שינויים

[http://www.yeruka.org.il התנועה הירוקה] היא תנועה פוליטית הפועלת בתחומים מדיניים, חברתיים, סביבתיים, תרבותיים וכלכליים. ומאגדת בתוכה מנהיגים פעילים לשינוי חברתי ממגזרים שונים של החברה הישראלית.

'''התנועה הירוקה''' היא תנועה פוליטית הפועלת בתחומים מדיניים, חברתיים, סביבתיים, תרבותיים וכלכליים. ומאגדת בתוכה מנהיגים פעילים לשינוי חברתי ממגזרים שונים של החברה הישראלית.

 

התנועה הירוקה עוסקת בסוגיות של צדק חברתי, צדק סביבתי, אחריותה של המדינה כלפי רווחתו של כל אזרח, ובפרט הקבוצות המוחלשות, מחויבות לשלום ולסולידאריות, זכויות האדם, חופש הפרט והביטוי, סובלנות, פלורליזם תרבותי ואת האמונה בזכותו של כל אדם לחירות, לכבוד ולחיים של סיפוק, יופי ומשמעות. כבוד למסגרות זהות קולקטיביות – דת, לאום, קהילה ומשפחה – ואת ההכרה בערכן כחלק מעומק חייו של אדם ורבגוניותה של חברה.

התנועה הירוקה עוסקת בסוגיות של צדק חברתי, צדק סביבתי, אחריותה של המדינה כלפי רווחתו של כל אזרח, ובפרט הקבוצות המוחלשות, מחויבות לשלום ולסולידאריות, זכויות האדם, חופש הפרט והביטוי, סובלנות, פלורליזם תרבותי ואת האמונה בזכותו של כל אדם לחירות, לכבוד ולחיים של סיפוק, יופי ומשמעות. כבוד למסגרות זהות קולקטיביות – דת, לאום, קהילה ומשפחה – ואת ההכרה בערכן כחלק מעומק חייו של אדם ורבגוניותה של חברה.

 

'''חברה חזקה, כלכלה אנושית'''

===חברה חזקה, כלכלה אנושית===

כלכלה לעולם איננה מתקיימת בחלל ריק, במנותק מהרקמה האנושית והסביבתית שממנה היא יונקת וצומחת. בניית כלכלה משגשגת ויציבה חייבת להיות מבוססת על חברה חזקה ומלוכדת, על סביבה בריאה ועל מערכות אקולוגיות מתפקדות.

כלכלה לעולם איננה מתקיימת בחלל ריק, במנותק מהרקמה האנושית והסביבתית שממנה היא יונקת וצומחת. בניית כלכלה משגשגת ויציבה חייבת להיות מבוססת על חברה חזקה ומלוכדת, על סביבה בריאה ועל מערכות אקולוגיות מתפקדות.

הכלכלה נועדה לשרת את רווחת החברה, אך היא גם נשענת על שירותי החינם של המערכות האקולוגיות. עלינו להגן על המערכות האלה גם לטובת הכלכלה. קריסת המערכות הטבעיות - אוויר נקי, מים צלולים, אילנות שמספקים חמצן ומייצבים את הקרקעות - גובה מחיר כבד מהכלכלה, ומאיימת על היציבות הכלכלית המקומית והעולמית, כפי שמעידה העלייה במחירי המזון והמחצבים. אין לנו אפשרות להמשיך בצמיחה שהורסת את המערכות שבהן היא תלויה.

הכלכלה נועדה לשרת את רווחת החברה, אך היא גם נשענת על שירותי החינם של המערכות האקולוגיות. עלינו להגן על המערכות האלה גם לטובת הכלכלה. קריסת המערכות הטבעיות - אוויר נקי, מים צלולים, אילנות שמספקים חמצן ומייצבים את הקרקעות - גובה מחיר כבד מהכלכלה, ומאיימת על היציבות הכלכלית המקומית והעולמית, כפי שמעידה העלייה במחירי המזון והמחצבים. אין לנו אפשרות להמשיך בצמיחה שהורסת את המערכות שבהן היא תלויה.

