת בתוך מדעי הטבע.
===לא משלים ואגדות! ===
עוד לפני שנתחיל, כדאי להבהיר מה כלכלה המוגבלת על ידי מדעי הטבע איננה. הדבר חשוב היות ולתחום מדעי החברה בכלל ולכלכלה בפרט יש היסטוריה ארוכה ומרה עם משלים בכלל, ועם משלים מתחום מדעי הטבע בפרט. הכוונה אינה לגרסה נוספת ל"משל הדבורים" או כל משל אחר, מכל סוג שהוא.
משלים מנסים לתאר קווי דימיון בין שני דברים שהינם שונים. להסיק מסקנות על א´ על סמך זה שהוא דומה לב´ בהיבט מסויים. אבל פעמים רבות מידי מסתבר שא´ וב´ שונים באופן מהותי כלשהו, ודווקא המשל המבליט את הדימיון ומטשטש את השונה מוביל אותנו למסקנה נחפזת ומוטעית. ככל שיש יותר משלים יש יותר אי דיוקים ומסקנות שגויות.
שונה מכך הוא הסקה מהכלל אל הפרט. בני אדם שייכים למחלקת הדברים הפיסיים, ולכן, כל עוד לא יוכח אחרת, יוגבלו על ידי חוקי הפיסיקה התקפים לכלל איברי המחלקה. הם גם יצורים ביולוגיים, ולכן יוגבלו על ידי חוקים ביולוגיים.
המשפט – "תופעה כלכלית א´ דומה לתופעה ביולוגית ב´ " הינו משל. ולעומת זאת ´תופעה כלכלית א´ הינה מקרה פרטי ל התנהגות ביולוגית ב´ הינה ביטוי פרטי של חוק כללי יותר. המשפט הראשון יכול ללמד אותנו מעט (והוא יכול להיות מוטעה לחלוטין), והמשפט השני צריך להחשב כנכון כל עוד לא הוכח אחרת.
[[קטגוריה:מאמרים חצי אפויים]]
==העוני של הפילוסופיה==
פילוסופיה היא הסבתא הקדומה של כל הענפים המדעיים האחרים. בליבה שלה עומדת החשיבה הביקורתית על עצם החשיבה עצמה – והטלת ספק במובן מאליו. משום כך, ומסיבות אחרות, הפילוסופיה תישאר עימנו תמיד, הן לצורך חשיבה כללית על טבע האדם והיקום, הן לצורך מוסר ועצות מעשיות לחיי היומיום, והן לשם חשיבה על המדע עצמו ועזרה בבחינה של מתודות וממצאים מדעיים.
ועם זאת, ההתקדמות הגדולה בתחומי הפיסיקה, הכימיה והביולוגיה התרחשה במקביל להפקעתם של תחומים אלו מהתחום הכללי של פילוסופיה "הטהורה" של ההיקש הלוגי, אל השילוב של פרשנות לוגית וניסויים אמפיריים. הנחות לוגיות מובילות לניסויים חדשים שהובילו לתצפיות מפתיעות ולפרשנות מחודשת וחוזר חלילה.
בניגוד למבנה הלוגי הסגור שפילוסוף טוב מנסה לקיים – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. סימן ההיכר של תאוריה "מדעית" הינו שהיא מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא.
==היררכיה מדעית==
ניתן להבחין ב"היררכיה" בין המדעים – מהפיסיקה לכימיה, ומהכימיה אל הביולוגיה. בבסיס החוקים של התאוריה הביולוגית עומדות החוקיות של מיליוני תגובות כימיות, ובבסיס הכימיה עומדים חוקים פיזיקליים. אין פרוש הדבר שמבחינה ערכית או מעשית הפיסיקה חשובה יותר מהביולוגיה, אלא שחוקי הביולוגיה נשענים על החוקים הכימיים, והחוקים הכימיים נשענים על חוקי הפיסיקה.
