1,732
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: + + שורה 66:
שורה 68: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
חוק ההסדרים/הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת (הצגת מקור)
גרסה מ־20:03, 3 במרץ 2009
, 20:03, 3 במרץ 2009אין תקציר עריכה
רפורמות תחום הסלולר
רפורמות תחום הסלולר
* {{החלטת ממשלה|3980|הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת}}
* {{החלטת ממשלה|3980|הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת}}
* סעיף 36 בחוק ההסדרים 2009
== דברי הסבר ==
== דברי הסבר ==
=== הצעת מדיניות 2009 ===
ענף שירותי רדיו-טלפון נייד (להלן – ענף הסלולר) הוא הענף המרכזי בשוק התקשורת. מחזור הפעילות בשנת 2007 של הענף עמד על כ- 18 מיליארד ש”ח, שהם כ- 2.6% מהתמ"ג בישראל. ההוצאה השנתית למשק בית הסתכמה בכ-ש”ח3,500.
ענף שירותי רדיו-טלפון נייד (להלן – ענף הסלולר) הוא הענף המרכזי בשוק התקשורת. מחזור הפעילות בשנת 2007 של הענף עמד על כ- 18 מיליארד ש”ח, שהם כ- 2.6% מהתמ"ג בישראל. ההוצאה השנתית למשק בית הסתכמה בכ-ש”ח3,500.
לאור כל האמור לעיל, מוצע להנחות את שר התקשורת להפעיל את סמכותו לפי סעיף 4א לחוק, כך שיינתן פטור מאישור סוג למכשירי קצה בתחום הרט"ן אשר עומדים בדרישות הדירקטיבה האירופאית בתחום זה, כפי שמקובל בכל מדינות אירופה.
לאור כל האמור לעיל, מוצע להנחות את שר התקשורת להפעיל את סמכותו לפי סעיף 4א לחוק, כך שיינתן פטור מאישור סוג למכשירי קצה בתחום הרט"ן אשר עומדים בדרישות הדירקטיבה האירופאית בתחום זה, כפי שמקובל בכל מדינות אירופה.
=== הצעת חוק ההסדרים 2009 ===
הסעיף המוצע מתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), בשני עניינים:
* בפסקאות (1), (2) ו-(4) מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר למפעילים חדשים להיכנס לתחום הרט"ן (טלפונים ניידים)
תוך שימוש בתשתיות של מפעילי רט"ן קיימים, כמפורט להלן בדברי ההסבר לפסקאות האמורות;
* בפסקאות (3) ו-(5) עד (13) מוצע לבצע מהלך משולב של תיקון חקיקה בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית (שידורי הכבלים והלוויין), במטרה להפחית את גובה התשלומים המזעריים הנדרשים ממי שמבקש לרכוש שירותי טלוויזיה רב-ערוצית, להגדיל את חופש הבחירה של הצרכן בשידורים שאותם הוא מבקש לרכוש, ולהפחית את עלויות הפרסום בטלוויזיה, כמפורט להלן בדברי ההסבר לפסקאות האמורות.
'''לפסקאות (1), (2) ו-(4)'''
תחום שירותי הרדיו טלפון נייד (להלן – הרט"ן) הוא תחום מרכזי בשוק התקשורת, הן מבחינת היקף מחזור הפעילות ביחס לתוצר המקומי הגולמי בישראל, והן מבחינת גובה ההוצאה השנתית הממוצעת למשק בית בעבור צריכת שירותי רט"ן. תחום הרט"ן מתאפיין בתחרות בין גורמים מעטים, וקיימים בו חסמי כניסה משמעותיים למפעילים חדשים, הנובעים, בין השאר, מהעלות הגבוהה הכרוכה בהקמת תשתית הרט"ן, וכן מדרישת הרגולציה ולפיה פריסת התשתית תיעשה בכל הארץ ומההגבלות המוטלות על הקמת אתרי השידור הנובעות משיקולים סביבתיים ותכנוניים. מתן אפשרות למפעילים חדשים להיכנס לתחום הרט"ן תוך שימוש בתשתיות של מפעילי הרט"ן הקיימים (בעגה המקצועית הכינוי לכך הוא – מפעיל וירטואלי), תסיר את חסמי הכניסה האמורים, ובכך תעודד את כניסתם של מפעילים חדשים לתחום ותגביר את התחרות.
יצוין כי בדוח הוועדה לגיבוש המלצות מפורטות בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשורת בישראל, שהוגש לשר התקשורת בחודש מרס 2008 (להלן – דוח גרונאו), נאמר, בין השאר, כי "המפתח להאצת התחרות במגזר הנייד, ובמגזר משקי הבית בפרט, הוא הגדלת מספר השחקנים. בהינתן שיעורי החדירה הגבוהים של הטלפון הנייד, ההשקעה הגדולה הכרוכה בהקמת רשת נוספת והחסמים הרגולטוריים להקמת רשת כזו (חסמים המבוססים על שיקולים סביבתיים ותכנוניים) ספק אם בעתיד הנראה לעין יתווסף למערכת מתחרה הפועל על גבי תשתיות עצמאיות בפריסה ארצית".
עוד יצוין כי מפעילים וירטואליים קיימים בעולם מזה שנים רבות. כך למשל, פועלים מפעילים וירטואליים מסוגים שונים בארה"ב, באירופה, במזרח הרחוק ובאוסטרליה.