   

   

 

===תעשיה ירוקה - המהפכה התעשייתית של המאה ה 21===

 

'''תעשיה ירוקה - המהפכה התעשייתית של המאה ה''' 21

ירוק הוא הכלכלה של העתיד – והוא גם התעשייה של העתיד. בעולם שבו גוברת ההבנה ששגשוג כלכלי יכול להתקיים רק בצד סביבה בריאה ומקיימת, תעשייה כבדה ומזהמת, בזבזנית במשאבים, לא תוכל לשרוד. שם המשחק ביזמות התעשייתית העולמית כיום הוא פיתוח טכנולוגיות נקיות, מוצרים מתכלים וממוחזרים, והורדת העלות הסביבתית של הייצור. המעבר לתעשייה נקייה אינו עול – הוא הזדמנות כבירה. ישראל יכולה להישאר מאחור, להיגרר אחרי השינויים שמתפתחים במדינות אחרות, או להיות בין המובילות של המהפכה התעשייתית הבאה בעולם. התעשייה הקיימת יכולה לחדש את עצמה ולא לזהם. המדינה מצדה צריכה לאותת, דרך קנסות ותמריצים, שאין אפשרות אחרת. מתן השכלה אודות האתגרים הסביבתיים ותמריצים לעידוד מחקר ופיתוח יאפשרו יוזמות חדשות, ויצמיחו מאות עסקים חדשים.

ירוק הוא הכלכלה של העתיד – והוא גם התעשייה של העתיד. בעולם שבו גוברת ההבנה ששגשוג כלכלי יכול להתקיים רק בצד סביבה בריאה ומקיימת, תעשייה כבדה ומזהמת, בזבזנית במשאבים, לא תוכל לשרוד. שם המשחק ביזמות התעשייתית העולמית כיום הוא פיתוח טכנולוגיות נקיות, מוצרים מתכלים וממוחזרים, והורדת העלות הסביבתית של הייצור. המעבר לתעשייה נקייה אינו עול – הוא הזדמנות כבירה. ישראל יכולה להישאר מאחור, להיגרר אחרי השינויים שמתפתחים במדינות אחרות, או להיות בין המובילות של המהפכה התעשייתית הבאה בעולם. התעשייה הקיימת יכולה לחדש את עצמה ולא לזהם. המדינה מצדה צריכה לאותת, דרך קנסות ותמריצים, שאין אפשרות אחרת. מתן השכלה אודות האתגרים הסביבתיים ותמריצים לעידוד מחקר ופיתוח יאפשרו יוזמות חדשות, ויצמיחו מאות עסקים חדשים.

ישראל יכולה ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים בתחום האנרגיה המתחדשת בשנים הבאות, ולהפוך את ישראל למעצמה בענף זה, וכך גם משוחררת מהתלות במדינות עוינות ובאנרגיה מתכלה הגורמת למשבר האקלים. התנועה הירוקה תיזום פרויקט לאומי לעצמאות משק האנרגיה הישראלי עד 2050, שיהיה מבוסס על אנרגית שמש.

ישראל יכולה ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים בתחום האנרגיה המתחדשת בשנים הבאות, ולהפוך את ישראל למעצמה בענף זה, וכך גם משוחררת מהתלות במדינות עוינות ובאנרגיה מתכלה הגורמת למשבר האקלים. התנועה הירוקה תיזום פרויקט לאומי לעצמאות משק האנרגיה הישראלי עד 2050, שיהיה מבוסס על אנרגית שמש.

'''מקוצר נשימה לאורך נשימה – תכנון בר קיימא'''

===מקוצר נשימה לאורך נשימה – תכנון בר קיימא===

אחת הבעיות המהותיות של מדינת ישראל היא היעדרם של תהליכי חשיבה לטווח ארוך ומדיניות תכנון. ישראל מתנהלת בין קדנציה לקדנציה, ובין החלטה שרירותית של שר פלוני להחלטה הפוכה של השר שיירש אותו. הדבר אינו נובע רק מהתחלופה הגבוהה של הממשלות והגורמים המבצעים, המונעים רציפות חיונית בתהליכי קבלת החלטות ויישומן. הוא נובע גם מהיעדר תרבות של תכנון וחשיבה ארוכת מועד וממערכת מקצועית חסרת שיניים ולעתים נגועה בפוליטיקה. תכנון חייב להיות הכלי הראשי לעיצוב מדיניות. ללא תכנון איכותי, מושכל ואחראי, הרואה את התמונה הכוללת של צרכי העומק של החברה – מתקבלות החלטות פגומות. הדברים אמורים לגבי תכנון גיאוגרפי, אורבאני ונופי, אך באותה מידה כוחם יפה ביחס לתכנון כלכלי, חברתי ומדיני-אסטרטגי.

