47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 20:
שורה 20: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + + + + + + + + + − הדיון הציבורי על חוק ההסדרים נוגע ב-3 טיעונים עיקריים. + − * טיעון נגד חוק ההסדרים הקובע כי החוק פוגע בסמכויות הכנסת. + − * טיעון נגדי של תומכי החוק שקובע כי הפגיעה בסמכויות הכנסת חיונית לשם הצלת הכלכלה. + − * טיעון נגד חוק ההסדרים הקובע כי החוק נועד לקדם מדיניות נאו ליברלית ימנית, ובכך אינו סתם פוגע במדיניות הכנסת אלא כופה על המדינה כיוון כלכלי-חברתי מסויים. − חיסרון בולט של החוק הוא השינויים הרבים מאוד, במגוון רחב של חוקים, הנכללים בו, בהם כאלה שאין להם משמעות תקציבית.+ − תהליך החקיקה השטחי שמאפיין את חוק ההסדרים ספג ביקורת ציבורית נרחבת. בכנס שנערך ב־23 בדצמבר 2003 במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן עסקה שופטת בית המשפט העליון, [[דליה דורנר]], בחוק זה, ואמרה: + − + + + − חרף הביקורת הנשמעת, בפועל כל מפלגות הקואליציה בישראל עשו שימוש בחוק ההסדרים שעה שהיו בשלטון. + + + − התייחסה לעניין זה היועצת המשפטית לכנסת ב-2006, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3321891,00.html נורית אלשטיין]: + − :"הממשלה עושה בחוק שימוש מניפולטיבי כמכבש ריכוזי, כמעט רודני שמשתק את עבודת הכנסת. קל וחומר שנעשה כאן שימוש בכלי שנועד לשעת חירום בעתות שגרה ... הממשלה שנוטלת לעצמה את החופש לתכנן את השינויים המבניים בפרק זמן בלתי מוגבל איננה יכולה לאלץ את הכנסת לאשר אותן בסד הזמן הקצר, של חודשיים לכל היותר. זה לא רציני, וגם לא הליך חקיקה ראוי". + +
←ביקורת
==ביקורת==
==ביקורת==
[[תמונה:Hesderim2008.gif|שמאל]][[תמונה:Hesderim2009.gif|שמאל]]
במהלך השנים נמתחה ביקורת ציבורית נרחבת נגד היבטים שונים בהליך חקיקתו של חוק ההסדרים. כנגד החוק נטען כי הליך החקיקה החפוז אינו מאפשר דיון מהותי בגופם של סעיפי החוק השונים, שחלקם עוסקים ברפורמות גדולות במשק. בנוסף, נטען כי הליך חקיקתו אינו מאפשר שקיפות מינימלית ובקורת ציבורית נאותה ובכך מערער את היסודות הדמוקרטיים של הליך החקיקה. פעמים רבות, חברי כנסת מהאופוזיציה מותחים ביקורת נוקבת על חוק ההסדרים, אך כאשר הם הופכים לחלק מהקואליציה, הם מצביעים בעדו, ולהפך.
טענות מצד השמאל הכלכלי נוגעות לכך שהחוק כופה מדיניות כלכלית [[נאו ליברליזם|נאו ליברלית]] ימנית, בלי קשר לרצונו של הבוחר. לא סתם שחוק ההסדרים אינו נעשה בהליך תקין אלא שהוא גורם לכך שאידאולוגיה כלכלית מסויימת מקודמת בצורה עקבית בדרך לא דמוקרטית. ביקורת דומה לכך היא שבשל האופי האידאולגוי של החוק, הוא מקדם צעדים כלכליים לא מקצועיים. טענה נוספת היא לכך שהחוק גורם לקולוניזילם כלכלי, כך שמשרד האוצר מתווה מדיניות בתחומים שאין לו ידע מקצועי בהם כמו מים, חינוך, בריאות, תכנון ועוד.
===קבלת החלטות בצורה לא מקצועית===
טענה אחת נגד חוק ההסדרים היא כי חברי הכנסת אינם מכירים את סעיפיו השונים של החוק, וניתן להם זמן מועט בלבד לבחון את סעיפי החוק ולהציע הסתייגויות.
