1,732
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: + שורה 88:
שורה 89: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
חוק ההסדרים/הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת (הצגת מקור)
גרסה מ־21:05, 9 במאי 2009
, 21:05, 9 במאי 2009אין תקציר עריכה
* {{החלטת ממשלה|3980|הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת}}
* {{החלטת ממשלה|3980|הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת}}
* סעיפים 36-37 בחוק ההסדרים 2009
* סעיפים 36-37 בחוק ההסדרים 2009
* עמודים 33-36 בהצעת מדיניות 2009-2010
== דברי הסבר ==
== דברי הסבר ==
במטרה לקדם את יישום מסקנות דוח NERA, התקבלה ביום כ"ח באב התשס"ז (12 באוגוסט 2007) החלטת הממשלה מס' 2186, ולפיה יש לבצע את כל הפעולות הנדרשות, ובכלל זה הנפקת רישיון או היתר ככל שיימצא לנכון, כדי שתתאפשר פעילותם של מפעילים וירטואליים החל ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007). עד כה טרם הוסדרה פעילותו של מפעיל וירטואלי. בהמשך להחלטות הממשלה האמורות, מוצע לעגן את הסדרת פעילותו של מפעיל וירטואלי באמצעות תיקון חוק התקשורת, כמפורט להלן.
במטרה לקדם את יישום מסקנות דוח NERA, התקבלה ביום כ"ח באב התשס"ז (12 באוגוסט 2007) החלטת הממשלה מס' 2186, ולפיה יש לבצע את כל הפעולות הנדרשות, ובכלל זה הנפקת רישיון או היתר ככל שיימצא לנכון, כדי שתתאפשר פעילותם של מפעילים וירטואליים החל ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007). עד כה טרם הוסדרה פעילותו של מפעיל וירטואלי. בהמשך להחלטות הממשלה האמורות, מוצע לעגן את הסדרת פעילותו של מפעיל וירטואלי באמצעות תיקון חוק התקשורת, כמפורט להלן.
=== הצעת מדיניות 2009-2010 ===
עיקר ההכנסות בשוק התקשורת בישראל הוא בענף שירותי רדיו-טלפון נייד (להלן – '''ענף הסלולר'''). מחזור הפעילות של הענף בשנת 2008 עמד על כ-18.5 מיליארד ש"ח, שמהווים כ-56% מסך הפעילות בשוק התקשורת וכ-2.6% מהתמ"ג בישראל. נכון לסוף שנת 2008 קיימים בישראל כ-9.1 מליון מנויי סלולר וההוצאה השנתית הממוצעת לנפש באותה שנה עמדה על כ-2,600 ש"ח.
בענף הסלולר פועלים, בין השאר, שלושה בעלי רישיון, שמספר המנויים שלהם ביחד מהווה כ-95% מסך המנויים בענף. נתון זה, כמו גם נתחי השוק הסטטיים של שלוש החברות הגדולות, רמת הרווחיות הגבוהה שלהן ומגמת המחירים העולה בשוק – למרות השיפורים הטכנולוגיים, מעידים על רמת הריכוזיות הגבוהה בענף, אשר מגבילה את רמת התחרות בו וגורמת לפגיעה ברווחת הצרכן בתחום. מצב זה נובע בין היתר מהעובדה שענף הסלולר מתאפיין בחסמי כניסה גבוהים ובכללם: עלות גבוהה בהקמת רשת סלולרית, דרישות הרגולציה לעניין היקף פרישת הרשת וקשיים סטטוטוריים בהקמת התשתית.
להגברת התחרות בענף באמצעות עידוד כניסת המתחרים בתחום יש חשיבות רבה, וזאת בשים לב לכך שמדובר במוצר מרכזי המסייע בפעילות העיסקית ברבדים שונים במשק. הגברת התחרות בענף עשויה להגדיל את חופש הבחירה של הצרכן, להפחית את האפשרויות להעלאת תעריפים ולהביא לשיפור היעילות בעבודת הגופים הפועלים בענף.
