שורה 83: |
שורה 83: |
| [[מוסד חברתי]] הוא סוג של מבנה מסדר. למוסד החברתי יש חוקים משלו והוא משפיע על התנהגות בני האדם. מוסד כזה יכול להיות שוק, פירמה, דת, מדינה, קהילה, צבא, כת, בית ספר וכו'. ראו הרחבה ב[[כלכלה מוסדית]] ולגבי הגדרות שונות של מהו מוסד. | | [[מוסד חברתי]] הוא סוג של מבנה מסדר. למוסד החברתי יש חוקים משלו והוא משפיע על התנהגות בני האדם. מוסד כזה יכול להיות שוק, פירמה, דת, מדינה, קהילה, צבא, כת, בית ספר וכו'. ראו הרחבה ב[[כלכלה מוסדית]] ולגבי הגדרות שונות של מהו מוסד. |
| | | |
− | מוסדות חברתיים זקוקים לנישה חברתית -פיזיקלית אוסף של תנאים פיזיקליים וחברתיים שיאפשרו למוסד החברתי להתקיים. כשלי שוק הם דוגמאות למצבים שמופו על ידי הכלכלנים בהם השוק לא מצליח לתפקד כלל, או לתפקד בצורה לא "טובה" או ללא "[[יעלות פארטו]]. דוגמה נוספת ופחות מוכרת היא אכיפת חוזים אחידה , מוסר או אי שוויון - אם קיים אי שוויון קיצוני, או שדבר זה מלווה עם נורמות של שחיתות, התוצאה היא שהאכיפה של חוזים היא רק עבור עשירים ולא מול עניים. דבר זה יוצר אי תפקוד של השוק. | + | מוסדות חברתיים זקוקים לנישה חברתית-פיזיקלית אוסף של תנאים פיזיקליים, טכנולוגיים וחברתיים שיאפשרו למוסד החברתי להתקיים. [[כשל שוק|כשלי שוק]] הם דוגמאות למצבים שמופו על ידי הכלכלנים בהם השוק לא מצליח לתפקד כלל, או לתפקד בצורה לא "טובה" או ללא [[יעלות פארטו]]. דוגמה נוספת ופחות מוכרת היא אכיפת חוזים אחידה, קיומו של מוסר או אי שוויון - אם קיים אי שוויון קיצוני, או שדבר זה מלווה עם נורמות של שחיתות, התוצאה היא שהאכיפה של חוזים היא רק עבור עשירים ולא מול עניים. דבר זה יוצר אי תפקוד של השוק. |
| | | |
− | עבור פירמות, הטנעה שהן מתפקדות בתוך נישה לפחות בחלק מהמקרים היא טענה מקובלת. להרחבת טענה זו לאופן כללי אפשר לראות במאמר [[תאוריית הפירמות בנישות אקולוגית]]. | + | עבור פירמות, הטענה שהן מתפקדות בתוך נישה לפחות בחלק מהמקרים היא טענה מקובלת. להרחבת טענה זו לאופן כללי אפשר לראות במאמר [[תאוריית הפירמות בנישות אקולוגית]]. |
| | | |
| גם קהילות הן דבר שדורש תנאים חברתיים מסויימים. כך לדוגמה הגדלת הניידות של ההון, הגדלת התלות הכלכלית בשוק, והגדלת הניידות של עובדים בעולם, הם גורמים לכך שקהילות מקומיות נחלשות ומתפוררות. [[גלובליצזיה]] כלכלית, [[תרבות הצריכה]] (שמקדמת תלות גדלה בשוק בין היתר, ומעודדת שיעבוד גדול יותר לגחמות של שוק העבודה), וכן החשיפה לנקודות השקפה שונות, ולתרבויות אחרות, הן גם דבר שגורם לקהילות להחלש. | | גם קהילות הן דבר שדורש תנאים חברתיים מסויימים. כך לדוגמה הגדלת הניידות של ההון, הגדלת התלות הכלכלית בשוק, והגדלת הניידות של עובדים בעולם, הם גורמים לכך שקהילות מקומיות נחלשות ומתפוררות. [[גלובליצזיה]] כלכלית, [[תרבות הצריכה]] (שמקדמת תלות גדלה בשוק בין היתר, ומעודדת שיעבוד גדול יותר לגחמות של שוק העבודה), וכן החשיפה לנקודות השקפה שונות, ולתרבויות אחרות, הן גם דבר שגורם לקהילות להחלש. |