כמו כן, ניתן להבחין בהיקף דיון צר והולך בקרב המדעים. בעוד הפיסיקה מנסה לתאר את התנהגות החומר והאנרגיה בכל מקום, בכל זמן, בכל טמפרטורה כו´. הרי שרוב הכימיה עוסקת בהתנהגות חומר בתנאי כבידה, טמפרטורה ותאוצה מסויימים מאוד. הביולוגיה מצמצמת את הדיון הכימי רק לתגובות כימיות מסויימות שמתרחשות בתחום פרמטרים צר עוד יותר.
מובן שמרמת הפשטה מסויימת, הפיסיקה הינה בלתי שימושית לתאורן של מערכות כימיות – בשל כך חוקי הכימיה מבוססים על חוקי הפיסיקה אבל אינם מיותרים בפני עצמם. ההיגד הפיסיקלי, למרות היותו נכון, הינו בלתי שימושי בדרך כלל בשאלות שניצבות בפני הכימאי.
וכך הדבר גם ביחס בין ביולוגיה לכימיה - למרות שניתן בתאוריה לתאר את פעילות התא ברמה הכימית, הדבר הוא שימושי רק בתחום הביו-כימיה. ברמות מורכבות גבוהות יותר (יותר גורמים, יותר משתתפים וכו´), "השכבה הביולוגית" של חוקי הטבע עוזרת יותר לתאור תהליכים וניבוי תוצאות מאשר מאשר הרמה המדוייקת יותר של הכימיה.
ומצד שני, אילוצי הפיסיקה קיימים בכימיה. אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיסיקה. ובצורה דומה, כללים ביולוגיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיסקליות. ומצד שני, אם יתגלה עקרון פיסקלי חדש שיכול להתקיים גם ב "ספקטרום הצר" של הביולוגיה, סביר מאוד שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי.
=== השפעות ישירות ועקיפות===
ביולוגיה כפופה לא רק לאילוצי הכימיה (לדוגמא - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוססים על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו), אלא גם לאילוצים פיזיים. לדוגמא, אחת הסיבות מדוע חרקים בגודל אדם אינם בנמצא היא שהשלד החיצוני של החרק הופך לכבד מידי בגודל זה. שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל ליצורים מעל גודל מסויים. בצורה דומה, אילוצי תרמודינמיים, אינם מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים בהרבה מגודלו של החדף. היכולת לשמור על טמפרטורת גוף יציבה הופכת לקשה יותר ככל שהיצור קטן יותר.
לפיסיקה יש אם כן השפעות ישירות – מהפיסיקה על הביולוגיה. אבל יש לה כמובן גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים מעצבים את חוקי הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. לדבר הזה תהיה משמעות חשובה בהמשך.
"השכבות הנוספות" של חוקי הביולוגיה והכימיה, המתווספים מעל חוקי הפיסיקה, יכולים לגרום למצבים שבהם למראית העין חוקי הפיסיקה אינם מתקיימים. לדוגמא, חוקי המשיכה והנוסחאות המתארים את מסלולה של אבן העוזבת את היד, "אינם עובדים" לכאורה כאשר במקום אבן אנו אוחזים ציפור. למעשה חוקי הביולוגיה , הכימיה , והפיזיקה חוברים יחד במקרה המיוחד של הציפור כדי ליצור מצב המאפשר לה לעוף. מכאן אנו למדים שלושה דברים – 1. שלמרות מראית העין, ציפורים עדיין כפופות לחוקי הפיסיקה. 2- שמידת תקפותם של חוקים כללים יכולה להסתבך נוכח "שכבות נוספות" או תנאים מיוחדים. 3- שהתנאים המיוחדים והיוצאים מהכלל הם יוצאים מהכלל, ושבהעדר הסבר נוסף יש להניח שהחוק הפשוט יתקיים, כל עוד לא הוכח אחרת.
