שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''צמיחה כלכלית''' מוגדרת כגידול ב[[תמג|תמ"ג]] או ב[[תלג|תל"ג]] על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). נהוג לחלק את המדד הרלוונטי במספר התושבים כדי לקבל את '''שיעור הצמיחה לנפש''' המאפשר להשוות בין מדינות (תל"ג לנפש ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדד על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה. | + | '''צמיחה כלכלית''' מוגדרת כגידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] או ב[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]] על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). נהוג לחלק את המדד הרלוונטי במספר התושבים כדי לקבל את '''שיעור הצמיחה לנפש''' המאפשר להשוות בין מדינות (תל"ג לנפש ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדדים על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה. |
| | | |
− | צמיחה כלכלית נחשבת לנתון הכלכלי החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. כלכלנים שמבקרים את הנתון הזה הם בעיקר מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]]. | + | צמיחה כלכלית נחשבת לנתון הכלכלי החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. כלכלנים שמבקרים את חשיבותו של המדד הזה כמדד לבריאות הכלכלית ולרווחה חברתית בעיקר מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]] אך גם מזרמים שונים מעט כמו לדוגמה הכלכלן [[אמרטיה סן]]. |
| | | |
− | צמיחה כלכלית מקושרת בדרך כלל לעלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), הקטנה באבטלה, עליה בהשקעות. | + | צמיחה כלכלית מקושרת בדרך כלל לתופעות חברתיות וכלכליות שונות - עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה הקטנה באבטלה, עלייה בהשקעות. כמו גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים, מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי תזונה, מעבר לחברה דמוקטרית יותר וכן לחברת שפע, שינוי בהרכב המחלות (ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת [[טביעת הרגל האקולוגית]], [[שינוי דמוגרפי]], מעבר מכלכלת חלקאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע ואימוץ טכנולוגיות חדשות ועוד. |
| | | |
− | [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, לפחות בתאוריה כלכלנים רבים ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק. | + | [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, לפחות בתאוריה כלכלנים רבים ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה. |
| | | |
| ==גורמים לצמיחה הכלכלית== | | ==גורמים לצמיחה הכלכלית== |
שורה 14: |
שורה 14: |
| * דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של שחיתות. | | * דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של שחיתות. |
| * [[גלובלזיציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות. | | * [[גלובלזיציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות. |
− | * תחרות כלכלית בין פירמות ובין מדינות (לדוגמה אירופה מאז ימי הביניים, ובעידן הגלובלי) ולכן לחץ לפתח טכנולגיות חדשות ולהוזיל את הייצור. | + | * תחרות כלכלית בין פירמות ובין מדינות (לדוגמה אירופה מאז ימי הביניים, ובעידן הגלובלי) ולכן לחץ לפתח טכנולגיות חדשות ולהוזיל את הייצור. (הסבר במסגרת [[כלכלה היסטורית]]) |
| * שיפורים בטכנולוגיה הגורמים להוזלת הייצור. | | * שיפורים בטכנולוגיה הגורמים להוזלת הייצור. |
| * שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]). | | * שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]). |
שורה 21: |
שורה 21: |
| * מנגנון משוב של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה. ([[רוברט איירס]]). | | * מנגנון משוב של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה. ([[רוברט איירס]]). |
| * מתן סובסדיות לניצול אוצרות טבע בצורה זולה ולמחירי מזון נמוכים - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]). | | * מתן סובסדיות לניצול אוצרות טבע בצורה זולה ולמחירי מזון נמוכים - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]). |
− | * [[קולוניליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן נאו קולונליאיזם - קבלת זכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. | + | * [[קולוניליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן [[נאו קולונליאיזם]] - קבלת זכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. |
| * ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. | | * ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. |
− | * העברת השפעות שליליות של הצמיחה (כמו זיהום) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות השפעות אלה המחיר האמיתי של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו. | + | * העברת השפעות שליליות של הצמיחה ([[עלויות חיצוניות]] כמו זיהום) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות השפעות אלה [[כלכלת מחיר מלא|המחיר האמיתי]] של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו. |
