נוספו 3,218 בתים
, 19:34, 13 במאי 2009
'''כלכלת מתנות''' כפי שהיא מוצגת בטרילוגיית '''"מאדים"''' של הסופר האנרכו-אוטופיסט '''קים סטנלי רובינסון''' היא כלכלה אוטופית לא-אינטואיטיבית, המעודדת השקעה סביבתית וייצור מוגבר.
==רקע==
על פי הרומן, כלכלת המתנות פותחה '''במחתרת''' המאדימית, על ידי '''מדענים המתמחים בכלכלה של מערכות אקולוגיות'''.
==עקרונות השיטה==
1. הכסף בכלכלת המתנות הוא חנקן. '''"כאן מצאנו את העורק הטהור הזה של נתרן חנקתי, קאליש בלאנקו טהור..."''' במאדים חנקן הוא חומר נדיר למדי. כמו כן, הוא בעל חשיבות אקולוגית כללית (כאשר הוא משוחרר לאוויר הוא מעבה את האטמוספירה המאדימית ומועיל לכלל החברה על הפלנטה) ובעל חשיבות אקולוגית פרטית (החנקן חיוני לצמחים כדשן לגידולים פרטיים).
2. כלל עקרוני: '''"קבל לפני שאתה נותן, ותן לפני שאתה שורף"''' לאחר ביצוע העיסקה, על הצד שקיבל את הכסף - את החנקן - לשרוף חלק ממנו. משמעות הדבר היא מס לטובת כל תושבי מאדים, על חשבון השימושים הפרטיים העשויים להיות לחנקן הן במסחר והן בגידולים פרטיים.
3. כלל עקרוני: '''"ברור שהייתי רוצה לקבל זרעי חסה."''' כל אחד מהצדדים מנסה להפסיד - דהיינו, לקבל יותר מוצר ופחות חנקן, כיוון שעל חלק מהחנקן להישרף. כך, אם אתה מוכר למישהו אוכל, עדיף לך לקבל בתמורה פחות חנקן ויותר, למשל, בגדים. המס על כסף החנקן מעודד חילופין של מוצרים ממשיים על פני חילופי החנקן.
4. כלל עקרוני: '''"אז כל אחד מהם ניסה להפסיד?"''' כל אחד מהנושאים ונותנים מנסה להפסיד. זהו כלל אידילי, תלוי חינוך, ואינו נובע מהשיטה הכלכלית.
5. כלל עקרוני: '''"זו חלוקת מתנות בוטה!"''' עם זאת, אף צד לא יכול לתת הרבה יותר ממה שהוא מקבל, כיוון שהצד השני יתנגד לכך. אין לחלק מתנות. גם זה כלל אידילי.
6. תוצאות: '''" - אבל אם אתם נותנים תמיד יותר ממה שאתם מקבלים, איך יש לכם מה לתת?... - אתה צריך למצוא את זה, אני משער. או לייצר את זה."''' השיטה מעודדת ייצור. כיוון שעקב שני הכללים האחרונים אתה מאוד רוצה להיות הצד שמפסיד יותר, ואגירת חנקן היא בלתי אפשרית בגלל המס - ייצור, השקעה יעילה ביותר וחדשנות טכנולוגית זוכים לעידוד רב.
'''"בסדר, ניצחתי. כמה אני חייב לכם?"'''