815
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 10:
שורה 10: − + שורה 24:
שורה 24: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
*הבנת לולאות המשוב של שווקים וטכנולוגיה וכיצד הן באות לידי ביטוי במודל.
*הבנת לולאות המשוב של שווקים וטכנולוגיה וכיצד הן באות לידי ביטוי במודל.
*הצגת הרצות שונות של המודל הממוחשב המדמות טכנולוגיה יעילה יותר בכל ריצה.
*הצגת הרצות שונות של המודל הממוחשב המדמות טכנולוגיה יעילה יותר בכל ריצה.
*הסבר מדוע אי-יציבות, החטאה וקריסה הן עדיין התופעות הבולטות המתקבלות.
*הסבר מדוע אי-יציבות, [[סחיפת יתר]] וקריסה הן עדיין התופעות הבולטות המתקבלות.
*הדגמת הנ"ל באמצעות המקרה של המדגה (fishery) העולמי.
*הדגמת הנ"ל באמצעות המקרה של המדגה (fishery) העולמי.
יש לשים לב שדרושה הפעולה של השווקים והטכנולוגיה גם יחד, השזורים ב[[לולאת משוב]]. בלי השוק הטכנולוגיה לא תיווצר, ובלי הטכנולוגיה והידע לא יהיו תוצאות. לולאות משוב כאלה מוטמעות בהרבה מקומות במודל ומווסתות טכנולוגיות לפי תחומים (מיצוי משאבים, מחזור, שירותי בריאות וכו') ולא כאוגר (aggregate) אחד - אין "משתנה קסם" ושמו טכנולוגיה.
יש לשים לב שדרושה הפעולה של השווקים והטכנולוגיה גם יחד, השזורים ב[[לולאת משוב]]. בלי השוק הטכנולוגיה לא תיווצר, ובלי הטכנולוגיה והידע לא יהיו תוצאות. לולאות משוב כאלה מוטמעות בהרבה מקומות במודל ומווסתות טכנולוגיות לפי תחומים (מיצוי משאבים, מחזור, שירותי בריאות וכו') ולא כאוגר (aggregate) אחד - אין "משתנה קסם" ושמו טכנולוגיה.
לדוגמה: ככל ש[[משאבים מתכלים]] מצויים במחסור, כך המודל מקצה יותר תפוקה תעשייתית למציאת משאבים חדשים. מציאת המשאבים מצייתת ל[[תפוקה שולית פוחתת]]. ההנחה היא שכל המשאבים המתכלים תחליפיים האחד לשני. המספרים במודל קובעים את עצמת התגובה של לולאות המשוב, ערכי ברירת המחדל מדמים התפתחות טכנולוגית דומה לזו של המדינות המפותחות.
לדוגמה: ככל ש[[משאבים מתכלים]] מצויים במחסור, כך המודל מקצה יותר תפוקה תעשייתית למציאת משאבים חדשים. מציאת המשאבים מצייתת ל[[תפוקה שולית פוחתת]]. ההנחה היא שכל המשאבים המתכלים תחליפיים האחד לשני. המספרים במודל קובעים את עצמת התגובה של לולאות המשוב, ערכי ברירת המחדל מדמים התפתחות טכנולוגית דומה לזו של המדינות המפותחות. המודל מקצה שימוש בטכנולוגיה באופן מיידי ומלא כאשר היא זמינה וכאשר יש לה דרישה, ובתנאי שיש מספיק תוצר תעשייתי (industrial output) או תוצר שירותים (service output) מתאים (אלו שני מאגרים של תפוקה כלכלית פיזית במודל). המודל אינו מייצג במפורש מחירים, מפני שמחירים הם מתווכים בלבד. יש לציין שבעולם האמיתי תהליך זה אינו מתבצע ללא שיהויים וללא טעויות (ראו גם [[תריסר נקודות מינוף#אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת|תריסר נקודות מינוף]]). טכנולוגיות מסוימות אין מוקצות עד אשר מחליטים "להפעיל" אותן, למשל מחזור ומניעת סחף קרקע. הפעלה של טכנולוגיה דורשת זמן והשקעת הון. הטכנולוגיות הללו לא יוצגו במודל הקודם מכיוון שלפני עשרים שנה הן לא היו בכיוון התפתחות ברור והמודל מניח המשך התפתחות שלהן.
==הרצת תרחישים==
סדר השינויים המתווספים מתרחיש לתרחיש אינו הסדר בו הם צפויים לקרות או לייצג סבירות, אלא מיועד להקל על הבנת ההשפעות של כל שינוי בנפרד.