| + | |
| + | ניתן לראות כיצד סביבה פיזית היא גורם פעיל בנישה חברתית על ידי התבוננות בשוויץ. המבנה ההררי ותנאי האקלים הקשים של שוויץ איפשר לתושבים שלה להתגונן בקלות יחסית מפני פלישה חיצונית. כמו כן הסביבה ההרית לא איפשרה את קיומם של ערים גדולות מידי, או בנייה של ממלכה ריכוזית. במשך תקופות ארוכות היו הכפרים השיווצרים מוקפים בשלג ומנותקים מהעולם החיצון. בנוסף העדר יכולת לקיים חקלאות משגשגת דחף את השוויצרים לעבר תעשיות "עתירות הון אנושי" כמו חיילים להשכיר (הכשרת חיילים מאומנים), בנקאות, שעונים וכו'. כל הדברים האלה איפשרו לשוויצרים להקים מדינה עצמאית ודמוקרטית המורכבת מקנטונים עצמאיים עוד במאה ה-13, בעוד ששאר אירופה נאנקה תחת צבאות פאודלים. |
| + | |
| + | נישה חברתית אינה תנאי שמבטיח קיומו של מוסד חברתי מסויים, אלא רק אוסף של תנאים שהכרחיים לקיום המוסד החברתי, כשם שעשב חיוני לארנבים אבל אינו תנאי מספיק להשרדותם. |
| + | |
| + | המבנה הפאודלי עצמו הוא דבר שהיה קשור בצורה אינטמית עם טכנולוגיות הנשק. למשך תקופה מסויימת שריון וסוס היוו כלי נשק מכריע, כך שהבעלים שלהם, ומי שיכל לאמן לוחמים כאלה, זכו ליתרון משמעותי שאיפשר את עליית מעמד השודדים שהפכו לאבירים. הכניסה של הקשת הארוכה שאיפשרה הכשרת כמות גדולה של חיילים קטלניים עם נשק חודר שיריון, שינתה את הרכב הצבאות ואת החשיבות היחסית של האבירים. עם הכניסה של תותחים ולאחר מכן של רובים ומכונות ירייה, הלך וירד מעמד האצולה היות והיכולת שלהם להמשיך ולהתמודד מול הוואסלים הלך וירד (אם כי היו צבאות שהמשיכו ודגלו בחשיבות הרוכב החמוש גם לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית ומלחמת העולם הראשונה בהן כוחות אלה נטבחו על ידי מכונות ירייה). המהפכה האמריקאית ומלחמת רובי המוסקטים שלה, מראה שוב שכלי נשק עממים בייצור זול מאפשרים (אין הם מבטיחים) יכולת קיום של רפובליקה כנגד צבא כובש. אותם תנאים חברתיים בדיוק, בטכנולוגיות נשק ריכוזיות יותר , כמו צבא אבירים בתקופה לפני הקשת הארוכה, או ייכולת ייצור של טנקים לדוגמה, היו מסתיימים אחרת. |
| | | |
