שינויים

המטבע הזה היה בשימוש במצריים במשך למעלה מאלף שנה, עד ש חליפו אותו הרומאים בכוח במערכת הבנקאות והמטבע שלהם, שהייתה יותר "מודרנית" ובעלת שערי ריבית חיוביים. שימו לב לתוצאות הברורות של שינוי זה: כל עוד השתמשו במטבע בעל שיעור ריבית שלילי, המצרים בנו מונומנטים, שיחזיקו מעמד לנצח, ושמרו על מערכת החקלאות שלהם במצב מצוין, מערכת,שהפכה את מצריים לסל הלחם של העולם העתיק. כל זה נעלם במהירות, כשהוכנס לשימוש המטבע הרומאי. מאז, נשארה מצרים במשך אלפיים שנה ארץ "מתפתחת".

המטבע הזה היה בשימוש במצריים במשך למעלה מאלף שנה, עד ש חליפו אותו הרומאים בכוח במערכת הבנקאות והמטבע שלהם, שהייתה יותר "מודרנית" ובעלת שערי ריבית חיוביים. שימו לב לתוצאות הברורות של שינוי זה: כל עוד השתמשו במטבע בעל שיעור ריבית שלילי, המצרים בנו מונומנטים, שיחזיקו מעמד לנצח, ושמרו על מערכת החקלאות שלהם במצב מצוין, מערכת,שהפכה את מצריים לסל הלחם של העולם העתיק. כל זה נעלם במהירות, כשהוכנס לשימוש המטבע הרומאי. מאז, נשארה מצרים במשך אלפיים שנה ארץ "מתפתחת".

ימי הביניים  

===ימי הביניים===

מה הניע את השגשוג הכלכלי והרוחני יוצא הדופן באירופה, במיוחד מ-1150 עד לשנת 1300, כהתרחשה הפריחה היוצאת מגדר הרגיל של כל הקתדרלות?  מעט אנשים מודעים לכך, שתקופה זו חופפת לקיומה של המערכת הכספית של 'ברקטאטן' (Brakteaten), שבמסגרתה לורדים מקומיים הנפיקו טבלאות כסף, שהוחזרו בממוצע כל 6 עד 8 חודשים וחולקו בחזרה, כשהן מעט דקות יותר, דבר, שהסתכם בדמי-שהייה של 2-3 אחוז בחודש, בערך, במשך כל התקופה הזו. אנשים השקיעו לכן באופן אוטומטי בכל דבר, שיחזיק מעמד כמעט לנצח: אדמות מושבחות, שטיחי קיר רקומים, ציורים או קתדרלות.  

מה הניע את השגשוג הכלכלי והרוחני יוצא הדופן באירופה, במיוחד מ-1150 עד לשנת 1300, כהתרחשה הפריחה היוצאת מגדר הרגיל של כל הקתדרלות?  מעט אנשים מודעים לכך, שתקופה זו חופפת לקיומה של המערכת הכספית של 'ברקטאטן' (Brakteaten), שבמסגרתה לורדים מקומיים הנפיקו טבלאות כסף, שהוחזרו בממוצע כל 6 עד 8 חודשים וחולקו בחזרה, כשהן מעט דקות יותר, דבר, שהסתכם בדמי-שהייה של 2-3 אחוז בחודש, בערך, במשך כל התקופה הזו. אנשים השקיעו לכן באופן אוטומטי בכל דבר, שיחזיק מעמד כמעט לנצח: אדמות מושבחות, שטיחי קיר רקומים, ציורים או קתדרלות.  

בעוד שהדוגמאות הקודמות עלולות לעורר זלזול, כיוון שנראה, שהן חלות רק על כלכלות פרה- קפיטליסטיות, הדוגמאות הבאות מביאות אותנו לזמנים מודרניים. (הערה 8)

בעוד שהדוגמאות הקודמות עלולות לעורר זלזול, כיוון שנראה, שהן חלות רק על כלכלות פרה- קפיטליסטיות, הדוגמאות הבאות מביאות אותנו לזמנים מודרניים. (הערה 8)

שנות ה-30 בגרמניה  

===שנות ה-30 בגרמניה===

ב-1930, הבקר (Hebecker), בעליו של מכרה פחם קטן ופושט-רגל בשקאוונקירכן, בוואריה, החליט בנסיון נואש לשלם לעובדיו בפחם במקום ברייכס-מארק. הוא הנפיק שטר מקומי, שקרא לו ווארה (Wara)- שניתן לפדות תמורתו פחם. מאחור היו ריבועים קטנים, שניתן היה להדביק עליהם בולים. השטר נשאר בתוקף, רק אם הודבק עליו בול החודש הנוכחי. גביית הריבית השלילית הזו הוצדקה כ"עלות אכסון". הפעולים שלמו עבור מזונם והשרותים המקומיים שלהם בוורה הזו. לדוגמא, לאופה לא היתה הרבה ברירה אלא לקבל אותן, והוא בתורו שכנע את ספק הקמח שלו  לקבל אותן בתמורה. התהליך היה מוצלח כל-כך עד שעד 1931 תנועת ה"כלכלה החופשית" הזו  התפשטה ברחבי כל גרמניה, כללה 2,000 חברות ומגוון מוצרים ששימשו גיבוי לוורה. אבל בנובמבר 1931, הבנק הגרמני המרכזי, על בסיס המנופול שלו על ייצור מטבעות, אסר את הניסוי כולו.  