אחת הבעיות המהותיות של מדינת ישראל היא היעדרם של תהליכי חשיבה לטווח ארוך ומדיניות תכנון. ישראל מתנהלת בין קדנציה לקדנציה, ובין החלטה שרירותית של שר פלוני להחלטה הפוכה של השר שיירש אותו. הדבר אינו נובע רק מהתחלופה הגבוהה של הממשלות והגורמים המבצעים, המונעים רציפות חיונית בתהליכי קבלת החלטות ויישומן. הוא נובע גם מהיעדר תרבות של תכנון וחשיבה ארוכת מועד וממערכת מקצועית חסרת שיניים ולעתים נגועה בפוליטיקה. תכנון חייב להיות הכלי הראשי לעיצוב מדיניות. ללא תכנון איכותי, מושכל ואחראי, הרואה את התמונה הכוללת של צרכי העומק של החברה – מתקבלות החלטות פגומות. הדברים אמורים לגבי תכנון גיאוגרפי, אורבאני ונופי, אך באותה מידה כוחם יפה ביחס לתכנון כלכלי, חברתי ומדיני-אסטרטגי.

פיתוח מערכות לתכנון המציעות כלים למדיניות הינו חלק מעקרון הפרדת הרשויות ומשלים את עבודת הרשות המבצעת והמחוקקת. כל החלטה תכנונית כפופה להכרעת הדרג הפוליטי הנבחר, והוא זה שמתווה בסופו של דבר את המדיניות. אך מדיניות שמתבססת אך ורק על החלטות פוליטיות, ללא תכנון שמכניס לתוך התהליך את הידע, התפיסות והערכים שהצטברו בעולם המקצועי ובחברה האזרחית, מניבה תוצאות בלתי ראויות, בלתי צודקות ובלתי מקובלות. יש לתת ביטוי ויכולת השפעה ממשית למגוון של גורמים, צרכים וקולות בתוך החברה, ובעיקר לשתף את הנמענים של התכנון, קרי הציבור ונציגיו, בקבלת ההחלטות.

פיתוח מערכות לתכנון המציעות כלים למדיניות הינו חלק מעקרון הפרדת הרשויות ומשלים את עבודת הרשות המבצעת והמחוקקת. כל החלטה תכנונית כפופה להכרעת הדרג הפוליטי הנבחר, והוא זה שמתווה בסופו של דבר את המדיניות. אך מדיניות שמתבססת אך ורק על החלטות פוליטיות, ללא תכנון שמכניס לתוך התהליך את הידע, התפיסות והערכים שהצטברו בעולם המקצועי ובחברה האזרחית, מניבה תוצאות בלתי ראויות, בלתי צודקות ובלתי מקובלות. יש לתת ביטוי ויכולת השפעה ממשית למגוון של גורמים, צרכים וקולות בתוך החברה, ובעיקר לשתף את הנמענים של התכנון, קרי הציבור ונציגיו, בקבלת ההחלטות.

 

===נחלת הכלל – הנכסים ששייכים לכולנו===

'''נחלת הכלל – הנכסים ששייכים לכולנו'''

נחלת הכלל היא כל מה שבבעלות כולנו: האוויר, הים, הנחלים, החופים, הרחובות, כיכרות העיר, הגינות הציבוריות והנופים הפתוחים של הארץ. נחלת הכלל שייכת לכל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע ומין, היא נשמתה של החברה ונשמתה של הדמוקרטיה. אין זכות לשום גורם אינטרסנטי, חזק ועשיר ככל שיהיה, לקחת אותה מאיתנו.  

נחלת הכלל היא כל מה שבבעלות כולנו: האוויר, הים, הנחלים, החופים, הרחובות, כיכרות העיר, הגינות הציבוריות והנופים הפתוחים של הארץ. נחלת הכלל שייכת לכל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע ומין, היא נשמתה של החברה ונשמתה של הדמוקרטיה. אין זכות לשום גורם אינטרסנטי, חזק ועשיר ככל שיהיה, לקחת אותה מאיתנו.  