===תרחיש 2: משאבים כפולים===
זוהי הרצת הבסיס של הפרק הזה, כל הרצה אחרת היא שינוי על גבי הרצה זו. הרצה זו מניחה את המשך המגמות הקיימות בכל הפרמטרים במודל, כפי שהם עולים בנתונים הטסטטיסטיים שנאספו. החריג הוא כמות כפולה של משאבים מתכלים. זוהי הנחה סבירה יחסית - היות וישנם משאבים מתכלים רבים שטרם גילינו.
הרצה זו מביאה לקריסה ברוב המדדים בסביבות שנת 2030, כאשר בשיא מגיעה האוכלוסייה לרמה של 9.5 מיליארד איש.
===תרחיש 3: הפחתת זיהום===
[[תמונה:Beyond the limits p 169 - scenario 3.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 3 - הפחתת זיהום]]
בתרחיש זה מניחים שהעולם החליט בשנת 1995 להפחית את הזיהום לרמות של שנת 1975. החלטה זו מתקבלת בטרם מצטבר מספיק זיהום כדי לגרום להשפעות משמעותיות על תנובת היבולים או לבריאות. ההחלטה גוררת פיתוח טכנולוגיה הדורשת הקצאת הון. דרושות 20 שנה לפיתוח מלא של הטכנולוגיה ולהתקנה מלאה שלה בכל העולם. מרגע שהיא מותקנת בנקודה מסויימת - היא מפחיתה את הזיהום ב-3% בשנה עד לרמות הנדרשות.
בתרחיש זה הזיהום ממשיך לעלות למרות יישום הטכנולוגיה. הסיבה היא השיהוי בפעולת הטכנולוגיה והמשך הצמיחה המעריכית של הייצור התעשייתי והחקלאי (הכלכלה הפיזית). הזיהום לא מגיע לאותן רמות כמו בתרחיש 2 ומתחיל לרדת אחרי שנת 2015. למרות שחיקת הקרקע אין ירידה ביבולים בגלל השקעה של יותר הון מלאכותי (כמו דשן כימי). מתרחשת סטגנציה בייצור הכולל של מזון ורמות המזון לנפש יורדות כי האוכלוסייה ממשיכה לצמוח. התוצר התעשייתי מגיא לשיא בשנת 2035, הירידה נובעת מהצורך להשקיע בחקלאות ובמניעת זיהום כך שלא ניתן יותר לפצות על הפחת. אחרי שנת 2050 התוצר התעשייתי לנפש מתחיל לרדת והכלכלה נכנסת לקריסה.
===תרחיש 4: תנובה גבוהה===
[[תמונה:Beyond the limits p 171 - scenario 4.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 4 - תנובה גבוהה]]
התרחיש זה מניחים שבנוסף למתרחש בתרחיש 3, העולם החליט בשנת 1995 (בטרם משבר המזון) להגדיל את תנובת המזון מעבר למה שניתן בטכנולוגיה הקיימת (למשל [[הנדסה גנטית]]). כמו בתרחיש הקודם, דרושות 20 שנה לפיתוח והטמעה מלאה של הטכנולוגיה, המאפשרת הגדלה של 2% לשנה בתנובת המזון, כל עוד מושקע הון.
תנובת הקרקע עולה עד לרמה של פי 4 משהייתה בשנת 1900 עד לשנת 2100, אבל התפוקה הכוללת של מזון לא עולה בהרבה בגלל [[סחף|אובדן מהיר של קרקע]] הנגרם מעיבוד אינטנסיבי. אבדן הקרקע דורש השקע גבוהה יותר להפקת אותה תוצרת וכך אובדן הקרקע מואץ - [[לולאת משוב]] חיובית. החקלאות דורשת יותר ויותר הון במקביל לדרישת הון הולכת וגוברת למיצוי המשאבים המתכלים.
לכאורה, אין זה הגיוני שחברה תשקיע בהגברת התנובה תוך כדי הרס הקרקע - אבל תופעה זו חוזרת בהיסטוריה, למשל בעמק המרכזי של קליפוניה (ראו גם [[קריסה (ספר)]]). מכאן ממשיכים לתרחיש 5.
===תרחיש 5: הגנה על הקרקע===
[[תמונה:Beyond the limits p 173 - scenario 5.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 5 - הגנה על הקרקע]]
בתרחיש 5 מניחים, בנוסף להנחות מתרחישים קודמים, מאמץ להפחתת שחיקת הקרקע שאינו דורש השקעת ההון ומפחית את השחיקה פי שלושה. <ref>'''יונתן:''' יש הנחה שהמאמץ לא דורש השקעת הון ולא מוסבר מדוע. השערתי היא שזה פשוט הקפדה על עיבוד פחות אינטנסיבי וטיפוח של הקרקע באמצעים קיימים שלא משפיעים על התפוקה בטווח הקצר.</ref>
התוצאה היא משבר בכל התחומים יחד. בשנת 2020 סך העלויות של הטכנולוגיות השונות, יחד עם עלות מיצוי המשאבים המתכלים, פשוט עובר את היכולת לספק אותן.