ה[[שופט|שופטת]] [[דליה דורנר]] טענה כי ההליך החפוז גורם לקבלת החלטות חפוזה שלא מאפשרת שקילה ענייניית של הנושאים המופיעים בו.
[[תמונה:Dorner.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השופטת [[דליה דורנר]]]]
בכנס שנערך ב[[המכללה האקדמית למשפטים ברמת גן|מכללה האקדמית למשפטים ברמת גן]] ב-[[23 בדצמבר]] [[2003]] טענה השופטת:
{{ציטוט|תוכן=אין ביקורת פרלמנטרית ראויה על חוק ההסדרים, מאחר שהוא מאושר במהירות כה רבה. השאלה האם אני כבית המשפט יכולה לומר לכנסת שהיא קיבלה את חוק ההסדרים בדיון טכני ולא מהותי שנעשה בחופזה ובאופן לא רציני ולא ראוי בוועדת הכספים, ולכן החוק הזה איננו חוקתי וזו שאלה כבדה ורצינית, ואין לי תשובה עליה.}}
ביקורת זו קיבלה ביטוי מאוחר יותר בפסק הדין בעניין [http://elyon2.court.gov.il/files/03/850/048/N11/03048850.N11.htm ארגון מגדלי העופות], בו קבעה השופטת [[דורית ביניש]] כי
{{ציטוט|תוכן=מדובר בהליך חקיקה שמקשה מאוד על קיומו של דיון מעמיק וממצה, ואשר פוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד מהנושאים המופיעים בהצעת החוק.. הטיעונים בזכות יעילותו של מנגנון החקיקה של חוק ההסדרים אינם יכולים לעמוד אל מול חשיבותו של עקרון הפרדת הרשויות ועקרונות המשטר הדמוקרטי-ייצוגי...}}
עם זאת, ועל אף הביקורת שמתח על חוק ההסדרים, סירב [[בית המשפט העליון]] לפסול אותו בשל [[ביקורת שיפוטית#ביקורת על הליכי חקיקה של הכנסת|פגם בהליכי חקיקה]].
התייחסה לעניין זה היועצת המשפטית לכנסת ב-2006, נורית אלשטיין:
{{ציטוט|תוכן=הממשלה עושה בחוק שימוש מניפולטיבי כמכבש ריכוזי, כמעט רודני שמשתק את עבודת הכנסת. קל וחומר שנעשה כאן שימוש בכלי שנועד לשעת חירום בעתות שגרה ... הממשלה שנוטלת לעצמה את החופש לתכנן את השינויים המבניים בפרק זמן בלתי מוגבל איננה יכולה לאלץ את הכנסת לאשר אותן בסד הזמן הקצר, של חודשיים לכל היותר. זה לא רציני, וגם לא הליך חקיקה ראוי.
|מקור=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3321891,00.html אברהם: חוק ההסדרים ל-2007 יעבור "דיאטה"], באתר ynet}}
לעמדה זו ניתן למצוא חיזוק בעתירה שהגישה [[האגודה לזכויות האזרח]] נגד חוק המדיניות הכלכלית של 2004.<ref> [http://elyon2.court.gov.il/files/04/060/031/A04/04031060.A04.htm בג"ץ 3106/04 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת ואח'], פ"ד נט(5), 567.</ref> עתירה זו נתמכה ב-11 [[תצהיר|תצהירים]] של חברי כנסת, בהם טענו כי הצביעו על הצעת החוק בלא שהתאפשר להם לבחון אותה לעומקה.
גם [[נגיד בנק ישראל]], [[סטנלי פישר]], שציין כי הוא תומך בתכניו של החוק, הכיר בכך שדרך חקיקתו בעייתית. בדיון בוועדת הכספים אמר פישר כי הוא "בעד חלק גדול של הרפורמות בחוק ההסדרים, אני מקווה שיום אחד נגלה דרך יותר טובה להביא אותן"<ref>[http://209.85.135.104/search?q=cache:B2iHfiSAv2EJ:www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/ksafim/2006-09-26.rtf+%22%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%93+%D7%91%D7%A0%D7%A7+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%22+%22%D7%97%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D%22&hl=iw&ct=clnk&cd=41&gl=il פרוטוקול ועדת הכספים של הכנסת] מיום 26 בספטמבר 2006.</ref>.
