47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: '''ויקיחינוך''' היא הצעה לבסס מערכת השכלה ולימודים על מערכת ויקי. רעיונות מרכזיים במערכת כזו היא שילוב ש...
'''ויקיחינוך''' היא הצעה לבסס מערכת השכלה ולימודים על מערכת ויקי. רעיונות מרכזיים במערכת כזו היא שילוב של מערכת המדיה ויקי עם הררכיה רכה של רמות ידע ותפקידים ניהוליים , שילוב של למידה, התנסות ולימוד אחרים, וצורות תצוגה שונות של אותו מידע. המערכת אמורה להוזיל את עלויות הלימוד וההכשרה של תלמידים וסטונדטים.
==רקע==
במערכת החינוך הרגילה יש לנו מספר מאפיינים
* היררכיה ידע חדה וברורה, שבה יש מעט מורים שלמדו מתודות הדרכה ואת חומר הלימוד, והם מעבירים את החומר להרבה תלמידים.
* היררכית הידע הזאת מקבילה, לפחות ברמות הנמוכות שלה, להיררכיית משמעת שבה הטיפול בתלמיד סורר הוא קודם כל משימה של המורה.
* במערכת כזו ניתן קשב מועט לצרכי התלמיד, לתחומי העניין שלו, לכישורים האמיתיים שלו, למצבו הנפשי או למעקב אחר התקדמות שלו.
* כדי לדעת מה היא רמת התלמידים, יש צורך במבחנים שבעיקר בודקים שינון של חומר, ואשר הכנתם והבדיקה שלהם מצריכה עוד אנשים או מטילה מעמסה נוספת על המורים.
* החומר שמועבר על ידי המורים הוא בדרך כלל אותו חומר - מועבר בצורה רוטינית (שנה אחר שנה, ובאופן דומה) לתלמידים. ומצד שני יש תוכניות לימוד שונות שנכתבות שוב ושוב , כשהבקרה על הצלחת תוכניות אלה נעשית בצורה ריכוזית על ידי משרד החינוך בלי שיתוף של הציבור בתוצאות, ותוך שילוב של אינרטסים מסחריים. אין התאמה של התוכניות לתלמידים שונים אלא תוכנית אחת שמיושמת לגבי ציבור שלם. בגלל צרכים מסחריים אין אבולוציה של התוכניות אלא רבלוציה - זריקת התוכניות הישנות ויישום מחדש.
* רוב המערכת אינה דמוקרטית - אין שיתוף של ההורים ושל התלמידים לגבי התכנים שנלמדים. האפשרות למורה, תלמיד או הורה להשפיע על התכנים (כמו לתקן טעות בחומר), או להגיד שברצונות ללמד או ללמוד תחום מסויים ולא אחר היא נמוכה עד לא קיימת.
==אפיון של ויקי חינוך==
===הדרכה ובדיקות הן חלק מתהליך ההשכלה===
רעיון מרכזי אחד שקל ליישם אותו באמצעות מערכת אלקטרונית וקשה (אם כי אפשרי) ליישם אותו בצורה ידנית, הוא הרעיון שהתלמיד הוא גם מורה , מדריך או בודק בתחומי ידע שבהם יש לו יותר ידע יחסית לאנשים אחרים. הדבר תלוי כמובן ביכולות ההדרכה והתקשרות שלו, בבגרות נפשית, בנסיון ובמתודות הדרכה.
כך לדוגמה מי שיודע לבצע חיסור וחיבור , יכול לכל הפחות לבדוק מבחנים (או חלקי מבחנים) של אנשים אחרים שמבצעים תרגילים אלה. ברמות ידע ובגרות גבוהים יותר התלמיד יכול להיות מדריך ולעזור למי שיש לו שאלות בנושא מסויים, ברמות אחרות או בכישורים אחרים, הוא יכול לבצע הדרכה או לתת הרצאות, ללוות פרוייקטים וכו'.
דבר זה משיג כמה דברים.
* '''שימוש מתמשך ויומיומי בידע''' . הדבר הראשון האחד הוא שהתלמיד, אינו משנן יכולת רק לקראת המבחן. לאחר המבחן הוא נדרש שוב ושוב להתשתמש בידע שלו כדי לבדוק תשובות של אחרים או לסייע להם. לפחות ברמה זו הידע אינו סתמי אלא הוא כלי שימושי.
* '''הבנה מלאה יותר''' היכולת לבדוק שאלות של אחרים, או להסביר נושאים, היא חלק משלים בהבנת הידע. השימוש בידע הוא רמת עומק גדולה יותר מאשר השינון שלו לקראת מבחן. והסברה של ידע לאחרים היא היבט אחד שבו אתה נאלץ להסביר לאחרים בצורה פורמלית תחום מסויים ולעיתים גם להשתמש בצורות הסבר שאינן צורות ההסבר לפיהן אתה הגעת להבנת הנושא.
* '''הקטנת העומס הכלכלי''' - ככל שיש יותר תלמידים, הדבר לא רק מפריע למערכת. במערכת רגילה הדבר אומר שיש צורך בהרבה מורים - במערכת הזאת פרוש הדבר שימוש בתלמידי גם ככלי עזר בהוראה.
* '''בגרות הנפשית''' - בגרות נפשית היא בין היתר תוצר של אחריות. מי שאין לו שום אחריות, אלא להגיע בזמן לכיתה , לדאוג לעצמו ולסיים את חוק לימודיו, גם לא יפתח מעורבות גדולה - לא בעזרה לאחרים ולא בסטנדרטים גבוהים של מוסר ושל משמעת. לעומת זאת , לפחות חלק מאלו שרואים את המערכת גם דרך העיניים של מורה , של בודק של מדריך וכו' - יפתחו הבנה הוליסטית יותר של המערכת וינסו לתרום לה.
==רקע==
במערכת החינוך הרגילה יש לנו מספר מאפיינים
* היררכיה ידע חדה וברורה, שבה יש מעט מורים שלמדו מתודות הדרכה ואת חומר הלימוד, והם מעבירים את החומר להרבה תלמידים.
* היררכית הידע הזאת מקבילה, לפחות ברמות הנמוכות שלה, להיררכיית משמעת שבה הטיפול בתלמיד סורר הוא קודם כל משימה של המורה.
* במערכת כזו ניתן קשב מועט לצרכי התלמיד, לתחומי העניין שלו, לכישורים האמיתיים שלו, למצבו הנפשי או למעקב אחר התקדמות שלו.
* כדי לדעת מה היא רמת התלמידים, יש צורך במבחנים שבעיקר בודקים שינון של חומר, ואשר הכנתם והבדיקה שלהם מצריכה עוד אנשים או מטילה מעמסה נוספת על המורים.
* החומר שמועבר על ידי המורים הוא בדרך כלל אותו חומר - מועבר בצורה רוטינית (שנה אחר שנה, ובאופן דומה) לתלמידים. ומצד שני יש תוכניות לימוד שונות שנכתבות שוב ושוב , כשהבקרה על הצלחת תוכניות אלה נעשית בצורה ריכוזית על ידי משרד החינוך בלי שיתוף של הציבור בתוצאות, ותוך שילוב של אינרטסים מסחריים. אין התאמה של התוכניות לתלמידים שונים אלא תוכנית אחת שמיושמת לגבי ציבור שלם. בגלל צרכים מסחריים אין אבולוציה של התוכניות אלא רבלוציה - זריקת התוכניות הישנות ויישום מחדש.
* רוב המערכת אינה דמוקרטית - אין שיתוף של ההורים ושל התלמידים לגבי התכנים שנלמדים. האפשרות למורה, תלמיד או הורה להשפיע על התכנים (כמו לתקן טעות בחומר), או להגיד שברצונות ללמד או ללמוד תחום מסויים ולא אחר היא נמוכה עד לא קיימת.
==אפיון של ויקי חינוך==
===הדרכה ובדיקות הן חלק מתהליך ההשכלה===
רעיון מרכזי אחד שקל ליישם אותו באמצעות מערכת אלקטרונית וקשה (אם כי אפשרי) ליישם אותו בצורה ידנית, הוא הרעיון שהתלמיד הוא גם מורה , מדריך או בודק בתחומי ידע שבהם יש לו יותר ידע יחסית לאנשים אחרים. הדבר תלוי כמובן ביכולות ההדרכה והתקשרות שלו, בבגרות נפשית, בנסיון ובמתודות הדרכה.
כך לדוגמה מי שיודע לבצע חיסור וחיבור , יכול לכל הפחות לבדוק מבחנים (או חלקי מבחנים) של אנשים אחרים שמבצעים תרגילים אלה. ברמות ידע ובגרות גבוהים יותר התלמיד יכול להיות מדריך ולעזור למי שיש לו שאלות בנושא מסויים, ברמות אחרות או בכישורים אחרים, הוא יכול לבצע הדרכה או לתת הרצאות, ללוות פרוייקטים וכו'.
דבר זה משיג כמה דברים.
* '''שימוש מתמשך ויומיומי בידע''' . הדבר הראשון האחד הוא שהתלמיד, אינו משנן יכולת רק לקראת המבחן. לאחר המבחן הוא נדרש שוב ושוב להתשתמש בידע שלו כדי לבדוק תשובות של אחרים או לסייע להם. לפחות ברמה זו הידע אינו סתמי אלא הוא כלי שימושי.
* '''הבנה מלאה יותר''' היכולת לבדוק שאלות של אחרים, או להסביר נושאים, היא חלק משלים בהבנת הידע. השימוש בידע הוא רמת עומק גדולה יותר מאשר השינון שלו לקראת מבחן. והסברה של ידע לאחרים היא היבט אחד שבו אתה נאלץ להסביר לאחרים בצורה פורמלית תחום מסויים ולעיתים גם להשתמש בצורות הסבר שאינן צורות ההסבר לפיהן אתה הגעת להבנת הנושא.
* '''הקטנת העומס הכלכלי''' - ככל שיש יותר תלמידים, הדבר לא רק מפריע למערכת. במערכת רגילה הדבר אומר שיש צורך בהרבה מורים - במערכת הזאת פרוש הדבר שימוש בתלמידי גם ככלי עזר בהוראה.
* '''בגרות הנפשית''' - בגרות נפשית היא בין היתר תוצר של אחריות. מי שאין לו שום אחריות, אלא להגיע בזמן לכיתה , לדאוג לעצמו ולסיים את חוק לימודיו, גם לא יפתח מעורבות גדולה - לא בעזרה לאחרים ולא בסטנדרטים גבוהים של מוסר ושל משמעת. לעומת זאת , לפחות חלק מאלו שרואים את המערכת גם דרך העיניים של מורה , של בודק של מדריך וכו' - יפתחו הבנה הוליסטית יותר של המערכת וינסו לתרום לה.