| דתות ואידאולוגית הן דוגמה לעוד מוסד חברתי. אידאולוגיות הן דבר שמדגיש ערכים מסויימים, וכן את ההסתכלות ולפעמים גם את ההתייחסות והתפקוד של תהליכים חברתיים או פיזיים מסויימים, בדרך כלל תוך הזנחה של התפקוד של תהליכים חברתיים אחרים. כך לדוגמה בקפיטליזם ניתן דגש לתפקוד של השוק, ומוזנח הטיפול בנושא של אי שוויון או במוסר , קהילות או סביבה ובקשר של כל אלה לתפקוד תקין של החברה בכלל ושל השוק בפרט. בסוציאליזם ניתן דגש רב לשוויון כלכלי, והמבנה המסדר הוא של המדינה, ולא ניתן דגש על תפקודו של השוק כמבנה שמאפשר העברת מידע לגבי מחירים, לגבי איכות של מוצרים ופירמות, לגבי איכות העבודה של פירמות ופועלים ולגבי כמויות רצויות של מוצרים ושירותים (הקצאה). | | דתות ואידאולוגית הן דוגמה לעוד מוסד חברתי. אידאולוגיות הן דבר שמדגיש ערכים מסויימים, וכן את ההסתכלות ולפעמים גם את ההתייחסות והתפקוד של תהליכים חברתיים או פיזיים מסויימים, בדרך כלל תוך הזנחה של התפקוד של תהליכים חברתיים אחרים. כך לדוגמה בקפיטליזם ניתן דגש לתפקוד של השוק, ומוזנח הטיפול בנושא של אי שוויון או במוסר , קהילות או סביבה ובקשר של כל אלה לתפקוד תקין של החברה בכלל ושל השוק בפרט. בסוציאליזם ניתן דגש רב לשוויון כלכלי, והמבנה המסדר הוא של המדינה, ולא ניתן דגש על תפקודו של השוק כמבנה שמאפשר העברת מידע לגבי מחירים, לגבי איכות של מוצרים ופירמות, לגבי איכות העבודה של פירמות ופועלים ולגבי כמויות רצויות של מוצרים ושירותים (הקצאה). |
שורה 99: |
שורה 105: |
| ההסבר לשנאה הרבה כלפי מוסדות אלה היא שבתנאים מסויימים התפקוד שלהם פוגע בחלק מהאנשים ובתנאים אחרים הם פוגעים בכלל האנשים שאמורים להעזר בהם - או שהנישות שהמוסדות האלה דורשים כדי להתקיים, והתנאים החברתיים , טכנולוגיים ופיזיים שהם יוצרים, גורמת לפגיעה באנשים. | | ההסבר לשנאה הרבה כלפי מוסדות אלה היא שבתנאים מסויימים התפקוד שלהם פוגע בחלק מהאנשים ובתנאים אחרים הם פוגעים בכלל האנשים שאמורים להעזר בהם - או שהנישות שהמוסדות האלה דורשים כדי להתקיים, והתנאים החברתיים , טכנולוגיים ופיזיים שהם יוצרים, גורמת לפגיעה באנשים. |
| | | |
− | כך לדגומה דמוקרטיה עלולה להתדרדר לשלטון אספסוף (שבה הרוב קובע אבל נלקחות החלטות מטופשות על סמך דמוגגיה) או לא פלוטוקרטיה (שלטון של העשירים דרך השפעה על הנציגים), או של אליטה אחרת (ההחלטות אינן מטופשות בהכרח אבל הן לא מנסות לשפר את מצבו של הציבור) או למצב של העדר הכרעה מתמשך או שחיתות. שוק יכול להתדרדר למצבים בו מיעוט קטן מחזיק ברוב ההון והעושר ולמעשה כופה את עמדתו על הרוב, או למצבים של כשלי שוק, ייצור מחסור או הרס המערכות האקולוגיות המאפשרות לשוק ולחברה להתקיים. | + | כך לדוגמה דמוקרטיה עלולה להתדרדר לשלטון אספסוף (שבה הרוב קובע אבל נלקחות החלטות מטופשות על סמך דמוגגיה) או לא פלוטוקרטיה (שלטון של העשירים דרך השפעה על הנציגים), או של אליטה אחרת (ההחלטות אינן מטופשות בהכרח אבל הן לא מנסות לשפר את מצבו של הציבור) או למצב של העדר הכרעה מתמשך או שחיתות. שוק יכול להתדרדר למצבים בו מיעוט קטן מחזיק ברוב ההון והעושר ולמעשה כופה את עמדתו על הרוב, או למצבים של כשלי שוק, ייצור מחסור או הרס המערכות האקולוגיות המאפשרות לשוק ולחברה להתקיים. |
| | | |
− | מערכות ומוסדות חברתיים רבים , ללא בקרות מתאימות שמשאירות אותם בתחום של נישה מוסדית נכונה , ילכו לתפקוד חולני (שבו יש פגיעה ללא צורך באנשים ) או לתפקוד פתולוגי (שבו מתערער עצם הקיום של המוסד או שהוא גורם להפסקת הקיום של מוסד שבתוכו המוסד שוכן). הבקרות יכולות להיות חיצוניות (מוסדות אחרים) או פנימיות למוסד - אבל אי אפשר לצפות שהבקרות האלה יתפקדו בכל מקרה ובאופן תמידי. כאשר נמצאים במצב פנימי מסויים, או בתנאים סביבתיים מסויימים או בשילוב שלהם, הבקרות לא יצליחו להחזיר את המערכת לשיווי משקל או לייצב את הנישה ותתרחש קריסה. | + | מערכות ומוסדות חברתיים רבים, ללא בקרות מתאימות שמשאירות אותם בתחום של נישה מוסדית נכונה , ילכו לתפקוד חולני (שבו יש פגיעה ללא צורך באנשים) או לתפקוד פתולוגי (שבו מתערער עצם הקיום של המוסד או שהוא גורם להפסקת הקיום של מוסד שבתוכו המוסד שוכן). הבקרות יכולות להיות חיצוניות (מוסדות אחרים) או פנימיות למוסד - אבל אי אפשר לצפות שהבקרות האלה יתפקדו בכל מקרה ובאופן תמידי. כאשר נמצאים במצב פנימי מסויים, או בתנאים סביבתיים מסויימים או בשילוב שלהם, הבקרות לא יצליחו להחזיר את המערכת לשיווי משקל או לייצב את הנישה ותתרחש קריסה. |
| | | |
− | אידאולוגיה או דת או מוסד חברתי כלשהו מצליח לשרוד זמן רב יותר אם הן גמיש יותר, מכיל מנגנונים פנימיים לשינוי ולהסתגלות לשינוי הנישה החברתית , תוך שמירה על מבנה מסודר פנימי כלשהו. כך לדוגמה היהדות הצליחה להסתגל למספר שינויים - החל במעבר מחברה נוודית לחברה חקלאית, דת לאום, תקופת גלות, ושינויים טכנולוגיים נוספים כמו התעוש. בשלבים שונים של היהדות ניתן דגש להיבטים שונים שלה ודבר זה כנראה איפשר ליהדות לשרוד בעוד תרבויות או דתות אחרות שהיו סביבה (כמו החברה האשורית, ההלניסטית, הפאודלית ועוד) הלכו לעולמן. | + | אידאולוגיה או דת או מוסד חברתי כלשהו מצליח לשרוד זמן רב יותר אם הן גמיש יותר, מכיל מנגנונים פנימיים לשינוי ולהסתגלות לשינוי הנישה החברתית, תוך שמירה על מבנה מסודר פנימי כלשהו. כך לדוגמה היהדות הצליחה להסתגל למספר שינויים - החל במעבר מחברה נוודית לחברה חקלאית, תקופה של מיסוד הדת והלאום, תקופת גלות, ושינויים טכנולוגיים נוספים כמו התעוש. בשלבים שונים של היהדות ניתן דגש להיבטים שונים שלה ודבר זה כנראה איפשר ליהדות לשרוד בעוד תרבויות או דתות אחרות שהיו סביבה (כמו החברה האשורית, ההלניסטית, הפאודלית ועוד) הלכו לעולמן. |
| | | |
| ==דיון== | | ==דיון== |