חבר הכנסת [[עזמי בשארה]] התייחס לעניין זה, וטען כי את הביקורת אין להפנות כלפי הממשלה, כי אם כלפי הכנסת עצמה:
{{ציטוט|תוכן=זה חוק כמו שאר החוקים, חברי הכנסת יכולים לאשר אותו ולא לאשר אותו... אני לא מבין למה הכנסת מקבלת את זה. לא העם שלה מביא את זה, אלא הממשלה מביאה את זה, כיוון שזה נוח לה. כך היא צריכה לעבוד. אם הפרלמנט רואה שהחוק הזה הוא עלבון לפרלמנטריזם, יקומו הפרלמנטרים ויעשו משהו נגד החוק הזה|מקור=ד"כ 172 (התשנ"ח), עמ' 329.}}
===פגיעה בעיקרון הדמוקרטי===
טענות נוספות שנשמעות נגד חוק ההסדרים הוא פגיעתו בעיקרון ה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. פגיעה זו באה לידי ביטוי במספר אופנים.
בעיה אחת נובעת מהצמדתו של חוק ההסדרים לחוק התקציב השנתי. כאמור, סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קובע כי אם לא אישרה הכנסת את תקציב המדינה עד ה-[[31 במרץ]], הכנסת מתפזרת. בשל כך, לחבר הכנסת מהקואליציה אין אינטרס להצביע נגדו, אף אם הדבר מנוגד לאידאולוגיה שלו, שבשמה נבחר. ניתן למצוא לכך הצדקה, ככל שמדובר בתיקוני חקיקה הקשורים קשר ישיר לתקציב. לא כך הדבר כאשר מדובר בתיקוני חקיקה אחרים, שניתן היה להציעם במהלך השנה ללא כל קשר לתקציב.
הבאתם של חוקים מסוג זה בחוק ההסדרים יוצרת את הרושם שהדבר נועד להבטיח את אישורם בידי הכנסת, במקרים בהם הממשלה סבורה כי לא יעלה בידה לעשות זאת בחקיקה רגילה. עניין זה מקבל משנה תוקף כאשר מוצע בחוק ההסדרים לבטל חקיקה שהכנסת כבר אישרה, ושבעצם אישורה הביעה את עמדתה לגביה כאשר היא משוחררת מלחצי הממשלה. בפועל, עקב הליך הכנת הצעת חוק ההסדרים בממשלה, המשמעות חמורה הרבה יותר - מדובר בכפיית עמדת פקידי האוצר על נבחרי ציבור<ref>אריה כספי, "[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=92264 מחוקקים נגד עצמם]", הארץ, 7.11.2001.</ref>. יושב ראש הכנסת לשעבר, [[ראובן ריבלין]], אף כינה את חוק ההסדרים "חוק עוקף כנסת"<ref>צבי זרחיה, "[http://news.walla.co.il/?w=//754334 נתניהו נגד בג"ץ: ביטול חוק ההסדרים יביא עוני]", וואלה, 28.7.2005.</ref>.
כאמור לעיל טענה דורית ביניש כי חוק ההסדרים מפר את העקרון של [[הפרדת רשויות]].
בעיה נוספת היא הפגיעה בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת. כאשר חבר הכנסת מצביע על חוק ההסדרים בקריאה הראשונה ובקריאה השלישית, הוא מצביע בהצבעה אחת על שורה ארוכה של נושאים שאינם קשורים זה בזה, וייתכן שיש לו לגביהם עמדות שונות. לדוגמה, ייתכן שחבר הכנסת תומך ב[[חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|הסדרת חופי הכנרת]] אך מתנגד לאיחוד [[מועצה דתית|מועצות דתיות]] (שני נושאים שהובאו בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2008). במקרה זה, אין הוא יכול לתת ביטוי לעמדתו, משום שהוא נאלץ להצביע בעד שני הנושאים יחדיו או נגד שני הנושאים יחדיו.
