שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקלדה, הפרדת פסקאות, זוטות
שורה 19: שורה 19:  
::# אפשר להגיד - כן - אבל מה היה אם היינו מצליחים למנוע סמים, הריון בגיל 16 וכו' - אבל הבעיה היא שיש כאן לולאות משוב - של עוני ואי שוויון , סמים , אלימות, חוסר מודעות וכו'. זה בדיוק הנושא של מלכודת עוני. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 12:14, 19 בינואר 2009 (IST)
 
::# אפשר להגיד - כן - אבל מה היה אם היינו מצליחים למנוע סמים, הריון בגיל 16 וכו' - אבל הבעיה היא שיש כאן לולאות משוב - של עוני ואי שוויון , סמים , אלימות, חוסר מודעות וכו'. זה בדיוק הנושא של מלכודת עוני. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 12:14, 19 בינואר 2009 (IST)
 
::::דרור, אני חושב שאתה מבלבל בין שני דברים: האחד, מה סיכויה של [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%98_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%91 בחורה צעירה ומוכשרת מעיר בדרום] (שהיא לא אשכנזייה, לא בלונדינית, לא דקיקה ואין לה קשרים) להפוך לכוכבת. זו אולי שאלה של הסתברות. השאלה השנייה היא מה סיכויה לצבור הון קטן בפרק זמן קצר, בין אם 7,000 ש"ח כדי ללמוד תכנות CNC (או כל לימודים מקצועיים אחרים) ובמקרה זה אינה צריכה להיות יצירתית במיוחד, ודי בכמה חודשי עבודה בשכר מינימום כדי לממן זאת, ובין אם 75,000 ש"ח כדי ללמוד לתואר ראשון במשפטים במכללת רעננה (או כל לימודים אקדמיים אחרים). הטענה שלי היא שעבור אדם צעיר ובריא (כלומר יכול לעבוד) עם אפס חובות (לא ילדים, לא משכנתא, לא התמכרות להירואין) ואפס רכוש, צבירת הון קטן בפרק זמן קצר היא בהישג יד. את הדברים שלי אני כותב בתגובה לדברים תמוהים ביותר שכתב "מקס הזועם" לפני זמן מה. לו מקס היה טוען ששכר הלימוד הוא בהישג יד, אך צעירים מ"השכבות החלשות" לא יוכלו ללמוד כי יהיו חייבים לעבוד במקביל ללימודים, ואילו צעירים מ"השכבות החזקות" לא צריכים לעבוד ולכן מצבם טוב יותר, אני הייתי מתמודד עם הטענה בדרך אחרת. לו מקס היה טוען שאולי לימודי משפטים במכללת נתניה הם נחלת הכלל, אבל מי שרוצה ללמוד רפואה באופן פרטי לא יוכל לעשות כן ללא סיוע, אני הייתי מתמודד עם הטענה בדרך אחרת. לו מקס היה טוען שלימודים לתואר ראשון הם בהישג יד, אך הבעיה היא ה"הישגיות" בלימודים, אני הייתי מתמודד עם הטענה בדרך אחרת. לא זה מה שנטען. דרור, אני לא כותב את הדברים כאדם בעל ידע במערכת ההשכלה הגבוהה, אני כותב את הדברים כאדם בעל ידע בכלכלת הפרט.
 