==כלכלה פילוסופית==
בניגוד למדעי הטבע, הכלכלה המשיכה לנסות לתאר את העולם על בסיס לוגי טהור. אמנם הכלכלה מכילה ענף אמפירי סטטיסטי – האקונומטריקה; ואמנם הכלכלה נעזרת רבות במתמטיקה, אבל שתי עובדות אלו לא הופכות אותה למדע דומה למדעי הטבע.
ראשית, ברור שהשימוש במתמטיקה, כשלעצמו, אינו מבטיח דבר. ניתן לבצע פורמליזציה מתמטית גם לתחומים כמו אסטרולוגיה. המתמטיקה עצמה אינה מבטיחה הרבה אם מושגי היסוד של התחום הינם מעורפלים.
שנית, המחקרים האמפיריים הסטטיסטיים בכלכלה עומדים פעמים רבות בסתירה לתאוריה המדעית, או עם מעט קשר אליה, ואולם זו ממשיכה בהסברים יותר ויותר מתוחכמים להסבר אי ההתאמה הזאת.
אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה. לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה.
כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו הניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הראציונלי, התגובה היא בדרך כלל של התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו לפני 25 שנה! ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונאלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מעטם הבנק בשוויץ, נראה היה שניתן בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם.
התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו שוק משוכלל או תורת הערך של התועלת) פותחו במאה ה-18. במאה ה20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אבל כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?
לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפרושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי. מילטון פרידמן לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה, וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.
הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) הראה שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. ´הנחות זניחות´ – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור.
סוג השני של ההנחות הן ´הנחות תחום´. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.
אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב , נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו.
הסיבה העמוקה לכך היא פשוטה – רוב הכלכלה (וזרמי המחשבה המתחרים בה) מבוססת על "חוקים" המתקיימים רק בנסיבות מיוחדות. היות והכלכלנים אינם מבינים את הגורמים המשנים את הנסיבות הללו, הם מנסים למצוא חוקיות במה שנראה להם כסביבה רועשת מאוד. הכלכלה הינה עניין מורכב, אבל הרבה מהרעש נגרם על ידי השענות יתר על פילוסופיה ואידאולוגיה במקום על מדע.
==כלכלה כאילו המדעים נחשבים==
הדבר שמבטיח את חוזקן של התאוריות במדעי הטבע הוא החולשה שלהן. התאוריה הביולוגית לא תוכל להמשיך ללא שינוי אם ישתנו חוקי הכימיה בתחום כימי שהינו רלוונטי לביולוגיה. הביולוגיה אינה "תלויה באוויר", אלא קשורה ומוגבלת על ידי חוקי הכימיה והפיסיקה.
בצורה דומה, כלכלה לא יכולה "להתקיים באוויר". יש צורך דחוף להכניס בתאוריה הכלכלית מגבלות מתחומי מדעי הטבע. ללא מגבלות כאלו, הכלכלה - גם אם היא נראית חזקה ומועילה בעיני העוסקים בה, דומה למעשה לתאוריה ביולוגית שאינה מכירה בחוקי הפיסיקה. חלקים מתאוריה כזו יהיו נכונים – אם במקרה ניסוח החוק הכיל בטעות מגבלה פיסיקלית. אבל חלקים ממנה יהיו בלתי נכונים עד כאב. ובאופן כללי, כל תאוריה ביולוגית שתנהג "כאילו הפיסיקה חשובה", תצליח בסופו של חשבון להאפיל על הביולוגיה שאינה פיסיקלית.
כשם שהבסיס הביולוגי מוגבל על ידי תכתיבים פיסיקליים וכימיים, כך צריכה הכלכלה להיות מוגבלת על ידי מדעי הטבע בכל הנוגע להיבטים הנמצאים בתחום ההיגד של מדעים אלו, על ידי הפסיכולוגיה ומדעי המוח בכל הנוגע להתנהגות הפרט, ועל ידי הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה והסוציוביולוגיה בכל הנוגע להתנהגות המוני אדם המתפקדים בתוך חברה, תרבות והקשר היסטורי.