[[תמונה:Hesderim2008.gif|שמאל]][[תמונה:Hesderim2009.gif|שמאל]]
===כפיית מדיניות כלכלית===
חלק מהביקורת על חוק ההסדרים באה מכיוון הסוציאל דמוקרטי. לפי טענה זו, לא רק שהחוק פוגע בדמוקרטיה וגורם להחלטות לא מקצועיות, אלא שהוא בא על רקע אידאולוגיה נאו ליברלית שקיימת באוצר, ולכן תומך בצורה עקבית בצעדי מדיניות נאו-ליברלית, כמו הפרטה, הקטנת מיסוי, הקלת פטור ממס לעסקים, דה-רגולציה, העברת פעילות ממשלתית לידי השוק ועוד.
לפי טענה זו אין כאן סתם הליך לא דמוקרטי שאינו תקין, אלא כפייה של מדיניות כלכלית ימנית, ללא קשר להעדפות הבוחר.
===ביקורת על חוסר מקצועית כלכלי===
ביקורת דומה באה מחוגי שמאל כלכלי, וטוענת שחוק ההסדרים מקדם אידאולוגיה כלכלית, בצורה לא מקצועית. כך לדוגמה, כתב פרופסור [[אביה ספיבק]]:
{{ציטוט|תוכן=מדוע חוק ההסדרים אינו עומד בסטנדרטים המקצועיים המצופים ממנו? ראשית, יש באגף התקציבים רק כ-40 כלכלנים, רובם צעירים וחסרי ניסיון. הדבר בולט במיוחד ביחס למס הבריאות - כלכלני אגף התקציבים מניחים שכל הפרטה היא טובה, אלא שכלכלנים מנוסים יודעים שלא כל הפרטה היא טובה או רעה: תלוי במקרה....האידיאולוגיה של האוצר - בעד השוק החופשי ונגד הסקטור הציבורי - מפריעה לו לראות את צורכי המשק ואת התמונה הכלכלית המורכבת. |מקור = כלכליסט, 19.08.08 [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3105806,00.html חוק ההסדרים ל-2009 הוא חוק רע]}}
===קולוניליזם כלכלי===
סוג אחר של ביקורת בא מצד חוגי שמאל וכן מצד גורמים מקצועיים הטוענים כי המדיניות הכוללת של משרד האוצר, ובמיוחד חוק ההסדרים שמשמש לשם שינוי המבנה והפעילות משרדים אחרים, גורמת לכך שמשרד האוצר
מתווה מדיניות גם בתחומים שבהם אין לאנשיו הכשרה מקצועית, כמו מים, חינוך, בריאות וכו'.
כך לדוגמה, בשנת 2008 ראש המכון לחקר המים ב[[טכניון]], פרופ' [[רפאל סמיט]], יצא בהתקפה חסרת תקדים על [[משרד האוצר]] לקראת עדותו בוועדת החקירה לחקר המשבר ב[[משק המים בישראל]]. לדבריו פרופ' סמיט, התנהלות אנשי האוצר היא שהביאה למשבר המים העמוק בישראל.
{{ציטוט|תוכן= האוצר ואנשיו מנהלים את המדינה כאילו היא חנות המכולת שלהם, בלי להבין מה טפל ומה עיקר. האוצר מעז לשנות החלטות ממשלה כאילו הוא נמצא מעליה.|מקור= [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/829/243.html יו"ר מכון חקר המים: "פקידי האוצר מגלים בורות עמוקה"] דליה מזורי, מעריב,23.12.2008 }}.
:"אין ביקורת פרלמנטרית ראויה על חוק ההסדרים, מאחר שהוא מאושר במהירות כה רבה. השאלה האם אני כבית המשפט יכולה לומר לכנסת שהיא קיבלה את חוק ההסדרים בדיון טכני ולא מהותי שנעשה בחופזה ובאופן לא רציני ולא ראוי בוועדת הכספים, ולכן החוק הזה איננו חוקתי וזו שאלה כבדה ורצינית, ואין לי תשובה עליה".
===עמדות התומכים בחוק ההסדרים===
מול הביקורת שנמתחה על חוק ההסדרים, טוענים התומכים במנגנון זה, בעיקר אנשים התומכים במדיניות [[נאו ליברליזם|נאו ליברלית]], כי הוא כלי חשוב לשם יישום מדיניות שאינה פופולרית, אך חיונית לדעתם למשק המדינה, ושלא ניתן היה לקדמה בהליכי חקיקה רגילים<ref>[[נחמיה שטרסלר]], "[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=919108 הפופוליזם מנצח]", הארץ, 1.11.2007.</ref>.