::::דרור, אני חושב שאתה מבלבל בין שני דברים: האחד, מה סיכויה של [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%98_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%91 בחורה צעירה ומוכשרת מעיר בדרום] (שהיא לא אשכנזייה, לא בלונדינית, לא דקיקה ואין לה קשרים) להפוך לכוכבת. זו אולי שאלה של הסתברות. השאלה השנייה היא מה סיכויה לצבור הון קטן בפרק זמן קצר, בין אם 7,000 ש"ח כדי ללמוד תכנות CNC (או כל לימודים מקצועיים אחרים) ובמקרה זה אינה צריכה להיות יצירתית במיוחד, ודי בכמה חודשי עבודה בשכר מינימום כדי לממן זאת, ובין אם 75,000 ש"ח כדי ללמוד לתואר ראשון במשפטים במכללת רעננה (או כל לימודים אקדמיים אחרים). הטענה שלי היא שעבור אדם צעיר ובריא (כלומר יכול לעבוד) עם אפס חובות (לא ילדים, לא משכנתא, לא התמכרות להירואין) ואפס רכוש, צבירת הון קטן בפרק זמן קצר היא בהישג יד. את הדברים שלי אני כותב בתגובה לדברים תמוהים ביותר שכתב "מקס הזועם" לפני זמן מה. לו מקס היה טוען ששכר הלימוד הוא בהישג יד, אך צעירים מ"השכבות החלשות" לא יוכלו ללמוד כי יהיו חייבים לעבוד במקביל ללימודים, ואילו צעירים מ"השכבות החזקות" לא צריכים לעבוד ולכן מצבם טוב יותר, אני הייתי מתמודד עם הטענה בדרך אחרת. לו מקס היה טוען שאולי לימודי משפטים במכללת נתניה הם נחלת הכלל, אבל מי שרוצה ללמוד רפואה באופן פרטי לא יוכל לעשות כן ללא סיוע, אני הייתי מתמודד עם הטענה בדרך אחרת. לו מקס היה טוען שלימודים לתואר ראשון הם בהישג יד, אך הבעיה היא ה"הישגיות" בלימודים, אני הייתי מתמודד עם הטענה בדרך אחרת. לא זה מה שנטען. דרור, אני לא כותב את הדברים כאדם בעל ידע במערכת ההשכלה הגבוהה, אני כותב את הדברים כאדם בעל ידע בכלכלת הפרט.
::::כאשר ילד לומד בבית ספר הוא מתגורר בבית הוריו ומייצר עבורם הוצאות שונות. כאשר הוא מפסיק ללמוד המצב נשאר זהה, אם כי חל שיפור מועט במצבם הכלכלי של הוריו (הסכום שנחסך עבור הוצאות השכלתו במערכת החינוך הציבורי). כאשר הילד מפסיק ללמוד ויוצא לשוק העבודה ההכנסה שלו היא תוספת משמעותית מאוד עבורו, ותיאורטית הוא יכול לצבור את כל כולה. הוריו כבר "הורגלו" לשלם את חשבונות החשמל והארנונה, ולמעשה מצבם הכלכלי הולך ומשתפר עם השנים גם אם לא חלה עלייה ריאלית בשכרם, וזאת בשל סיבות כלכליות פשוטות (ה"כאב" האמתי מבחינת הוצאות הוא כאשר הילדים קטנים). כאשר ההורים בשנות החמישים לחייהם והילדים בשנות העשרים לחייהם מתרחשים בדר"כ שני דברים נוספים בעלי משמעות כלכלית: סיום תשלומי המשכנתא - זו לבדה הטבה ש"תקפיץ" את המשפחה כמה עשירונים מבחינת רמת החיים, וכן פטירתם של הסבים והסבתות, כאשר כל הכספים שאלה צברו בימי חייהם מועברים לילדיהם. גם אם הירושה מסתכמת בשליש בעלות על דירת שיכון בחדרה, הדבר מגדיל את שווי הנכסים של היורשים באופן לא מבוטל. אם ניקח משפחה לדוגמה: זוג נשוי זה 11 שנים עם שני ילדים בני 8 ו-7. ההכנסות שלהם מסתכמות ב-10,500 ש"ח נטו, 10,750 ש"ח יחד עם קצבאות הילדים. מתוך זה נוריד משכנתא (2,500 ש"ח בחודש) וצהרון עבור שני הילדים (עוד 1,750 ש"ח בחודש), ונשאיר אותם עם 6,500 ש"ח למחיה. בישראל של "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" משפחה כזו היא "מעמד בינוני". בישראל של המציאות משפחה כזו נמצאת במצב של הישרדות כלכלית, ומנהלת רמת חיים נמוכה מאוד, לעתים על קו העוני (לא קו העוני הבדיוני של הבט"ל, שהוא רלוונטי אולי עבור דיירי החלל החיצון, אלא קו העוני הסובייקיטיבי, זה הגורס שאם לאדם אין כסף לטיפולי שיניים (או למנוי לקאמרי) ואי לכך הוא מרגיש עני, הוא אכן עני). משפחה כזו לא תוכל ליהנות ממנעמי המעמד הבינוני של ישראל, כמו אחזקת מאזדה לאנטיס יד שלישית (שהוצאותיה הסובבות חוצות את ה-2,000 ש"ח בחודש), או חופשות בבתי מלון וצימרים, או הוצאה של אלף שקל פלוס לנפש לחודש על מוצרי מזון וכו'. עכשיו בוא נזיז את השעונים 15 שנה קדימה: הילדים כעת בני 23 ו-22. אין משכנתא, אין הוצאות על צהרונים. עכשיו יש בבית ארבעה אנשים עובדים והתקציב עבור מחיה נושק לעשרים אלף ש"ח בחודש, גם אם לפי הלמ"ס שלושה מהם מרוויחים פחות מהשכר החציוני שעומד על כ-5,600 ש"ח בחודש (השכר החציוני הרשמי הוא כשלעצמו שטות, ואני אנסה להתייחס לכך במאמר אחר), זה לא משנה את העובדה שהם יכולים להרשות לעצמם רמת חיים מכובדת.
+
 
