שינויים

==סייגים למערכת השוק==

==סייגים למערכת השוק==

פרידמן מציין שני סוגי מקרים בהם הממשל צריך להתערב במנגנון השוק מטעמים ליברליים: מונופול והשפעות סביבתיות.  

פרידמן מציין שני סוגי מקרים בהם ישנם טעמים ליברליים בזכות התערבות של הממשל במנגנון השוק: קיום מונופול והשפעות סביבתיות.  

שוק משוכלל הוא שוק שבו קיימות הרבה חלופות כמעט שוות, הרבה מוכרים והרבה קונים. ההגדרה הכלכלית המדוייקת היא שוק שבו לאף פעולה בודדת של יחיד אין אפשרות להטות את המחירים. אך קיים שוק שבו מספר המוכרים קטן או שאחד מהמוכרים חולש על נתח שוק גדול כך שכך פעולה בודדת תשפיע על המחירים. שוק כזה הוא שוק מונופוליסטי. פרידמן מציין כי במצב כזה חייב הממשל להתערב בשוק מכיוון שמבנה השוק פוגע בחירות של הקונים לבחור בין חלופות ובין מחירים. ישנן שלוש דרכים לפיקוח על מונופול: מונופול ממשלתי, מונופול פרטי בפיקוח ממשלתי ומונופול פרטי ללא פיקוח. פרידמן לא מצליח להכריע בין שלוש האופציות הרעות לדעתו (עמ' 29) ומסכם כי בכל מקרה יש לבחון את הנסיבות ולהכריע איזו צורת מונופול עדיפה.

שוק משוכלל הוא שוק שבו קיימות הרבה חלופות כמעט שוות, הרבה מוכרים והרבה קונים. ההגדרה הכלכלית המדוייקת היא שוק שבו לאף פעולה בודדת של יחיד אין אפשרות להטות את המחירים. אך קיים שוק שבו מספר המוכרים קטן או שאחד מהמוכרים חולש על נתח שוק גדול כך שפעולה שלו לבדו עדיין תשפיע על המחירים. שוק כזה הוא שוק מונופוליסטי. פרידמן מציין שלוש תגובות אפשריות לשוק מונופוליסטי: מונופול ממשלתי, כלומר כניסת הממשלה לשוק הזה ואספקת המוצרים שבו, מונופול פרטי בפיקוח ממשלתי, כלומר חקיקת חוקים המגבילים את יכולתו של הגוף הפרטי המספק את המוצר, ומונופול פרטי ללא פיקוח, כלומר השארת המצב על כנו. פרידמן מציין כי ישנם חסרונות לכל אחת מהחלופות, ומציע בחינה של כל מצב כזה לגופו על מנת לבחור בפתרון האידיאלי. עם זאת, הוא נוטה לכיוון החלופה השלישית (מונופול בבעלות פרטית ללא פיקוח ציבורי) במספר גדול של מקרים כאלה, תחת ההנחה שהתפתחויות טכנולוגיות כאלה ואחרות יסדירו מעצמן את הרעות הנובעות ממונופול פרטי ללא פיקוח.

המצב השני בו הממשל צריך להתערב במשק הוא המצב המכונה 'השפעות סביבתיות'. פרידמן מגדיר מצב זה כמצב שנוצר 'כאשר פעולותיהם של אנשים משפיעות אל אחרים השפעות שאי אפשר לדרוש בעבורם תשלום או פיצוי' (עמ' 30). אחת הדוגמאות היא זיהום הסביבה, מכיוון שקשה לקבוע מי הם כל הנפגעים מהזיהום (תושבים שחלו? כל תושבי האיזור? כל תושבי העולם? חיות?) ומה מידת הנזק. דוגמה נוספת היא סלילת כבישים מכיוון שקשה לקבוע מי הם הנהנים מההשקעה וכיצד לגבות עבורה תשלום.

 

המצב השני בו ראוי כי הממשל יתערב במשק הוא המצב המכונה 'השפעות סביבתיות'. פרידמן מגדיר מצב זה כמצב שנוצר 'כאשר פעולותיהם של אנשים משפיעות אל אחרים השפעות שאי אפשר לדרוש בעבורם תשלום או פיצוי' (עמ' 30). אחת הדוגמאות היא זיהום הסביבה, כיוון שקשה לקבוע מי הם כל הנפגעים מהזיהום (תושבים שחלו? כל תושבי האיזור? כל תושבי העולם? חיות?) ומה מידת הנזק.

==מאז להיום==

==מאז להיום==