בעקבות החלטת הממשלה מס' 440 מיום י"ט באלול התשס"ו (12 בספטמבר 2006), בדבר עידוד פעילותם של מפעילים וירטואליים בענף הרט"ן, בוצעה עבודה מקיפה של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, אשר כללה התקשרות עם חברת ייעוץ בין-לאומית המתמחה בתחום (חברת NERA). המלצות חברת הייעוץ בנושא רוכזו בדוח (להלן – דוח NERA), שנקבע בו כי תחילה יש לתת לכוחות השוק הזדמנות לפעול, על ידי מתן רישיונות למפעילים וירטואליים, תוך עידוד משא ומתן של מפעילים וירטואליים עם מפעילים בעלי תשתית. לאחר מכן, אם לא יצליחו המפעיל הוירטואלי והמפעיל הקיים בעל התשתית להגיע ביניהם להסכמה במהלך תקופה של שישה חודשים מיום תחילת המשא ומתן בין הצדדים, או במהלך תשעה חודשים לאחר שמשרד התקשורת הודיע על כוונתו להעניק רישיון למפעיל הוירטואלי, לפי המאוחר מביניהם, תיערך בחינה יסודית של הסיבות שבשלהן נכשל המשא ומתן בין הצדדים. אם יימצא כי המשא ומתן נכשל כתוצאה מהתנהגות אנטי-תחרותית של המפעיל הקיים, יהא שר התקשורת רשאי לעשות שימוש בסמכותו כדי לאכוף על המפעיל הקיים לאפשר למפעיל הוירטואלי לעשות שימוש בתשתית שלו, ובכלל זה להתערב בתנאי ההסכם בין המפעילים ובמחיר השימוש בתשתית של המפעיל הקיים.
במטרה לקדם את יישום מסקנות דוח NERA, התקבלה ביום כ"ח באב התשס"ז (12 באוגוסט 2007) החלטת הממשלה מס' 2186, ולפיה יש לבצע את כל הפעולות הנדרשות, ובכלל זה הנפקת רישיון או היתר ככל שיימצא לנכון, כדי שתתאפשר פעילותם של מפעילים וירטואליים החל ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007). עד כה טרם הוסדרה פעילותו של מפעיל וירטואלי. בהמשך להחלטות הממשלה האמורות, מוצע לעגן את הסדרת פעילותו של מפעיל וירטואלי באמצעות תיקון חוק התקשורת, כמפורט להלן.
'''לפסקאות (3) ו-(5) עד (13)'''
כ-70% ממשקי הבית בישראל רוכשים את שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית המשודרים בידי בעלי רישיון לשידורים, שהם בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (להלן – בעלי רישיון לשידורים). הוצאות משק הבית הממוצע על שירותי טלוויזיה רב-ערוצית גדלו בשנים האחרונות והן עומדות בממוצע על כ-1,700 שקלים חדשים בשנה לכלל משקי הבית. מגמה זו נובעת, בין השאר, מעליית מחירי השידורים שבעלי רישיון לשידורים גובים ממנוייהם. בהתאם לפרסומים של מדד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשירותי תקשורת, במהלך השנים 2000 עד 2007 התאפיין שוק התקשורת במרבית התחומים בירידות מחירים, ואולם בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית עלו המחירים שמשלמים המנויים בעד השידורים.
יצוין כי בהשוואה בין-לאומית התשלומים בעד שידורי טלוויזיה רב-ערוצית בישראל הם מהגבוהים בעולם. התשלום החודשי הנדרש בעד צפייה בחבילת בסיס בישראל עומד על כ-200 שקלים חדשים, ואילו במרבית מדינות המערב התשלום החודשי הנדרש בשל צפייה בחבילות בסיס, הכוללות עשרות ערוצים, נמוך בעשרות אחוזים בהשוואה למחיר המשולם כאמור בידי הצרכן הישראלי.
במטרה להפחית את גובה התשלומים המזעריים הנדרשים ממי שמבקש לרכוש שירותי טלוויזיה רב-ערוצית, להגדיל את חופש הבחירה של הצרכן בשידורים שהוא מבקש לרכוש, ולהפחית את עלויות הפרסום בטלוויזיה, מוצע לבצע מהלך משולב בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, הכולל שלושה נדבכים מרכזיים:
(1) מנוי של בעל רישיון לשידורים ישלם בעד חיבור חצריו למערכת השידורים הרב-ערוציים (להלן – דמי גישה), ולא יידרש לשלם סכומים נוספים מעבר לדמי הגישה בעד קליטתם של שידורי הערוצים האלה: ערוץ 1, ערוץ 33 , ערוץ 2, ערוץ 10 וערוץ הכנסת;
(2) שינוי מבנה התעריפים הנדרשים בעד שידורי טלוויזיה שמשדר בעל רישיון לשידורים, כך שהמנוי יוכל לרכוש ערוצים שבהם הוא מעוניין בלבד, מעבר לערוצים המפורטים לעיל בפסקה (1), ובלא תלות של רכישת ערוץ אחד ברכישת ערוץ אחר;
(3) מתן אפשרות לבעלי רישיון לשידורים לכלול בשידוריהם שידורי פרסומת.
== סעיפים קשורים ==
== סעיפים קשורים ==