מכיוון שמיצוי המשאבים המתכלים הוא הקש על גב הגמל בתרחיש 5 - תרחיש 6 בוחן את ייעול הניצול שלהם.
===תרחיש 6: שימוש יעיל במשאבים===
[[תמונה:Beyond the limits p 175 - scenario 6.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 6 - שימוש יעיל במשאבים]]
בתרחיש הזה, בנוסף לכל הנ"ל, מתחילים בשנת 1995 במאמץ לייעול השימוש במשאבים. המאמץ מאפשר ייעול של 3% בשנה עד לרמה של שנת 1975.
הכלכלה צומחת באופן חלק עד לאמצע המאה. משאבים ממוצים לאט יותר ומחירם נמוך יותר, סך ייצור המזון עולה בהתמדה. הזיהום המצטבר מפחית את פוריות הקרקע אך ניתן להתגבר על כך באמצעות השקעות נוספות (שאפשריות עקב החיסכון במשאבים מתכלים). האוכלוסיה מגיעה לשיא של 10 מיליארד, אחרי 2020 שיעורי המוות עולים לאט. ההשקעות העצומות בטכנולוגיות השונות מביאות שוב לקריסה - אך איטית יותר. העובדה שהזיהום נשאר במערכת הרבה זמן גוררת הוצאות רבות לכל אורך המאה ה-21.
בתרחיש 6 אנו מתבוננים בחברה שמשתמשת ביכולת טכנולוגית גבוהה על מנת לאפשר את צמיחתה - אבל בסופו של דבר הצמיחה מנטרלת את השפעות הטכנולוגיה: העלויות גבוהות והסביבה נשחקת.
===תרחיש 7: השהיות קצרות===
[[תמונה:Beyond the limits p 177 - scenario 7.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 7 - השהיות קצרות]]
תרחיש 7 זהה לתרחיש 6 - אלא שמשכי הזמן הדרושים להבשלת הטכנולוגיות הן 5 שנים במקום 20.
האוכלוסיה מתייצבת על 12.5 מיליארד. כמות המזון לנפש מתייצבת על מעט מתחת לרמתה בשנת 1990. חברה המתוארת בתרחיש היא מרחיקת-ראות, מאוד טכנולוגית וחסכנית. החברה מצליחה לתמוך ברמת חיים יציבה לאורך רוב המאה, אך גם היא חורגת מהגבולות ומתמודדת עם הדרדרות חומרית החל מסוף המאה.
===חזרה לעולם האמיתי===
למודל [[עולם 3]] יש היבטים דומים למציאות לצד כאלה שאינם דומים. יש לזכור שמודל שאינו ניבוי של המציאות אלא עזר להבנת ההתנהגות של ה[[מערכות מורכבות|מערכת העולמית]].
*'''התעלמות מ[[אי שוויון כלכלי|אי-שיוויון]]:''' המודל מניח שהשווקים מקבלים איתותים שווים (בדמות שינויים בביקוש ובהיצע) מכל אוכלוסיית העולם. בפועל ההשפעה של העניים על השוק קטנה מזו של העשירים. אם לאלה הסובלים מבעיה סביבתית (רעב באפריקה, זיהום במרכז אירופה, אבדן אדמה באזורים הטרופיים) אין מספיק כסף הבעיות שלהם לא מבוטות בשוק. <ref>'''יונתן:''' לדעתי זו אחת הבעיות החמורות במודל. אם ההכנסה של חצי מאוכלוסיית העולם היא [[אי שוויון בינלאומי|פחות משלושה דולר ליום]], ובחלק הזה של העולם יש בעיות סביבתיות חמורות - השווקים לא יפתרו את הבעיות בחלקים אלה של העולם.</ref>
*'''פעולה חלקה:''' המודל מניח פעולה חלקה של השווקים (אין [[תריסר נקודות מינוף#אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת|שיהויים]] או [[כשלי שוק]]) ואין מקרים של [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93 טכנולוגיות המחוללות אסון].
*'''גורמים שלא מופיעים במודל:''' מלחמות והוצאות על ביטחון, מגיפות, שביתות, שחיתות, אסונות טבע, אסונות אקולוגיים (צ'רנוביל או [[אסון בופאל]]).