טענה נוספת שמשמיעים התומכים בחוק ההסדרים היא שהליכי החקיקה הרגילים עלולים לעכב רפורמות חשובות במשך זמן רב, כפי שטען [[בנימין נתניהו]], כשהופיע כשר האוצר בפני [[הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] של הכנסת:
[[תמונה:Benjamin_Netanyahu.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[בנימין נתניהו]]]]
{{ציטוט|תוכן=האלטרנטיבה היא שלא יהיו החוקים האלה בכלל. האלטרנטיבה שלא יהיו חוקים כדי לעבור תהליך יותר אטי, יותר נעים לכנסת, זה שלא תהיה צמיחה, או שהאבטלה לא תרד מ-11% ל-9% ועוד מעט ל-8%, אלא תישאר ותעלה... אני חסיד השקיפות, אבל המהירות לפעמים הכרחית, במיוחד במצבי משבר. אנחנו מדינה שנתונה הרבה פעמים בצבת של כמה משברים בבת אחת. המהירות בהעברת החוקים, ההחלטות והרפורמות מחייבת לפעול יותר מהר – נכון, על חשבון דיונים יותר אטיים. זה נכון, אבל אם אני צריך לבחור בין השניים, ונניח שבמקום 40 רפורמות היינו מעבירים שלוש – שזה גם היה הישג עצום לעומת ההספקים הקודמים – לא היה קורה דבר; היינו מתרסקים והיינו, כמו מדינה דרום-אמריקנית מסוימת, מנהלים בַּרטר ברחובות במשך כמה שנים, עד שהיינו מגלים שאנחנו צריכים לעשות את השינויים האלה|מקור=פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה מיום [[8 במאי]] 2005}}
נתניהו אף טען כי "ביטולו של חוק ההסדרים במשק פירושו לדון את מדינת ישראל לעוני, מצוקה והעדר צמיחה"<ref>צבי זרחיה, "[http://news.walla.co.il/?w=//754334 נתניהו נגד בג"ץ: ביטול חוק ההסדרים יביא עוני]", וואלה, 28.7.2005.</ref>
נשיא [[איגוד לשכות המסחר]], חבר הכנסת לשעבר [[אוריאל לין]], טען כי חוק ההסדרים כשלעצמו אינו מהווה פגיעה בדמוקרטיה. לין טוען כי יש בעיה עמוקה יותר באופן שבו מתנהלים דיוני ועדות הכנסת, ושדווקא דיון מרוכז בוועדת הכספים יהיה מקצועי יותר. אף הוא טוען כי לא ניתן לקדם מדיניות כלכלית ללא חוק ההסדרים<ref>אוריאל לין, "[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/926467.html חוק ההסדרים אינו דמוקרטי? קשקוש]", הארץ, 22.11.2007.</ref>.
גם בין המתנגדים לחוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית, יש הרואים את הכלי עצמו כמכשיר חקיקה נחוץ, ומתנגדים רק לניצולו לרעה ולהיבטים מסוימים בו. כך למשל אמר חבר הכנסת [[אופיר פינס-פז]]: {{ציטוט|תוכן=יש שם דברים שאם לא יהיו שם, לא יהיו בכלל. הבעיה היא ניצול לרעה של חוק ההסדרים על ידי שרי אוצר. לכן אני בעד חוק זה בשלושה תנאים: שכל הסעיפים יהיו קשורים באופן ישיר לחוק התקציב; שחוק ההסדרים לא יוכל לבטל ביטול מוחלט חוק קיים; ושהממשלה לא תוכל להקפיא חוקים על ידי הממשלה ל- 5-10 שנים<ref>חיים תנחומי, "[http://www.datili.co.il/index.php?id=13686 ח"כ פינס: "חוק ההסדרים עובר ללא דיון רציני"]", אתר "דתילי", 18.12.2007.</ref>.}}
==פעילות==
==פעילות==