שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נישה (הצגת מקור)

גרסה מ־09:26, 25 בפברואר 2009

נוספו 10,428 בתים ,  09:26, 25 בפברואר 2009
←‏נישה בביולוגיה
שורה 34: שורה 34:  
נישה בביולוגיה היא תנאים חיצוניים ופנימיים לגוף המאפשרים קיום של הומאוסטזה.  
 
נישה בביולוגיה היא תנאים חיצוניים ופנימיים לגוף המאפשרים קיום של הומאוסטזה.  
   −
הומאוסטזה או '''מצב איזון''' (נקרא גם הומאוסטזיס ובאנגלית: Homeostasis) הוא תהליך ביולוגי, שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית באמצעות "קיזוז" השפעות חיצוניות, ובאמצעות שינוי חומרים חיצוניים שמסתפחים אליו. מקור המילה ביוונית: הומו (פירושו "דומה"), סטאסיס (פירושו "מצב").
+
'''הומאוסטזה''' או '''מצב איזון''' (נקרא גם הומאוסטזיס ובאנגלית: Homeostasis) הוא תהליך ביולוגי, שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית באמצעות "קיזוז" השפעות חיצוניות, ובאמצעות שינוי חומרים חיצוניים שמסתפחים אליו. מקור המילה ביוונית: הומו (פירושו "דומה"), סטאסיס (פירושו "מצב").
    
מצב איזון כרוך במספר גורמים:
 
מצב איזון כרוך במספר גורמים:
שורה 42: שורה 42:  
* השוואה בין נקודת הציון והאות החושי,
 
* השוואה בין נקודת הציון והאות החושי,
 
* תגובה המביאה את המצב הפנימי הממשי קרוב יותר לנקודת המטרה.
 
* תגובה המביאה את המצב הפנימי הממשי קרוב יותר לנקודת המטרה.
 +
 +
דבר זה הוא מקרה פרטי של מערכת בקרה שמנסה לקיים [[לולאת משוב]] מחלישה כדי להשאר קרוב לשיווי משקל מסויים.
    
כאשר התנאים החיצוניים מאפשרים הומאוסטזה עבור מספיק יצורים חיים מאותו מין, אנו מקבלים התלכדות בין מונח זה לבין נישה אקולוגית.  
 