| * הדפסת כסף על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגוננים פיננסיים כמו [[כסף תלוי חוב]], ויצירת חוב תופח כלפי העתיד. | | * הדפסת כסף על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגוננים פיננסיים כמו [[כסף תלוי חוב]], ויצירת חוב תופח כלפי העתיד. |
| | | |
שורה 31: |
שורה 31: |
| * הגדלת תחלואה בסרטן, מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר | | * הגדלת תחלואה בסרטן, מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר |
| * הגדלת מספר האנשים, [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי. | | * הגדלת מספר האנשים, [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי. |
− | * הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל ולנפש | + | * הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל האוכלוסיה ולנפש. הגדלת צריכת האנרגיה. הגדלת [[טבעית הרגל האקולוגית]]. |
− | * מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר ומחקלאות לתעשייה ולאחר מכן לשירותים. | + | * מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר וכלכלת [[חקלאות]] לתעשייה ולאחר מכן לשירותים. |
− | * ניתוק מהטבע, מחזורי הטבע, ומעבר לאורך חיים עירוני. | + | * ניתוק מהטבע, ניתוק ממחזורי הטבע, ומעבר לאורך חיים עירוני. |
| * שינויים בהרגלי התזונה | | * שינויים בהרגלי התזונה |
| * שיפור הטכנולוגיה ופיתוח המצאות טכנולגיות רבות: המהפכה התעשייתית, פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטורניקה, טלגרף, טלפון, סניתציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בערה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקוביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתתיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית, חלליות ולווינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה. | | * שיפור הטכנולוגיה ופיתוח המצאות טכנולגיות רבות: המהפכה התעשייתית, פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטורניקה, טלגרף, טלפון, סניתציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בערה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקוביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתתיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית, חלליות ולווינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה. |
| * קידום והרחבת המדע | | * קידום והרחבת המדע |
| * הפצה של ידיעת קרוא וכתוב, הגדלת שנות הלימוד וההשכלה | | * הפצה של ידיעת קרוא וכתוב, הגדלת שנות הלימוד וההשכלה |
− | * שינויים תרבותיים כמו [[תרבות הצריכה]] | + | * שינויים תרבותיים כמו [[תרבות הצריכה]], מעבר לצריכת כמות גדולה יותר של שומן וחלבונים, ובעיקר של מזון שמקורו מהחי. |
− | * הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל קפיטליזם | + | * הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל [[קפיטליזם]] |
| * הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות | | * הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות |
| * הגדלת הניידות של אוכלוסיה בתוך מדינה ובין מדינות. | | * הגדלת הניידות של אוכלוסיה בתוך מדינה ובין מדינות. |
− | * כילוי אוצרות טבע ומשאבים מתכלים. | + | * כילוי בקצב גדל של משאבים מתחדשים (כמו יערות, שדות דיג), [[דלק מחצבי]] ומשאבים מתכלים. |
| * התערבות מתחזקת במחזורי חומרים טבעיים ([[מחזור אקולוגי]]). | | * התערבות מתחזקת במחזורי חומרים טבעיים ([[מחזור אקולוגי]]). |
| * הרס ישיר ועקיף של מערכות טבעיות ו[[הכחדה המונית]] על ידי ניצול משאבים כמו מים, כרית יערות, שינוי תוואי קרקע, זיהום, ציד ודיג, ניצול שטחים לחקלאות, קיטוע וזיהום. | | * הרס ישיר ועקיף של מערכות טבעיות ו[[הכחדה המונית]] על ידי ניצול משאבים כמו מים, כרית יערות, שינוי תוואי קרקע, זיהום, ציד ודיג, ניצול שטחים לחקלאות, קיטוע וזיהום. |
| * יצירת זיהום, [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. | | * יצירת זיהום, [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. |
− | * יצירת איומים [[קיימות|קיומיים]] כמו איום במלחמה אטומית, התחממות עולמית, זיהום גנטי, מגפות כלל עולמיות וכו'. | + | * יצירת איומים [[קיימות|קיומיים]] כמו איום במלחמה אטומית, [[התחממות עולמית]], זיהום גנטי במסגרת [[הדנסה גנטית]] או [[מלחמה ביולוגית]], מגפות כלל עולמיות וכו'. |
| * הגדלת הנטיה ל[[השענות על השוק כספק שרותים]] - מעבר מייצור עצמי, משקים אותרקיים וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות ל משק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה. | | * הגדלת הנטיה ל[[השענות על השוק כספק שרותים]] - מעבר מייצור עצמי, משקים אותרקיים וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות ל משק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה. |
− | * קידום הגלובליזציה. פיתוח האינטרנט והמסחר והתרבות הבינלואמי והעולמי. | + | * קידום ה[[גלובליזציה]] על שלל השפעותיה. פיתוח האינטרנט והמסחר והתרבות הבינלואמי והעולמי. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[מדדים חלופיים לתמ"ג]] | | * [[מדדים חלופיים לתמ"ג]] |
− | *[[מד קידמה אמין]] | + | * [[מד קידמה אמין]] |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |