815
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 63:
שורה 63: + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
לב התיאוריה של [[ג'ון גלברייט|גלברייט]] נוגע במבנה התעשייתי של האוליגופולים בארה"ב. גלברייט טוען כי המצב בארה"ב הוא שבתחומי תעשייה מרכזיים נוצר מצב בו מספר קטן של תאגידים גדולים מרכזים נתח שוק גדול, כמו בתעשיית הרכב. במצב כזה, התאגידים מסוגלים להשפיע על כל המחירים: סחורות, מוצרים ועבודה; בניגוד למצב הרצוי המושג באמצעות השוק המשוכלל. בחיבוריו המוקדמים טוען גלברייט שכוח זה מוגבל על ידי גורמים אחרים, כגון ארגוני העובים או פירמות אחרות. בחיבורים אלה הממשלה היא גורם רב עוצמה המגן מפני כוחם של התאגידים. בחיבוריו המאוחרים מפתח גלביירט את המושג '''מערכת התכנון'''. התאוריה המאוחרת של גלברייט תיבחן תחת מספר כותרות: הכלכלן המתנצל, טבעה של מערכת התכנון, הדטרמיניזם של הייצור, הייחסים בין מערכת התכנון למערכת השוק והיחסים בין כלכלה ומדינה.
לב התיאוריה של [[ג'ון גלברייט|גלברייט]] נוגע במבנה התעשייתי של האוליגופולים בארה"ב. גלברייט טוען כי המצב בארה"ב הוא שבתחומי תעשייה מרכזיים נוצר מצב בו מספר קטן של תאגידים גדולים מרכזים נתח שוק גדול, כמו בתעשיית הרכב. במצב כזה, התאגידים מסוגלים להשפיע על כל המחירים: סחורות, מוצרים ועבודה; בניגוד למצב הרצוי המושג באמצעות השוק המשוכלל. בחיבוריו המוקדמים טוען גלברייט שכוח זה מוגבל על ידי גורמים אחרים, כגון ארגוני העובים או פירמות אחרות. בחיבורים אלה הממשלה היא גורם רב עוצמה המגן מפני כוחם של התאגידים. בחיבוריו המאוחרים מפתח גלביירט את המושג '''מערכת התכנון'''. התאוריה המאוחרת של גלברייט תיבחן תחת מספר כותרות: הכלכלן המתנצל, טבעה של מערכת התכנון, הדטרמיניזם של הייצור, הייחסים בין מערכת התכנון למערכת השוק והיחסים בין כלכלה ומדינה.
'''הכלכלן המתנצל'''
גלברייט שואל מדוע מדעני הכלכלה ממשיכים להשתמש במודל שוק המבוסס על מספר גדול מאוד של פירמות קטנות, כאשר ברור שאין זה המצב? התשובה לפי גלברייט היא שהמדענים רגילים להשתמש במודל ואינם ממהרים להחליף אותו, שהמודל מספר סביבה נוחה לניתוחים מתמטיים וכך לעיסוק אקדמי מתמשך. בנוסף, שימוש במודל הכולל את מושג הכוח נותן פתח תיאורטי לממשלות ולאזרחים להגביל את הכוח הזה. כלכלנים בוחרים לשתף פעולה (לא תמיד מרצון) עם מערכת התכנון על ידי הכחשה של קולה כדי לשמור עליו.
'''מערכת התכנון'''
במשק האמריקני של אותה התקופה, נוצרה ריכוזיות גדולה מאוד של הכלכלה. לפי גלברייט, מצב זה של ריכוזיות בידי תאגידי ענק מוציא את הכוח לשלוט בכלכלה מידי הבעלים של אותם תאגידים ומעביר אותו לידי המנהלים המקצועיים. כדי להוציא את הייצור אל הפועל נדרש הון מספק, יש לחלק את משימות הייצור לחלקים קטנים תחת התמחות, פרק הזמן בין התכנון והייצור מתארך משמעותית ונחוצה מעורבותם של מומחים לניהול ולתיאום. הייצור דורש תכנון ארוך טווח ותכנון זה דורש בטחון בעתיד יציב של ההון, שוק העבודה, חומרי הגלם וכו'. לפי גלברייט, היציבות הזו מושגת על ידי ההשתלטות של אנשי התכנון על מוקדי הכוח של הייצור. אנשי התכנון, הטכנוקרטיה, אינם מונחים על ידי הכסף בלבד, אלא על ידי השאיפה לאוטונומיה מקצועית באמצעותה ירחיבו את יכולתם לתכנן וליישם טכנולוגיה.
מצב זה מערער הנחות יסוד של הכלכלה הקלאסית והנאו-קלאסית. עתה, השוק אינו משוכלל יותר ואינו פועל ביעילות, משום שמאמצי אנשי התכנון להגדיל את כוחם מסיטים את השוק מיעילותו. האם יש מתנגדים לכוחה של מערכת התכנון? לפי גלברייט הממשלה, העבודה המאורגנת והשווקים משפיעים על התנהלות מערכת התכנון, אבל רוב הכוח מרוכז בידי המערכת.