ב-1930, הבקר (Hebecker), בעליו של מכרה פחם קטן ופושט-רגל בשקאוונקירכן, בוואריה, החליט בנסיון נואש לשלם לעובדיו בפחם במקום ברייכס-מארק. הוא הנפיק שטר מקומי, שקרא לו ווארה (Wara)- שניתן לפדות תמורתו פחם. מאחור היו ריבועים קטנים, שניתן היה להדביק עליהם בולים. השטר נשאר בתוקף, רק אם הודבק עליו בול החודש הנוכחי. גביית הריבית השלילית הזו הוצדקה כ"עלות אכסון". הפעולים שלמו עבור מזונם והשרותים המקומיים שלהם בוורה הזו. לדוגמא, לאופה לא היתה הרבה ברירה אלא לקבל אותן, והוא בתורו שכנע את ספק הקמח שלו  לקבל אותן בתמורה. התהליך היה מוצלח כל-כך עד שעד 1931 תנועת ה"כלכלה החופשית" הזו  התפשטה ברחבי כל גרמניה, כללה 2,000 חברות ומגוון מוצרים ששימשו גיבוי לוורה. אבל בנובמבר 1931, הבנק הגרמני המרכזי, על בסיס המנופול שלו על ייצור מטבעות, אסר את הניסוי כולו.  

שנות ה-30 באוסטרייה  

===שנות ה-30 באוסטרייה ===

ב-1932, אונטרגוגנברגר (Unterguggenberger), ראש-העיר של העיירה האוסטרית וורגל (Worgl), החליט לעשות משהו בנוגע ל-35 אחוזי האבטלה במחוז הבחירה שלו (מה שהיה אופייני לרוב אירופה באותם ימים). הוא שכנע את מועצת העירייה להנפיק "שטרות בולים" ("stamp scrip") בשווי 14,000 שילינג אוסטריים, שגובו על ידי אותה כמות בדיוק של שילינגים רגילים, שהופקדה בבנק מקומי.

ב-1932, אונטרגוגנברגר (Unterguggenberger), ראש-העיר של העיירה האוסטרית וורגל (Worgl), החליט לעשות משהו בנוגע ל-35 אחוזי האבטלה במחוז הבחירה שלו (מה שהיה אופייני לרוב אירופה באותם ימים). הוא שכנע את מועצת העירייה להנפיק "שטרות בולים" ("stamp scrip") בשווי 14,000 שילינג אוסטריים, שגובו על ידי אותה כמות בדיוק של שילינגים רגילים, שהופקדה בבנק מקומי.

למעלה מ-200 קהילות אוסטריות אחרות החליטו להעתיק את הדוגמא הזו, אבל גם כאן הבנק המרכזי חסם את התהליך. ערעור משפטי הגיע עד לבית המשפט העליון, ונחל בו מפלה.  

למעלה מ-200 קהילות אוסטריות אחרות החליטו להעתיק את הדוגמא הזו, אבל גם כאן הבנק המרכזי חסם את התהליך. ערעור משפטי הגיע עד לבית המשפט העליון, ונחל בו מפלה.  

שטרות בולים בצפון אמריקה

===שטרות בולים בצפון אמריקה===

למטבעות לשעת חרום יש היסטוריה ארוכה יותר באמריקה, מכפי שרוב האנשים מבינים. נדמה, שהם מופיעים במחזוריות מוזרה -  בשנות 1830, 1890, ו-1930 - כשהם חופפים בצורה גסה לתחתיתו של מחזור כלכלי ארוך-טווח, שנקרא גל קונדראטיף (Kondratieff wave). אתרכז בתקופה האחרונה, היות וזו הדוגמא שמתועדת בצורה הטובה יותר.

למטבעות לשעת חרום יש היסטוריה ארוכה יותר באמריקה, מכפי שרוב האנשים מבינים. נדמה, שהם מופיעים במחזוריות מוזרה -  בשנות 1830, 1890, ו-1930 - כשהם חופפים בצורה גסה לתחתיתו של מחזור כלכלי ארוך-טווח, שנקרא גל קונדראטיף (Kondratieff wave). אתרכז בתקופה האחרונה, היות וזו הדוגמא שמתועדת בצורה הטובה יותר.