כאשר התנאים החיצוניים מאפשרים הומאוסטזה עבור מספיק יצורים חיים מאותו מין, אנו מקבלים התלכדות בין מונח זה לבין נישה אקולוגית.  
 +
===נישות בטכנולוגיה ===
 +
אוסף הטכנולוגיות והתנאים החברתיים והסביבתיים שמאפשרים לטכנולוגיה מסויימת להתקיים. כך לדוגמה מחשב נייח לא יכול להתקיים בסביבה ללא אוויר, בטווח טמפרטורה לא מתאים או ללא חשמל. מחשב נייד יכול להתקיים בנישה פיזיקלית רחבה יותר יחסית למחשב נייד , אבל גם הוא לדגומה צריך חשמל כדי להמשיך ולעבוד.
 +
 +
יש גם תנאים חברתיים שמאפשרים את התפקוד של טכנולוגיה. התנאי הראשון הוא ידע על הפעלת ותחזוקה של הטכנולוגיה - לדגומה טרקטורים שניתנו במתנה מברית המועצות לאפריקה התקלקלו מהר היות ולאיכרים האפריקאים לא היה הידע הדרוש במנועים כדי לתחזק אותם כיאות. מסיבות דומות ברית המועצות היתה צריכה לספק יועצים וטכנאים כדי להדריך באופן מתמשך צבאות ערביים במערכות נשק. באופן כללי הדרכה לגבי טכנולוגיה מנסה להעביר את הידע לגבי טכנולוגיה זו - הדבר לא מצריך רק את העברת הידע על תפעול הטכונולוגיה, אלא העברת ידע על תחזוקה ברמה מסויימת של הטכנולוגיה, או בניית מערך לוגיסטי שיבצע תחזוקה כזו משלב סיבוך מסויים (או הטמעת טכנולוגיות לבקרה, בקרת נזקים ולתיקון עצמי, עד רמה מסויימת, בתוך הטכנולוגיה עצמה). כמו כן הדבר מצריך בניית מערכת להעברת הידע לאנשים נוספים.
 +
 +
היבטים אחרים של הנישה לטכנולוגיה כוללים אי קיום של טאבו חברתי הדרוש לאימוץ הטכנולוגיה, וקיום של צורך חברתי בטכנולוגיה, שלא מקבל פתרון טוב באמצעות מוסד חברתי או באמצעות טכנולוגיה זולה יותר או טכנולוגיה שכבר יש לה נישה משלה. כך לדוגמה מעבד תמלילים חדש צריך להתחרות במעבד התמלילים של מיקרוסופט אותו חלק גדול מהאנשים מכיר.
 +
 +
הקושי של טכנולוגיה חדשה להכנס, גם אם היא טובה יותר לדוגמה, מכונה [[נעילה טכנולוגית]]. במובן של נישה , אפשר להגיד שנעילה טכנולוגית היא דוגמה לכך שהחברה יוצרת נישה חברתית-טכנולוגית-פיזית מסויימת כדי לתמוך בטכנולוגיה קיימת, ונישה זו יכולה להקשות על כניסת טכנולוגיה אחרת. לדגומה [[פרבור]] הוא נישה עבור הטכנולוגיה של המכונית, שמאפשר לה לתפקד בצורה קלה יותר וזולה יותר עבור המשתמשים שלה. הפרבור הוא נישה טכנולוגית , חברתית ופיזית. הוא מקשה על השימוש בהליכה ברגל , אופניים או תחבורה ציבורית. 
 +
 +
===נישות בתכנון עירוני===
 +
בהמשך הטענה שפרבור הוא מעין נישה טכנולוגית עבור הטכנולוגיה של המכונית אפשר לעבור לאדריכלות ותכנון עירוני.
 +
 +
הטענה שפתרונות באדריכלות ובתכנון עירוני הם תלויי נישה הועלתה כבר על ידי אחרים. בלוגר בתפוז שעוסק בנושא טען שאין לבחון מבנים רק על סמך התפקוד והמבנה הפנימי שלהם אלא גם לפי ההתאמה שלהם לסביבה. כך לדוגמה מבנה יכול להיות מוצלח (או לפחות מוצלח יותר) בסביבה אחת, ובלתי מוצלח בסביבה עירונית אחרת. לטענתו, מבנים גדולים, אינם בלתי מוצלחים בפני עצמם, אלא הם כאלה משום שלעיתים קרובות הם נבנים בצורה שלא מנסה להתשלב עם הסביבה שלהם.
 +
 +
===נישות למוסדות ולאידאולוגיות===
 +
[[מוסד חברתי]] הוא סוג של מבנה מסדר. למוסד החברתי יש חוקים משלו והוא משפיע על התנהגות בני האדם. מוסד כזה יכול להיות שוק, פירמה, דת, מדינה, קהילה, צבא, כת, בית ספר וכו'.
 +
 +
מוסדות חברתיים זקוקים לנישה חברתית -פיזיקלית  אוסף של תנאים פיזיקליים וחברתיים שיאפשרו למוסד החברתי להתקיים. כשלי שוק הם דוגמאות למצבים שמופו על ידי הכלכלנים בהם השוק לא מצליח לתפקד כלל, או לתפקד בצורה לא "טובה" או ללא "[[יעלות פארטו]]. דוגמה נוספת ופחות מוכרת היא אכיפת חוזים אחידה , מוסר או אי שוויון - אם קיים אי שוויון קיצוני, או שדבר זה מלווה עם נורמות של שחיתות, התוצאה היא שהאכיפה של חוזים היא רק עבור עשירים ולא מול עניים. דבר זה יוצר אי תפקוד של השוק.