 +
::::כאשר ילד לומד בבית ספר הוא מתגורר בבית הוריו ומייצר עבורם הוצאות שונות. כאשר הוא מפסיק ללמוד המצב נשאר זהה, אם כי חל שיפור מועט במצבם הכלכלי של הוריו (הסכום שנחסך עבור הוצאות השכלתו במערכת החינוך הציבורי). כאשר הילד מפסיק ללמוד ויוצא לשוק העבודה ההכנסה שלו היא תוספת משמעותית מאוד עבורו, ותיאורטית הוא יכול לצבור את כל כולה. הוריו כבר "הורגלו" לשלם את חשבונות החשמל והארנונה, ולמעשה מצבם הכלכלי הולך ומשתפר עם השנים גם אם לא חלה עלייה ריאלית בשכרם, וזאת בשל סיבות כלכליות פשוטות (ה"כאב" האמתי מבחינת הוצאות הוא כאשר הילדים קטנים). כאשר ההורים בשנות החמישים לחייהם והילדים בשנות העשרים לחייהם מתרחשים בדר"כ שני דברים נוספים בעלי משמעות כלכלית: סיום תשלומי המשכנתא - זו לבדה הטבה ש"תקפיץ" את המשפחה כמה עשירונים מבחינת רמת החיים, וכן פטירתם של הסבים והסבתות, כאשר כל הכספים שאלה צברו בימי חייהם מועברים לילדיהם. גם אם הירושה מסתכמת בשליש בעלות על דירת שיכון בחדרה, הדבר מגדיל את שווי הנכסים של היורשים באופן לא מבוטל. אם ניקח משפחה לדוגמה: זוג נשוי זה 11 שנים עם שני ילדים בני 8 ו-7. ההכנסות שלהם מסתכמות ב-10,500 ש"ח נטו, 10,750 ש"ח יחד עם קצבאות הילדים. מתוך זה נוריד משכנתא (2,500 ש"ח בחודש) וצהרון עבור שני הילדים (עוד 1,750 ש"ח בחודש), ונשאיר אותם עם 6,500 ש"ח למחיה. בישראל של 'הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה' משפחה כזו היא "מעמד בינוני". בישראל של המציאות משפחה כזו נמצאת במצב של הישרדות כלכלית, ומנהלת רמת חיים נמוכה מאוד, לעתים על קו העוני (לא קו העוני הבדיוני של הבט"ל, שהוא רלוונטי אולי עבור דיירי החלל החיצון, אלא קו העוני הסובייקיטיבי, זה הגורס שאם לאדם אין כסף לטיפולי שיניים (או למנוי לקאמרי) ואי לכך הוא מרגיש עני, הוא אכן עני). משפחה כזו לא תוכל ליהנות ממנעמי המעמד הבינוני של ישראל, כמו אחזקת מאזדה לאנטיס יד שלישית (שהוצאותיה הסובבות חוצות את ה-2,000 ש"ח בחודש), או חופשות בבתי מלון וצימרים, או הוצאה של אלף שקל פלוס לנפש לחודש על מוצרי מזון וכו'. עכשיו בוא נזיז את השעונים 15 שנה קדימה: הילדים כעת בני 23 ו-22. אין משכנתא, אין הוצאות על צהרונים. עכשיו יש בבית ארבעה אנשים עובדים והתקציב עבור מחיה נושק לעשרים אלף ש"ח בחודש, גם אם לפי הלמ"ס שלושה מהם מרוויחים פחות מהשכר החציוני שעומד על כ-5,600 ש"ח בחודש (השכר החציוני הרשמי הוא כשלעצמו שטות, ואני אנסה להתייחס לכך במאמר אחר), זה לא משנה את העובדה שהם יכולים להרשות לעצמם רמת חיים מכובדת.
 +
 