בהתאם לאמור, מוצע לפעול להגברת הפעילות בענף הסלולר באמצעות הפעולות הבאות:
1. להקצות תדרים לשימוש מפעילים חדשים /או מפעילים קטנים שאינם מהותיים בענף, תוך מתן תמריצים למפעילים אלו בשנים הראשונות לפעולתם.
2. לקבוע כללים שיאפשרו הגברת התחרות בתחום מכירת ציוד קצה. זאת במטרה לאפשר צמיחה של גורמים נוספים בענף מכשירי הקצה ולקדם את התפתחות התחרות בתחום.
==== הקצאת תדרים לשימוש בטכנולוגיית UMTS ומתן תמריצים לעידוד התחרות ====
'''הקצאת תדרים ומתן תמריצים:''' בהתאם לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, השימוש בתדר רדיו כפוף להחלטת ועדת התדרים, שהיא הגוף שהממשלה הסמיכה לעניין זה. מוצע להנחות את ועדת התדרים להועיד תדרים בתחום 1.9 גה"ץ ו-2.1 גה"ץ, למפעילי סלולר שלא הוקצו לשימושם תדרים בתחום האמור, וזאת לא יאוחר מיום 30 ביוני 2009. בהתאם, מוצע להנחות את שר התקשורת לבצע את כל הפעולות הד רושות על מנת שהתדרים האמורים ישמשו לפעילות מפעילים חדשים או מפעילים שאינם מהותיים בתחום הסלולר. לשם כך תוקם ועדת מכרזים משותפת למשרד התקשורת ולמשרד האוצר שתקצה את התדרים עד ליום 1 באוגוסט 2009. במטרה לעודד את התחרות בענף הסלולר, ובפרט את התחרות במגזר הלקוח ות הפרטיים, ולהקטין את רמת הריכוזיות בה, מוצע גם לתת תמריצים לזוכה במכרז, מתוך בחינת כלל ההיבטים הנוגעים לעניין. להלן פירוט התמריצים המוצעים:
1. מניעת השתתפות של מפעילים מהותיים במכרז על התדרים – במטרה לסייע למפעילים קטנים או חדשים להגדיל את נתח השוק שלהם, התדרים יוצעו רק לגורמים שאינם מפעילים מהותיים בענף הסלולר.
2. החזר תשלום אגרת התדרים ודמי רישיון בהתאם לגידול בנתח השוק של הזוכה במגזר השוק של הלקוחות הפרטיים ייתן תמריץ לזוכה להגיע לנתח שוק גדול כמה שיותר. כמו כן, מנגנון זה יקל על הזוכה במכרז, כי לפחות חלק מכספי דמי הרישיון ואגרת התדרים יוחזרו אליו.
3. מחויבות לפרישת תשתית – במטרה להקטין את סיכוני הכניסה לפעילות בשוק מוצע להקל על הזוכה בפרישת רשת התקשורת שלו. בהתאם, מוצע לאפשר לזוכה להשלים את פרישת רשת התקשורת במשך תקופה של מספר שנים.
4. שימוש בתשתיות של מפעילים אחרים – בהמשך לסעיף הקודם, בשל הקושי לפרוש רשת תקשורת מלאה בכיסוי כלל ארצי, מוצע לאפשר לזוכה בתדרים להשתמש בתשתיות תקשורת של מפעילים קיימים. גיבוש התנאים בנושא זה ייעשה בתיאום עם הממונה על ההגבלים העסקיים.
5. פטור מתשלום תמלוגים – יינתן פטור לתקופה מוגבלת כהגנת ינוקא לזוכה.
