שינויים

גם בין המתנגדים לחוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית, יש הרואים את הכלי עצמו כמכשיר חקיקה נחוץ, ומתנגדים רק לניצולו לרעה ולהיבטים מסוימים בו. כך למשל אמר חבר הכנסת [[אופיר פינס-פז]]: {{ציטוט|תוכן=יש שם דברים שאם לא יהיו שם, לא יהיו בכלל. הבעיה היא ניצול לרעה של חוק ההסדרים על ידי שרי אוצר. לכן אני בעד חוק זה בשלושה תנאים: שכל הסעיפים יהיו קשורים באופן ישיר לחוק התקציב; שחוק ההסדרים לא יוכל לבטל ביטול מוחלט חוק קיים; ושהממשלה לא תוכל להקפיא חוקים על ידי הממשלה ל- 5-10 שנים<ref>חיים תנחומי, "[http://www.datili.co.il/index.php?id=13686 ח"כ פינס: "חוק ההסדרים עובר ללא דיון רציני"]", אתר "דתילי", 18.12.2007.</ref>.}}

גם בין המתנגדים לחוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית, יש הרואים את הכלי עצמו כמכשיר חקיקה נחוץ, ומתנגדים רק לניצולו לרעה ולהיבטים מסוימים בו. כך למשל אמר חבר הכנסת [[אופיר פינס-פז]]: {{ציטוט|תוכן=יש שם דברים שאם לא יהיו שם, לא יהיו בכלל. הבעיה היא ניצול לרעה של חוק ההסדרים על ידי שרי אוצר. לכן אני בעד חוק זה בשלושה תנאים: שכל הסעיפים יהיו קשורים באופן ישיר לחוק התקציב; שחוק ההסדרים לא יוכל לבטל ביטול מוחלט חוק קיים; ושהממשלה לא תוכל להקפיא חוקים על ידי הממשלה ל- 5-10 שנים<ref>חיים תנחומי, "[http://www.datili.co.il/index.php?id=13686 ח"כ פינס: "חוק ההסדרים עובר ללא דיון רציני"]", אתר "דתילי", 18.12.2007.</ref>.}}

==פעילות==

==פעילות נגד החוק==

בהליך אישור חוק ההסדרים קיימת התפתחות בשנים האחרונות, שבאה למצוא איזון בין הרצון לאפשר לממשלה לקדם את מדיניותה הכלכלית, התקציבית והמשקית, לבין הצורך לקיים דיון רציני בשינויי החקיקה בכנסת.  

בהליך אישור חוק ההסדרים קיימת התפתחות בשנים האחרונות, שבאה למצוא איזון בין הרצון לאפשר לממשלה לקדם את מדיניותה הכלכלית, התקציבית והמשקית, לבין הצורך לקיים דיון רציני בשינויי החקיקה בכנסת.  

תהליך זה כולל סינון שעושה [[היועץ המשפטי לממשלה]] של הנושאים שיועלו לדיון בישיבת הממשלה על התקציב, וקביעה בידי [[ועדת הכנסת]] של פיזור פרקים שונים מתוך חוק ההסדרים בין ועדות הכנסת הרלוונטיות, כך שבניגוד לעבר לא כל הדיון מתקיים ב[[ועדת הכספים|וועדת הכספים]]. בפועל, היקף הצעת חוק ההסדרים אינו מצטמצם בשנים האחרונות, ואולם היקף חוק ההסדרים המאושר בסופו של דבר מצומצם הרבה יותר.

תהליך זה כולל סינון שעושה [[היועץ המשפטי לממשלה]] של הנושאים שיועלו לדיון בישיבת הממשלה על התקציב, וקביעה בידי [[ועדת הכנסת]] של פיזור פרקים שונים מתוך חוק ההסדרים בין ועדות הכנסת הרלוונטיות, כך שבניגוד לעבר לא כל הדיון מתקיים ב[[ועדת הכספים|וועדת הכספים]]. בפועל, היקף הצעת חוק ההסדרים אינו מצטמצם בשנים האחרונות, ואולם היקף חוק ההסדרים המאושר בסופו של דבר מצומצם הרבה יותר.

בשנים האחרונות החלה מודעות ציבורית גוברת והולכת להשלכות של החוק. אנשים וגופים שונים קראו לביטול החוק. בסמפטמבר 2007 הוקם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים, אשר כולל , נכון ל-2007 30 גופים אזרחיים.

בשנים האחרונות החלה מודעות ציבורית גוברת והולכת להשלכות של החוק. אנשים וגופים שונים קראו לביטול החוק. בינהם בולט הבלוג "לחץ חברתי" של העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי ויואב ריבק שהוביל את המאבק בחוק בשנים 2006-2008.

 

בסמפטמבר 2007 הוקם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים, אשר כולל, נכון ל-2009 50 גופים אזרחיים. בשנת 2009 הצטרפו למאבק נגד היבטים של חוק ההסדרים גופים שלא היו שותפים לכך בעבר כמו [[החברה להגנת הטבע]] ו[[אדם טבע ודין]] וזאת על רקע הנסיון ל[[הפרטת קרקעות ישראל]], וכן ארגונים חברתיים אחרים כמו פורום היוצרים. הוקמו קבוצות בפייס בוק נגד החוק והחלו פעיליות של בלוגרים ופעילי רשת ופעילים חברתיים ליוזמות שונות בהקשר של ידוע הציבור על תכולת החוק, מעקב ציבורי אחר שינויים בו, קריאה לביטול חלקים ממנו או כולו.

 

הספר שיצא מטעם [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] "מאזן הכוחות בתהליך התקצוב" מאת הכלכלנים אבי בן-בסט, ומומי דהן בשנת 2006, כולל את הפרק  "[http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/BOOK_7071/Chap9.pdf הצעה לרפומה בתהליך התקצוב במדינה]" בו מציעים המחברים שינויים שונים בתהליך התקצוב בישראל, שכולל בין היתר את ביטול חוק ההסדרים.

==ראו גם==  

==ראו גם==