815
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 11:
שורה 11: +
אין תקציר עריכה
::::אז ככה: כדי שמישהו חסר כל יוכל לממן לימודים אקדמיים, הוא חייב להיות חלק ממשק בית שיש לו חיסכון חיובי. בנוסף, החיסכון צריך לכסות בפרק זמן סביר את העלויות של שכר לימוד + הוצאות מחייה לתקופת הלימודים.
::::אז ככה: כדי שמישהו חסר כל יוכל לממן לימודים אקדמיים, הוא חייב להיות חלק ממשק בית שיש לו חיסכון חיובי. בנוסף, החיסכון צריך לכסות בפרק זמן סביר את העלויות של שכר לימוד + הוצאות מחייה לתקופת הלימודים.
::::לא מצאתי נתונים על חיסכון בישראל לפי משקי בית. לפי מה שאני מכיר - החיסכון של משקי הביית העניים ביותר הוא שלילי, כך שמי שבא ממשק בית שכזה לא יוכל לעולם לממן את הלימודים ללא הלוואה. בנוסף, גם אם החיסכון חיובי, במידה ומשך הזמן הנדרש לחסוך את הסכום המבוקש הוא גדול מאוד (נגיד 30 שנה) זה לא רלוונטי - ללכת לאוניברסיטה בגיל 50 לא מאוד תורם להכנסה. [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 14:59, 20 בינואר 2009 (IST).
::::לא מצאתי נתונים על חיסכון בישראל לפי משקי בית. לפי מה שאני מכיר - החיסכון של משקי הביית העניים ביותר הוא שלילי, כך שמי שבא ממשק בית שכזה לא יוכל לעולם לממן את הלימודים ללא הלוואה. בנוסף, גם אם החיסכון חיובי, במידה ומשך הזמן הנדרש לחסוך את הסכום המבוקש הוא גדול מאוד (נגיד 30 שנה) זה לא רלוונטי - ללכת לאוניברסיטה בגיל 50 לא מאוד תורם להכנסה. [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 14:59, 20 בינואר 2009 (IST).
::::ועכשיו למספרים: בסיפורים שתיארת ההכנסות לחודש היו 3,900 ש"ח, 5,700 ש"ח ו-4,000 ש"ח. בשנת 2007, ההכנסה החציונית לנפש (תקנית) בישראל הייתה [http://www.btl.gov.il/SiteCollectionDocuments/btl/Publications/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99/oni2007.pdf 3,349 ש"ח בחודש]. כך ששלושת הסיפורים מתארים אנשים המרוויחים למעלה ממחצית העובדים במשק - '''האנשים האלה אינם שכבות חלשות בשום אופן''' ומשתייכים בערך לעשירון השישי. בנוסף, בכל הסיפורים החוסכים זהו לדיור חינם. בחמישון השלישי, ההוצאה על דיור לנפש (תקנית) ב-2007 [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200815179 הייתה כ-23%]. מכאן, שאם האנשים בסיפור היו צריכים לשלם על הדיור שלהם הזמן הדרוש לחיסכון היה מתארך ב-23%, ושוב - לא מדובר בשכבות חלשות. [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 15:26, 20 בינואר 2009 (IST).
::*אני חושב שהנסיון לדבר במונחים מוחלטים במדעי החברה (ולפעמים גם במדעי הטבע) הוא לא נכון. הרבה יותר כדאי לחשוב במונחים של הסתברות. דוגמאות לאנשים מבית קשה שהצליחו יש המון (לא בטוח לגבי הקושי בילדות אבל - ביל קלינטון, או אבומה או צ'ארלי צ'פלין) - מה הם הצליחו - אם זה לימודים, הצלחה בעסקים או בקריירה תבוענית אחרת זה לא משנה כל כך כרגע לדיון. ככה שלהגיד "כל מי שנולד לבית עני לא יכול לבצע X" זה טעות.
::*אני חושב שהנסיון לדבר במונחים מוחלטים במדעי החברה (ולפעמים גם במדעי הטבע) הוא לא נכון. הרבה יותר כדאי לחשוב במונחים של הסתברות. דוגמאות לאנשים מבית קשה שהצליחו יש המון (לא בטוח לגבי הקושי בילדות אבל - ביל קלינטון, או אבומה או צ'ארלי צ'פלין) - מה הם הצליחו - אם זה לימודים, הצלחה בעסקים או בקריירה תבוענית אחרת זה לא משנה כל כך כרגע לדיון. ככה שלהגיד "כל מי שנולד לבית עני לא יכול לבצע X" זה טעות.
::* מצד שני - להגיד "כל אחד יכול אם הוא מספיק רוצה" זה מישור אנקדוטי שיכול לתת השראה תרבותית, מיתוס של הצלחה ושל "כל אחד יכול" - אבל לא הרבה יותר מזה.
::* מצד שני - להגיד "כל אחד יכול אם הוא מספיק רוצה" זה מישור אנקדוטי שיכול לתת השראה תרבותית, מיתוס של הצלחה ושל "כל אחד יכול" - אבל לא הרבה יותר מזה.