6. תשלום קישור גומלין לפי תעריף המבוסס על עלות בתוספת רווח סביר – מוצע לקבוע כי במידה ותשלומי קישור גומלין הקבועים לגבי כלל בעלי הרשיון יהיו גבוהים מעלות קישור הגומלין בתוספת רווח סביר, הזוכה במכרז יצטרך לשלם לבעלי רישיון אחרים את עלות קישור הגומלין בתוספת רווח סביר, ולא את הסכום הגבוה יותר. כך, יפוצו בעלי רישיון אחרים בגין עלויותיהם, והזוכה במכרז לא יצטרך לשלם תשלום גבוה מזה, דבר שיקל עליו בשנים הראשונות לפעולתו.
==== הפרדת עיסקאות רכישת מכשירי קצה ומתן שירותים ====
שוק מכשירי הקצה בתחום הרט"ן מניב בשנ ה הכנסות בהיקף מוערך של כשני מיליארד ש"ח. מרבית הפעילות בשוק זה נמצאת בידיהם של שלושת מפעילי הסלולר הגדולים (כ-85% מההכנסות בשוק). הצלחתם של המפעילים להחזיק בחלקו העיקרי של שוק מכשירי הקצה נובעת מהיתרון התחרותי שיש להם בתחום שירותי הבזק. בחלק גדול מעסקאות מכירת מכשירי הקצה המפעילים נוהגים לתת החזר לרוכשים מהם מכשירי קצה בדרך של זיכוי בגין צריכת זמן אויר. כך יוצא, שרק מי שקונה את מכשיר הקצה מאותו המפעיל בו הוא מנוי, יכול לקבל החזר מלא או חלקי של עלות המכשיר בצורת זיכויים על שיחות.
להסדר האמור יש שתי השלכות מרכזיות:
1. חסם תחרותי לכניסה לפעילות בתחום מכשירי הקצה: בשל הסבסוד שניתן על ידי המפעילים כאמור, משווקים שאינם מפעילי סלולר מתקשים להתחרות בצורה שוויונית עם מפעילי הסלולר בענף מכשירי הקצה. הדבר מגביל את התחרות בענף, יוצר כוח שוק לחברות הסלולר בתחום, ומעמיס חלק מעלות המכשיר על מחירי השיחות.
2. חסם למתן שירותים בתחום הסלולר: כאשר ניתן החזר בצורת זמן אויר על ידי המפעיל, הצרכן משלם למעשה מראש על שיחות. לכן, הצרכן מעדיף לצרוך שירותי שיחה מהמפעיל שמכר לו את המכשיר ורק אחר כך ממפעילים אחרים. דבר זה יוצר כוח שוק ומחזק ע וד יותר את חברות הסלולר על חשבון חברות אחרות הפעילות בתחום הטלפוניה הקווית והניידת.
לאור האמור, במטרה לאפשר צמיחה של גורמים נוספים בענף מכשירי הקצה בתחום הסלולר ולקדם את התפתחות התחרות בתחום, מוצע לתקן את חוק התקשורת כך שמפעיל סלולר לא יהיה רשאי להפלות ב ין מנויים שלו למנויים של מפעילים אחרים בכל הנוגע למכירת מכשירי קצה, וכן לא יתאפשר לקבוע תנאים שונים, ובכלל זאת מחירים שונים, בגין שירותיו למי שרכש ציוד קצה רדיו-טלפון נייד מאותו בעל רשיון לעומת התנאים לרכישת שירות בזק למי שלא רכש ציוד קצה כאמור מאותו בעל ר ישיון. בכך, לא תימנע מהמפעיל היכולת לקבוע תעריפים ותנאים שונים בעת ביצוע כל אחת מהעסקאות בנפרד, אך תימנע יצירת הזיקה בין שתי העסקאות, ובכך יימנעו העיוותים שתוארו לעיל.
'''אומדן להשפעת המהלך על המשק'''
היעדר התחרות בענף הסלולר מתבטא בין היתר בתעריפים גבוהים וב רווחים גבוהים של חברות הסלולר, שמקורם בצרכני השירותים. הפחתה של כל אחוז בתעריפים שוות ערך לכ-200 מיליון ש"ח.
== סעיפים קשורים ==
== סעיפים קשורים ==