 
::::שתי הדוגמאות הראשונות שהבאתי מייצגות את המצב הטבעי בו לאדם יש יכולת להתגורר עם הוריו "חינם" וגם לסעוד על שולחנם. אל תטעה ותחשוב שאני באמת סבור שהן מייצגות את השליש של התחתון של החברה הישראלית. בשליש התחתון המצב טוב יותר, בשליש התחתון יש לפעמים יכולת לממן לילד את שכר הלימוד ממקורות שונים (שלא לדבר על שיעור הצעירים שצריכים פיזית להתגורר במרפסת. מצד שני אם סטודנט לכלכלה ופילוסופיה חושב שנער בן 19 שגר במרפסת של הוריו ומקושש 23.5 ש"ח לשעה הוא "עשירון שישי", מי אנכי. אני מניח אם כך שבעשירון הרביעי של צעירי ישראל נמצא כאלו שמתגוררים בקרוואן ומציירים פורטרטים ברחוב, ואילו בעשירון השני נמצא כאלו שמציעים שירותי מין בתמורה ללחם ומים). מצב בו הצעיר הישראלי לא יכול להתגורר אצל הוריו "חינם" הוא מצב קיצוני, לדעתי מייצג פחות מעשרה אחוז מהבתים. גם במצב זה ישנן דרכים נוספות שיכולות לסייע לאדם צעיר לצבור הון קטן, ואני הראיתי רק את אחת מהן. "אלכסיי" אחד שאני מכיר נסע ל-15 חודשים לאוהיו, לעבוד בקניונים, ושב ארצה עם 22,000 אלף דולר במזומן (גם שם אגב המגורים היו "חינם"), אך לא רציתי להביא דוגמה כזו מחשש שתיחשב קיצונית ולא סבירה.
 
::::שתי הדוגמאות הראשונות שהבאתי מייצגות את המצב הטבעי בו לאדם יש יכולת להתגורר עם הוריו "חינם" וגם לסעוד על שולחנם. אל תטעה ותחשוב שאני באמת סבור שהן מייצגות את השליש של התחתון של החברה הישראלית. בשליש התחתון המצב טוב יותר, בשליש התחתון יש לפעמים יכולת לממן לילד את שכר הלימוד ממקורות שונים (שלא לדבר על שיעור הצעירים שצריכים פיזית להתגורר במרפסת. מצד שני אם סטודנט לכלכלה ופילוסופיה חושב שנער בן 19 שגר במרפסת של הוריו ומקושש 23.5 ש"ח לשעה הוא "עשירון שישי", מי אנכי. אני מניח אם כך שבעשירון הרביעי של צעירי ישראל נמצא כאלו שמתגוררים בקרוואן ומציירים פורטרטים ברחוב, ואילו בעשירון השני נמצא כאלו שמציעים שירותי מין בתמורה ללחם ומים). מצב בו הצעיר הישראלי לא יכול להתגורר אצל הוריו "חינם" הוא מצב קיצוני, לדעתי מייצג פחות מעשרה אחוז מהבתים. גם במצב זה ישנן דרכים נוספות שיכולות לסייע לאדם צעיר לצבור הון קטן, ואני הראיתי רק את אחת מהן. "אלכסיי" אחד שאני מכיר נסע ל-15 חודשים לאוהיו, לעבוד בקניונים, ושב ארצה עם 22,000 אלף דולר במזומן (גם שם אגב המגורים היו "חינם"), אך לא רציתי להביא דוגמה כזו מחשש שתיחשב קיצונית ולא סבירה.
::::אני רואה שהארכתי מאוד בדברי (אבקש רק שאם אתה מגיב, לא תפרק את דברי כפי שעשית בפעם הקודמת כאשר כתבתי תגובה ארוכה). לשאר דבריך אנסה להתייחס בהמשך. דרור, עובדה הידועה לכל היא שבני העשירונים התחתונים לא בדיוק מסתערים על המוסדות להשכלה גבוהה. אין על כך עוררין. הם גם לא מסתערים על הספריות הציבוריות (200 ש"ח לשנה, והיום אפס), וגם לא מסתערים על הצגות התיאטרון. כל קשר לעלות הכספית של המוצרים הללו מקרית בהחלט. &rlm;[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 21:15, 20 בינואר 2009 (IST).
+
::::אני רואה שהארכתי מאוד בדברי. לשאר דבריך אנסה להתייחס בהמשך. דרור, עובדה הידועה לכל היא שבני העשירונים התחתונים לא בדיוק מסתערים על המוסדות להשכלה גבוהה. אין על כך עוררין. הם גם לא מסתערים על הספריות הציבוריות (200 ש"ח לשנה, והיום אפס), וגם לא מסתערים על הצגות התיאטרון. כל קשר לעלות הכספית של המוצרים הללו מקרית בהחלט. &rlm;[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 21:15, 20 בינואר 2009 (IST).
 