==מדוע שווקים וטכנולוגיה לא יכולים למנוע סחיפת יתר (overshoot)?==
המסקנה המרכזית שעולה מהתרחישים הנ"ל היא '''שבעולם סופי, הרחקה או ביטול של גבול מובילים להתקלות בגבול אחר''', בייחד כאשר הצמיחה היא מעריכית. רוב הגבולות הם מקומיים ורק חלקם גלובליים (כמו אוזון או [[התחממות עולמית|פליטת גזי חממה]]). המסחר הבינ"ל מגדיל את הסיכויים שכלכלות קשורות יתקלו בגבולות בו-זמנית.
המסקנה השנייה היא '''שככל שחברה מרחיקה או מתגברת על גבולות, כך גדלים הסיכויים שהיא תתקל בכמה גבולות בו-זמנית במועד מאוחר יותר'''. ברוב ההרצות של המודל המערכת לא סובלת ממחסור מסויים אלא '''מאבדת את היכולת להתמודד'''. היכולת להתמודד מיוצגת במודל על-ידי משתנה אחד: התפוקה התעשייתית (industrial output). בעולם האמיתי ישנם הרבה משתנים המרכיבים את היכולת הזו (כוח-אדם מיומן, ידע טכנולוגי, תשומת לב ויכולת מוסדית ועוד). על פני זמן ניתן להגדיל את היכולת להתמודד, אבל בכל רגע היא נתונה וסופית. כאשר מספר בעיות גדלות בקצב מעריכי - קשה להתמודד עם כולן ביחד. למעשה, הגורם המגביל העיקרי במודל הוא הזמן, וכנראה שזה המצב גם במציאות. צמיחה מעריכית מקצרת מאוד את מרווח הזמן הניתן לנו כדי להתמודד עם בעיות.
[[תמונה:Beyond the limits p 181 - non-linear removal costs.jpg|left|thumb|60px|עלויות הפחתת זיהום]]
ישנן שלוש סיבות נוספות לכך ששווקים וטכנולוגיה לא יכולים למנוע סחיפת יתר, גם אם יש לנו יותר זמן:
*'''עלויות מעבר:''' למעבר לפתרונות טכנולוגיים שימנעו סחיפת יתר יש עלות בפני עצמה. המקרים רבים העלות הזו מתנהגת באופן [[מערכת מורכבת#מאפיינים של מערכות מורכבות טבעיות|לא לינארי]], בייחוד כאשר מתקרבים לגבול. שעלויות של הפחתת זיהום או ניקויי עולות באופן מתון עד שמתקרבים לסף מסויים והחל ממו הן עולות בקצב כמעט אינסופי. ההתנהגות הזו נובעת מהטבע הפיזיקלי של הפעולה ולא ניתן לשנות אותה. לכן הצמיחה לא מאפשרת התמודדות טובה יותר עם הבעיות הסביבתיות אלא '''שצמיחה מביאה לחוסר יכולת להתמודד עם הבעיות'''.
*'''שיהויי ועיוותי מידע:''' המערכת הביוספרית מאוד מורכבת וחסר לנו המון מידע באשר לאופן הפעולה שלה, חסר לנו גם ידע המאפשר את איסוף המידע. פעמים רבות אנו מזהים בעייה סביבתית רק כאשר היא גורמת נזק חמור וניכר לעין. לפיכך השווקים והפיתוח הטכנולוגי לא מוזנים במידע מיהמן שמאפשר לווסת את פעולתם. <ref>'''יונתן:''' שלא לדבר על ספקולציות פיננסיות, [[נעילה טכנולוגית]], מחסומים תרבותיים או דתיים וכו'.</ref>
*'''כלים ולא מטרות:''' שווקים וטכנולוגיה הם כלים בלבד. אם מצפים מהם לשרת תכלית בלתי-אפשרית כמו צמיחה אינסופית בעולם סופי - הם ייכשלו. הכלים יכולים לשרת קיימות אם היא המטרה. כאשר העולם החליט להפסיק להשתמש ב-CFC השווקים הושכנולוגיה יצרו במהירות את התחליפים.
==המקרה של המדגה העולמי==
(כרגע לא מופיע בסיכום זה)
==הערות שוליים==
<references/>
==ערכים קשורים==
*[[כשל שוק]]
*[[סחף]]
*[[מערכת מורכבת]]
**[[תריסר נקודות מינוף]]
**[[לולאת משוב]]
[[קטגוריה:מערכות]]
[[קטגוריה:מערכות]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
[[קטגוריה:שוק]]
[[קטגוריה:שוק]]