נכון הדבר שהכלכלה, סוציולוגיה או פסיכולוגיה הם חלק מ "מדעי החברה" או "מדעי הרוח" אשר נבדלים בצורה ניכרת מ"מדעי הטבע" – בעיקר בכך שבתחומים אלו קשה לקיים ניסויים אשר אחרים יכולים לחזור עליהם – הן משום שאיננו יודעים מהם בדיוק הפרמטרים אותם יש להשוות לקראת עריכת הניסוי, והן משום שגם אם היינו יודעים, בני אדם אינם ששים לאפשר לנו לקבוע את הפרמטרים הללו, או להציג בפנינו את המשתנים אותם מנסים לחקור. הפילוסופיה תמשיך להתקיים עוד זמן רב בממלכות אלו.
ומצד שני, ניתן להתקדם בצורה משמעותית, ממצב בו "הכל מותר". הפסיכולוגיה מתקדמת בכיוון זה על ידי ההתפתחות העצומה שיש בתחומי הנוירו-ביולוגיה ושאר מדעי המוח. ענפים מבטיחים התגלו בסוציולוגיה עם עליתה של הסוציוביולוגיה, שבה מתחשבים בכך שהאדם, בכל זאת, הוא גם יצור ביולוגי. מי שנשאר משתרך מאחור הינה הכלכלה, שלא רק שאינה משתלבת עם מדעי אחרים, אלא אף מדירה אותם מתחום תוכנית הלימודים שלה. באופן אירוני כלכלנים נוהגים לדבר על "כוחות טבעיים" הגורמים להתנהגות פרטים בשוק או לתנודות מחירים.
נראה שיש לחזור ולבחון הנחות יסודיות בתחום מדעי החברה בכלל, ובכלכלה בפרט לאור ממצאים ממדעי הטבע. בחינה כזאת תאיר עד כמה גדול המרחק בין "אקסיומות" כלכליות מקובלות, לבין התמונה שעשויה להתקבל על ידי כלכלה המשולבת בתוך מדעי הטבע.
===לא משלים ואגדות! ===
עוד לפני שנתחיל, כדאי להבהיר מה כלכלה המוגבלת על ידי מדעי הטבע איננה. הדבר חשוב היות ולתחום מדעי החברה בכלל ולכלכלה בפרט יש היסטוריה ארוכה ומרה עם משלים בכלל, ועם משלים מתחום מדעי הטבע בפרט. הכוונה אינה לגרסה נוספת ל"משל הדבורים" או כל משל אחר, מכל סוג שהוא.
משלים מנסים לתאר קווי דימיון בין שני דברים שהינם שונים. להסיק מסקנות על א´ על סמך זה שהוא דומה לב´ בהיבט מסויים. אבל פעמים רבות מידי מסתבר שא´ וב´ שונים באופן מהותי כלשהו, ודווקא המשל המבליט את הדימיון ומטשטש את השונה מוביל אותנו למסקנה נחפזת ומוטעית. ככל שיש יותר משלים יש יותר אי דיוקים ומסקנות שגויות.
שונה מכך הוא הסקה מהכלל אל הפרט. בני אדם שייכים למחלקת הדברים הפיסיים, ולכן, כל עוד לא יוכח אחרת, יוגבלו על ידי חוקי הפיסיקה התקפים לכלל איברי המחלקה. הם גם יצורים ביולוגיים, ולכן יוגבלו על ידי חוקים ביולוגיים.
המשפט – "תופעה כלכלית א´ דומה לתופעה ביולוגית ב´ " הינו משל. ולעומת זאת ´תופעה כלכלית א´ הינה מקרה פרטי ל התנהגות ביולוגית ב´ הינה ביטוי פרטי של חוק כללי יותר. המשפט הראשון יכול ללמד אותנו מעט (והוא יכול להיות מוטעה לחלוטין), והמשפט השני צריך להחשב כנכון כל עוד לא הוכח אחרת.
[[קטגוריה:מאמרים חצי אפויים]]