:::::אני מודה שאני לא מבין מה אתה רוצה לטעון. אם המאמר אמור לעסוק באפשרות הסטטיסטית לצבור הון קטן בכמה שנים של חיסכון (ללא הוצאות דיור ובריאות) כאשר ההכנסה היא ברמה של טיפה מעל לחציון (וכאשר מקום העבודה בטוח כמו בקביעות) - אז אחלה, אבל אני לא מבין מה זה מוכיח. אם אתה טוען שהנתונים של הלמ"ס לא משקפים את המציאות אז תסביר למה ומהם הנתונים הנכונים. אחרת, אני לא מבין מה הנקודה. [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 21:41, 20 בינואר 2009 (IST)
 
:::::אני מודה שאני לא מבין מה אתה רוצה לטעון. אם המאמר אמור לעסוק באפשרות הסטטיסטית לצבור הון קטן בכמה שנים של חיסכון (ללא הוצאות דיור ובריאות) כאשר ההכנסה היא ברמה של טיפה מעל לחציון (וכאשר מקום העבודה בטוח כמו בקביעות) - אז אחלה, אבל אני לא מבין מה זה מוכיח. אם אתה טוען שהנתונים של הלמ"ס לא משקפים את המציאות אז תסביר למה ומהם הנתונים הנכונים. אחרת, אני לא מבין מה הנקודה. [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 21:41, 20 בינואר 2009 (IST)
 
::::::יונתן, ה"חציון" מעניין אותנו לצורך העניין כקליפת השום. השאלה היא אלו אפשרויות תעסוקה עומדות בפניו של צעיר ישראלי, בן 18 או 24, עם או בלי תעודת בגרות. אתה יכול לטעון שהעבודה הכי טובה שהוא יכול למצוא היא בשכר מינימום (20 ש"ח לשעה). טענה זו נמצאת בסתירה למה שידוע לכל אדם שחי במדינת ישראל. אפשרויות השכר נעות בן 3,000 ש"ח נטו (למשרה מלאה, מי שעובד שעות נוספות, שבתות וערבים, יוכל להרוויח יותר מ-3,000 ש"ח בחודש גם אם הוא מרוויח שכר מינימום) ל-7,000 ש"ח נטו (מלצר במסעדה יקרה שמעלים חלק מהכנסותיו [תשרים], למשל). גם אם אתה טוען שבפני הצעיר הישראלי יש אפשרות לעבוד תמורת שכר מינימום בלבד, אתה עדיין צריך לזכור שלרובם יש יכולת להתגורר עם ההורים "חינם" (או עם הדודים, או עם הסבתא), ולכן לצבור הון. מי שאין לו יכולת להתגורר "חינם" עם המשפחה ייאלץ לגלות יצירתיות, ומי שאינו יצירתי יוכל לבקש עצה מאדם חכם ויצירתי ממנו. מה שזה מוכיח זה שאם אין סיוע כספי מהמדינה אפשר בכל זאת לרכוש השכלה גבוהה לאחר השקעת מאמץ סביר, ובפרק זמן סביר. מה שזה מוכיח זה שאין קשר בין העו"ש של אבא-אמא ליכולתו של אדם צעיר לגייס הון קטן, לשם הקמת עסק, או לשם לימודים באקדמיה. &rlm;[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 22:12, 20 בינואר 2009 (IST).
 
