שינויים

'''פרדוקס איסטרלין''' (Easterlin Paradox) הוא מושג מרכזי בתחום של [[כלכלת אושר]], שטוען שמרמה מסויימת [[צמיחה כלכלית]] ועליה בהכנסה הכספית הממוצעת לא גורמות לעליה ממוצעת באושר של האוכלוסיה, וכי השפעת ההכנסה הכספית על האושר היא באמצעות מנגנון יחסי, כלומר מדידת ההכנסה יחסית להכנסתם של אנשים אחרים.  

'''פרדוקס איסטרלין''' (Easterlin Paradox) הוא מושג מרכזי בתחום של [[כלכלת אושר]], שטוען שמרמה מסויימת [[צמיחה כלכלית]] ועליה בהכנסה הכספית הממוצעת לא גורמות לעליה ממוצעת באושר של האוכלוסיה, וכי השפעת ההכנסה הכספית על האושר היא באמצעות מנגנון יחסי, כלומר מדידת ההכנסה יחסית להכנסתם של אנשים אחרים.  

המושג קרוי על שמו של הכלכלן [[ריצ'ארד איסטרלין]] שדן בגורמים המשפיעים על האושר והרווחה במאמר משנת 1974, בשם "האם הצמיחה הכלכלית משפרת את גורל האדם? כמה ממצאים אמפיריים" (Does Economic Growth Improve the Human Lot? Some Empirical Evidence)

המושג קרוי על שמו של הכלכלן [[ריצ'ארד איסטרלין]] שדן בגורמים המשפיעים על האושר והרווחה במאמר משנת 1974, בשם "האם הצמיחה הכלכלית משפרת את גורל האדם? כמה ממצאים אמפיריים" ([http://graphics8.nytimes.com/images/2008/04/16/business/Easterlin1974.pdf Does Economic Growth Improve the Human Lot? Some Empirical Evidence])

איסטלין מצא, כפי שרוב הכלכנים ציפו, כי בתוך מדינה נתונה, אנשים בעלי הכנסות כספיות גבוהות יותר הם בממוצע מאושרים יותר. עם זאת, בהשוואה בין מדינות שונות, רמות האושר המדווחות לא הושפעו הרבה מהנתון של הכנסה לאומית לנפש, לפחות לא למדינות שהיתה להן הכנסה מספקת כדי לענות על צרכים בסיסיים. בצורה דומה, למרות שההכנסה לנפש בארצות הברית עלתה בעקביות בין 1946 ל-1970, הרמות הממוצעות של אושר מדווח לא גילו מגמה ארוכת טווח כלשהי, וירדו בין 1960 ל-1970.  

איסטלין מצא, כפי שרוב הכלכנים ציפו, כי בתוך מדינה נתונה, אנשים בעלי הכנסות כספיות גבוהות יותר הם בממוצע מאושרים יותר. עם זאת, בהשוואה בין מדינות שונות, רמות האושר המדווחות לא הושפעו הרבה מהנתון של הכנסה לאומית לנפש, לפחות לא למדינות שהיתה להן הכנסה מספקת כדי לענות על צרכים בסיסיים. בצורה דומה, למרות שההכנסה לנפש בארצות הברית עלתה בעקביות בין 1946 ל-1970, הרמות הממוצעות של אושר מדווח לא גילו מגמה ארוכת טווח כלשהי, וירדו בין 1960 ל-1970.  

בשנת 2003 פרסמו Ruut Veenhoven ו- Michael Hagerty  ניתוח חדש שהתבסס על מגוון מקורות מידע, והמסקנה שלהם היתה שלא קיים פרדוקס, וכי מדינות הופכות בממוצע למאושרות יותר כאשר ההכנסה שלהן עולה. בתגובה טען איסטרלין כי החוקרים השתמשו במידע בלתי מתאים.  

בשנת 2003 פרסמו Ruut Veenhoven ו- Michael Hagerty  ניתוח חדש שהתבסס על מגוון מקורות מידע, והמסקנה שלהם היתה שלא קיים פרדוקס, וכי מדינות הופכות בממוצע למאושרות יותר כאשר ההכנסה שלהן עולה. בתגובה טען איסטרלין כי החוקרים השתמשו במידע בלתי מתאים.  

בשנת 2008, הכלכלנים Justin Wolfers ו Betsey Stevenson,  מאוניברסיטת פנסילבניה, פרסמו מאמר שניסה לבדוק מחדש את פרדוקס איסטרלין באמצעות נתונים שנלקחו על פני זמן. גם הם הסיקו שפרדוקס איסטרלין מוטעה. הם טענו כי קיימת האטה בקשר בין הכנסה אבסולוטית לבין אושר, אבל אין נקודת רוויה שבה הכנסה אבסולוטית מפסיקה להשפיע. לטנעתם האושר לא מושפע רק מרמה יחסית של הכנסה אלא גם מרמות הכנסה אבסולטית. דבר זה עומד בניגוד לפרשנות קיצונית של תאוריית hedonic treadmill לפיה רק ההכסנה היחסית משנה את ההרגשה ואת ההתנהגות.  

בשנת 2008, הכלכלנים Justin Wolfers ו Betsey Stevenson,  מאוניברסיטת פנסילבניה, פרסמו מאמר שניסה לבדוק מחדש את פרדוקס איסטרלין באמצעות נתונים שנלקחו על פני זמן. גם הם הסיקו שפרדוקס איסטרלין מוטעה. הם טענו כי קיימת האטה בקשר בין הכנסה אבסולוטית לבין אושר, אבל אין נקודת רוויה שבה הכנסה אבסולוטית מפסיקה להשפיע. לטנעתם האושר לא מושפע רק מרמה יחסית של הכנסה אלא גם מרמות הכנסה אבסולטית. דבר זה עומד בניגוד לפרשנות קיצונית של תאוריית hedonic treadmill לפיה רק ההכנסה היחסית משנה את ההרגשה ואת ההתנהגות.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==