 +
 +
עבור פירמות, הטנעה שהן מתפקדות בתוך נישה לפחות בחלק מהמקרים היא טענה מקובלת. להרחבת טענה זו לאופן כללי אפשר לראות במאמר [[תאוריית הפירמות בנישות אקולוגית]].
 +
 +
גם קהילות הן דבר שדורש תנאים חברתיים מסויימים. כך לדוגמה הגדלת הניידות של ההון, הגדלת התלות הכלכלית בשוק, והגדלת הניידות של עובדים בעולם, הם גורמים לכך שקהילות מקומיות נחלשות ומתפוררות. [[גלובליצזיה]] כלכלית, [[תרבות הצריכה]] (שמקדמת תלות גדלה בשוק בין היתר, ומעודדת שיעבוד גדול יותר לגחמות של שוק העבודה), וכן החשיפה לנקודות השקפה שונות, ולתרבויות אחרות, הן גם דבר שגורם לקהילות להחלש.
 +
 +
דתות ואידאולוגית הן דוגמה לעוד מוסד חברתי. אידאולוגיות הן דבר שמדגיש ערכים מסויימים, וכן את  ההסתכלות ולפעמים גם את ההתייחסות והתפקוד של תהליכים חברתיים או פיזיים מסויימים, בדרך כלל תוך הזנחה של התפקוד של תהליכים חברתיים אחרים. כך לדוגמה בקפיטליזם ניתן דגש לתפקוד של השוק, ומוזנח הטיפול בנושא של אי שוויון או במוסר , קהילות או סביבה ובקשר של כל אלה לתפקוד תקין של החברה בכלל ושל השוק בפרט. בסוציאליזם ניתן דגש רב לשוויון כלכלי, והמבנה המסדר הוא של המדינה, ולא ניתן דגש על תפקודו של השוק כמבנה שמאפשר העברת מידע לגבי מחירים, לגבי איכות של מוצרים ופירמות, לגבי איכות העבודה של פירמות ופועלים ולגבי כמויות רצויות של מוצרים ושירותים (הקצאה).
 +
 +
אידאלוגיות משתפשטות ולפעמים גם מצליחות לתפקד על רקע תנאים חברתיים טכנולוגיים ואו פיזקלייים שמאפשרים להם את זה. כך לדוגמה קשה לקיים דמוקרטיה במציאות שבה חלק גדול מהחברה אינו יודע לקרוא, עסוק רוב הזמן בפרנסה, או שבה יש אי שוויון גדול. קשה לקיים דמוקרטיה ללא שמירה על זכויות אזרח (ולכן קיים המושג דמוקרטיה ליברלית). מסיבה זו יש טענה שדמוקרטיה אינה רק שיטת משטר אלא גם תרבות, וניתן להוסיף שהדבר גם דורש זמן פנוי מצד התושבים. הצמיחה של פאשיזם קלה יותר כאשר יש אי שוויון גדל, קושי כלכלי , טכנולוגיות של תקשורת המונים , טכנולוגיה של שימוש בתעמולה ותנאים חברתיים לקבלת תעמולה זו, ועוד.
 +
 +
 +
התפקוד התקין וארוך הטווח של מוסדות כמו  שוק, מדינה, דת (או אידאולוגיה), פירמות (ותאגידים), כסף, בנקים, דמוקרטיה ואקדמיה , אומר שלמוסדות אלה (כמו גם לתהליכים כמו צמיחה כלכלית) יכולה להיות תרומה לאנשים, כאשר מתקימים התנאים שבהם המוסדות האלה מאפשרים זרימה נכונה של מידע או מוצרים בתוך החברה.
 +
 +
אופן הזרימה ועקרונות הזרימה של המידע שונים בין מוסד למוסד, אבל מה שמשותף להם הוא שאנשים שונים , תודות למוסד , ובהנחה שמתקיימים תנאי נישה מתאימים (או תנאי מעטפת) מצליחים לשתף פעולה ולהגיע לתוצאה שבה השלם גדול מסכום חלקיו (שהיא סוג של [[הגחה]]). זה ההסבר גם לתופעות המכונות "היד הנעלמה", ולחיבה של אנשים למוסדות אלה.
 +
 +
ההסבר לשנאה הרבה כלפי מוסדות אלה היא שבתנאים מסויימים התפקוד שלהם פוגע בחלק מהאנשים ובתנאים אחרים הם פוגעים בכלל האנשים שאמורים להעזר בהם - או שהנישות שהמוסדות האלה דורשים כדי להתקיים, והתאנים החברתיים , טכנולוגיים ופיזיים שהם יוצרים, גורמת לפגיעה באנשים.
 +
 +
    
[[קטגוריה:מערכות]]
 
[[קטגוריה:מערכות]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/17935"

תפריט ניווט