::::::יונתן, ה"חציון" מעניין אותנו לצורך העניין כקליפת השום. השאלה היא אלו אפשרויות תעסוקה עומדות בפניו של צעיר ישראלי, בן 18 או 24, עם או בלי תעודת בגרות. אתה יכול לטעון שהעבודה הכי טובה שהוא יכול למצוא היא בשכר מינימום (20 ש"ח לשעה). טענה זו נמצאת בסתירה למה שידוע לכל אדם שחי במדינת ישראל. אפשרויות השכר נעות בן 3,000 ש"ח נטו (למשרה מלאה, מי שעובד שעות נוספות, שבתות וערבים, יוכל להרוויח יותר מ-3,000 ש"ח בחודש גם אם הוא מרוויח שכר מינימום) ל-7,000 ש"ח נטו (מלצר במסעדה יקרה שמעלים חלק מהכנסותיו [תשרים], למשל). גם אם אתה טוען שבפני הצעיר הישראלי יש אפשרות לעבוד תמורת שכר מינימום בלבד, אתה עדיין צריך לזכור שלרובם יש יכולת להתגורר עם ההורים "חינם" (או עם הדודים, או עם הסבתא), ולכן לצבור הון. מי שאין לו יכולת להתגורר "חינם" עם המשפחה ייאלץ לגלות יצירתיות, ומי שאינו יצירתי יוכל לבקש עצה מאדם חכם ויצירתי ממנו. מה שזה מוכיח זה שאם אין סיוע כספי מהמדינה אפשר בכל זאת לרכוש השכלה גבוהה לאחר השקעת מאמץ סביר, ובפרק זמן סביר. מה שזה מוכיח זה שאין קשר בין העו"ש של אבא-אמא ליכולתו של אדם צעיר לגייס הון קטן, לשם הקמת עסק, או לשם לימודים באקדמיה. &rlm;[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 22:12, 20 בינואר 2009 (IST).
שורה 37: שורה 39:  
#ככל הידוע לי כאשר אומרים שיש מקומות עבודה שלא משלמים שכר מינימום, אין הכוונה שלאדם מוצעת משרה עבור פחות משכר המינימום. הכוונה למשל שעבור משמרת ביום שבת משלמים 120% במקום 150% אחוז כחוק. הכוונה למשל שעובד שמקבל שכר מינימום עבור שמונה שעות, נאלץ בפועל לעבוד תשע שעות תמורת אותו שכר. אני אתפלא אם כלל העובדים הללו מהווים יותר מאחוז אחד מכלל העובדים במשק. אתה יכול לקבל את מילתי, ואתה יכול שלא.
 
#ככל הידוע לי כאשר אומרים שיש מקומות עבודה שלא משלמים שכר מינימום, אין הכוונה שלאדם מוצעת משרה עבור פחות משכר המינימום. הכוונה למשל שעבור משמרת ביום שבת משלמים 120% במקום 150% אחוז כחוק. הכוונה למשל שעובד שמקבל שכר מינימום עבור שמונה שעות, נאלץ בפועל לעבוד תשע שעות תמורת אותו שכר. אני אתפלא אם כלל העובדים הללו מהווים יותר מאחוז אחד מכלל העובדים במשק. אתה יכול לקבל את מילתי, ואתה יכול שלא.
 
#ראה למשל את המודעה [http://www.studentlife.co.il/wanted/job_details.php?id=42594 הזו]. 5,500 ש"ח נטו + כלכלה ומגורים עבור שפע משרות, וזה לפני מיקוח ודרך חברת כוח אדם. אתה חושב ש"שילוב" מציעים משכורת כזו כי הם אנשים טובי-לב? לא ולא. הם בוודאי ניסו תחילה להציע שכר מינימום בלבד, וקיוו שיהיו קופצים. הרי זו עבודה שכוללת גם "מגורים וכלכלה", ממש זכייה בלוטו לפי הלמ"ס. המציאות כמובן שונה. הם '''נאלצים''' להציע שכר כזה, כי לא הצליחו למצוא עובדים שיעבדו תמורת סכומי כסף נמוכים יותר. אתה גר בתל אביב (או לומד בה), אמור לי, כמה כסף מרוויח מלצר במסעדה? מה לא סביר ב-320 ש"ח למשמרת? בכל אופן, הבאתי גם דוגמה שבה השכר הוא רק 23.5 ש"ח לשעה כדי לרצות את הספקנים.  
 
