שורה 1: |
שורה 1: |
− | ==נתונים==
| + | מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה גורמים לזיהום סביבתי משמעותי הן בהקשר של צריכת אנרגיה וחומרים מתכלים, והן בהקשר של פליטת חומרים מזהמים במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלהם - בעיקר בזמן הייצור אך גם בזמן השימוש והפסולת. |
− | * משקל הפסולת האלקטרונית הרעילה שמייצרות חברות טכנולוגיה ברחבי עולם מגיעה ל-35 מיליון טונות בשנה (4,000 טון מדי שעה), לפי נתוני התוכנית הסביבתית של ארגון האומות המאוחדות (UNEP).
| + | |
− | ==הערכות== | + | נכון לשנת 2006, משקל הפסולת הרעילךה שמייצרות חברות אלקטרוניקה וטכנולוגיה ברחבי עולם מגיעה ל-35 מיליוני טונות בשנה (4,000 טון מדי שעה), לפי נתוני התוכנית הסביבתית של ארגון האומות המאוחדות (UNEP).<ref name="halpren_2006">[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום] נמרוד הלפרן, קפטן אינטרנט, הארץ 2006 </ref> |
− | *חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפאניות מעבירות את הפסולת באופן קבוע, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.
| + | |
| + | חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפאניות מעבירות את הפסולת באופן מתמיד, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.<ref name="halpren_2006"/> |
| + | |
| + | בשנת 2005, חשף ארגון גרינפיס אתרי פסולת בהודו ובסין, בהם מפורקים מוצרי אלקטרוניקה שיצאו מכלל שימוש. הפירוק נעשה באופן ידני תוך חשיפת העוסקים בכך למספר רב של כימיקלים רעילים. לדברי הארגון, בסין נמצאו מכלי חומצה שדלפו לתוך נחלים סמוכים, ורמת החומציות בנחלים היתה כה גבוהה עד כי מטבע שהושלך לתוכם התמוסס בתוך שעות ספורות.<ref name="halpren_2006"/> |
| + | |
| + | ארגון בזל אקשן נטוורק (BAN), מנהל מעקב אחר סחר בחומרים רעילים ברחבי העולם. בדו"ח של הארגון משנת 2005, הוא חשף כי מידי חודש נשלחות 500 מכולות של פסולת אלקטרונית מארה"ב ומאירופה לניגריה, שם נשרפת הפסולת תוך גרימת זיהום סביבתי קשה. <ref name="halpren_2006"/> |
| + | |
| + | ==ניטור== |
| + | ארגון בזל אקשן נטוורק (BAN) |
| + | |
| + | "מדד לאלקטרוניקה ירוקה" של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלווזיות וקונוסלות משחקים, על פי המדיניות שלהן בתחומים של חומרים רעילים, מיחזור ו[[שינויי אקלים]]. [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[קולטן (מחצב)]] | | * [[קולטן (מחצב)]] |
| + | |
| + | ==נסיונות התמודדות== |
| + | מספר חברות מנסות להתמודד עם חלק מהבעיה על ידי נסיונות מעבר ל[[מחשוב ירוק]], שבו יש שימוש נמוך יותר באנרגיה, שימוש בחומרים רעילים פחות, ונהלי ייצור שמאפשרים למחזר את החומרים הרעילים כחלק מהתפיסה של [[מעריסה לעריסה]] עם זאת, הזיהום הנגרם מתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים הוא גבוה מאוד. |
| + | |
| + | נסיון התמודדות נוסף היא פתיחה של חברות לשימוש חוזר ולמחזור מחשבים. החברות מקימות מרכזי איסוף למוצרי אלקטרוניקה ישנים. חלק קטן מהמחשבים מועבר לשימוש חוזר, וחלק ממוחזר על ידי העברת חלקי רכיבים שונים לתעשיות מחזור שונות - פלדה אלומיניום ופלסטיק שמהוות את רוב המשקל מועברות לחברות מחוזר, וטיפול נפרד הוא ברכיבי האלקטרוניקה שיש בהם שרידי מתכות יקרות כמו גם חומרים רעילים. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
שורה 11: |
שורה 26: |
| *[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=7&itemNo=702936דל תשלש את המיחזור של ציוד מתוצרתה] | | *[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=7&itemNo=702936דל תשלש את המיחזור של ציוד מתוצרתה] |
| *[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3420548,00.html מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?] ynet | | *[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3420548,00.html מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?] ynet |
− | * דירוג של חברות מזהמות בתחום ההיטק על ידי [[גרינפיס]]
| + | |
| + | ==הערות שוליים== |
| + | {{הערות שוליים}} |
| | | |
| [[קטגוריה: כתבות סביבה]] | | [[קטגוריה: כתבות סביבה]] |
| [[קטגוריה: זיהום]] | | [[קטגוריה: זיהום]] |
| [[קטגוריה:אלקטרוניקה]] | | [[קטגוריה:אלקטרוניקה]] |