#ראה למשל את המודעה [http://www.studentlife.co.il/wanted/job_details.php?id=42594 הזו]. 5,500 ש"ח נטו + כלכלה ומגורים עבור שפע משרות, וזה לפני מיקוח ודרך חברת כוח אדם. אתה חושב ש"שילוב" מציעים משכורת כזו כי הם אנשים טובי-לב? לא ולא. הם בוודאי ניסו תחילה להציע שכר מינימום בלבד, וקיוו שיהיו קופצים. הרי זו עבודה שכוללת גם "מגורים וכלכלה", ממש זכייה בלוטו לפי הלמ"ס. המציאות כמובן שונה. הם '''נאלצים''' להציע שכר כזה, כי לא הצליחו למצוא עובדים שיעבדו תמורת סכומי כסף נמוכים יותר. אתה גר בתל אביב (או לומד בה), אמור לי, כמה כסף מרוויח מלצר במסעדה? מה לא סביר ב-320 ש"ח למשמרת? בכל אופן, הבאתי גם דוגמה שבה השכר הוא רק 23.5 ש"ח לשעה כדי לרצות את הספקנים.  
#לגלות יצריתיות זה אומר לגלות יצירתיות. ניקח את המקרה הקיצון: בפני אדם עומדת האפשרות לעבוד תמורת 15 ש"ח לשעה בלבד (כ-2,250 ש"ח נטו בחודש). ולא רק זה, ההורים שלו דורשים שישלם את חשבון החשמל (900 ש"ח לחודשיים), ויקנה לעצמו אוכל (נניח 800 ש"ח לחודש). אדם כזה יכול לצבור אולי 500 ש"ח בחודש. תוך פחות משנה הוא חוסך מספיק כסף כדי ללמוד מקצוע, ומשם להתקדם הלאה.   
+
#לגלות יצירתיות זה אומר לגלות יצירתיות. ניקח את המקרה הקיצון: בפני אדם עומדת האפשרות לעבוד תמורת 15 ש"ח לשעה בלבד (כ-2,250 ש"ח נטו בחודש). ולא רק זה, ההורים שלו דורשים שישלם את חשבון החשמל (900 ש"ח לחודשיים), ויקנה לעצמו אוכל (נניח 800 ש"ח לחודש). אדם כזה יכול לצבור אולי 500 ש"ח בחודש. תוך פחות משנה הוא חוסך מספיק כסף כדי ללמוד מקצוע, ומשם להתקדם הלאה.   
 
#אם ההפרשים הם כה קטנים כפי שמצוין בכתבה זו, אכן טעיתי, אך מהכיוון השני. הרי כתבתי "עובדה הידועה לכל היא שבני העשירונים התחתונים לא בדיוק מסתערים על המוסדות להשכלה גבוהה.". בכל אופן, אינני מתיימר להיות בעל ידע בתחום, אני מתיימר להיות בעל ידע בכלכלת הפרט. גם אם תוכיח שכל אחד ואחד מבני העשירונים התחתונים אכן "נעזרים בהלוואה" (לקחת הלוואה זה תענוג יקר יותר מלחסוך, ממש לוקסוס), זה עדיין לא משנה את הנקודה. אתה יכול להראות נתונים שמראים שאיש מצעירי מדינת אלבמה שבארה"ב לא עוזב לטובת קליפורניה. זה לא משנה את העובדה שקליפורניה נמצאת במרחק נסיעה באוטובוס. אני מבקש גם שתזכור שהדמויות שהבאתי לא שירתו בצה"ל, ואילו בפועל המצב שונה.
 
#אם ההפרשים הם כה קטנים כפי שמצוין בכתבה זו, אכן טעיתי, אך מהכיוון השני. הרי כתבתי "עובדה הידועה לכל היא שבני העשירונים התחתונים לא בדיוק מסתערים על המוסדות להשכלה גבוהה.". בכל אופן, אינני מתיימר להיות בעל ידע בתחום, אני מתיימר להיות בעל ידע בכלכלת הפרט. גם אם תוכיח שכל אחד ואחד מבני העשירונים התחתונים אכן "נעזרים בהלוואה" (לקחת הלוואה זה תענוג יקר יותר מלחסוך, ממש לוקסוס), זה עדיין לא משנה את הנקודה. אתה יכול להראות נתונים שמראים שאיש מצעירי מדינת אלבמה שבארה"ב לא עוזב לטובת קליפורניה. זה לא משנה את העובדה שקליפורניה נמצאת במרחק נסיעה באוטובוס. אני מבקש גם שתזכור שהדמויות שהבאתי לא שירתו בצה"ל, ואילו בפועל המצב שונה.
 
:&rlm;[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 19:45, 21 בינואר 2009 (IST).
 
:&rlm;[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 19:45, 21 בינואר 2009 (IST).
408

עריכות

תפריט ניווט