   

   

'''עיר העתיד, עיר מקיימת'''

===עיר העתיד, עיר מקיימת===

 

הערים הן המקום שבו רוב תושבי ישראל חיים, מתגוררים, עובדים ומבלים. העיר היא גם צורת היישוב הנכונה ביותר מנקודת מבט סביבתית ודמוקרטית: היא יעילה יותר מבחינת שטח, חוסכת נסיעות וזיהום אוויר, היא מאפשרת ניידות נוחה, והיא מפגישה בין אנשים, קהילות ותרבויות שונות. אבל העיר הפכה עם השנים למקום המוזנח ביותר בגיאוגרפיה הישראלית: מקום שאנשים רוצים לברוח ממנו, מהערפיח, מפקקי התנועה, מהניכור ומהעליבות. את העיר החליפו הפרברים, הכבישים המהירים והבתים צמודי הקרקע. הללו מכלים את הקרקעות, מסכלים את האפשרות ליצירת מערכת תחבורה ציבורית יעילה, מרוקנים מתוכן את יעדי התכנון והבנייה, ומחריפים את ההפרדה המעמדית והאתנית. ישראל חייבת לעצור את מגמת הפירבור, לחזור ולעודד את היישובים העירוניים ולהפוך אותם מחדש למקום שטוב לחיות בו.  

הערים הן המקום שבו רוב תושבי ישראל חיים, מתגוררים, עובדים ומבלים. העיר היא גם צורת היישוב הנכונה ביותר מנקודת מבט סביבתית ודמוקרטית: היא יעילה יותר מבחינת שטח, חוסכת נסיעות וזיהום אוויר, היא מאפשרת ניידות נוחה, והיא מפגישה בין אנשים, קהילות ותרבויות שונות. אבל העיר הפכה עם השנים למקום המוזנח ביותר בגיאוגרפיה הישראלית: מקום שאנשים רוצים לברוח ממנו, מהערפיח, מפקקי התנועה, מהניכור ומהעליבות. את העיר החליפו הפרברים, הכבישים המהירים והבתים צמודי הקרקע. הללו מכלים את הקרקעות, מסכלים את האפשרות ליצירת מערכת תחבורה ציבורית יעילה, מרוקנים מתוכן את יעדי התכנון והבנייה, ומחריפים את ההפרדה המעמדית והאתנית. ישראל חייבת לעצור את מגמת הפירבור, לחזור ולעודד את היישובים העירוניים ולהפוך אותם מחדש למקום שטוב לחיות בו.  

התנועה הירוקה תוביל מהפך ברשויות המקומיות והאזוריות. ניהול התחבורה, העסקים, המגורים, המים, האנרגיה, הגינות, הפסולת ועוד – כל אלה תובעים חשיבה סביבתית מקיימת – איך לנהל את העולם היום לטובת כל תושבי העיר, היום ובעתיד.  על מנת שזה יקרה, על הרשויות לקבל הרבה יותר עצמאות וסמכויות ביצוע בתחום הסביבתי, ועל המדינה לבנות מנגנון של תמריצים לעודד מעבר לעיר ירוקה בכל גווניה. כבר כיום, הערים בעולם וגם בישראל מובילות בתחומן את העשיה הסביבתית ואת מאמצי ההתמודדות עם משבר האקלים. יש להסיר את החסמים הבולמים את המשך התקדמותן בכיוון זה.

התנועה הירוקה תוביל מהפך ברשויות המקומיות והאזוריות. ניהול התחבורה, העסקים, המגורים, המים, האנרגיה, הגינות, הפסולת ועוד – כל אלה תובעים חשיבה סביבתית מקיימת – איך לנהל את העולם היום לטובת כל תושבי העיר, היום ובעתיד.  על מנת שזה יקרה, על הרשויות לקבל הרבה יותר עצמאות וסמכויות ביצוע בתחום הסביבתי, ועל המדינה לבנות מנגנון של תמריצים לעודד מעבר לעיר ירוקה בכל גווניה. כבר כיום, הערים בעולם וגם בישראל מובילות בתחומן את העשיה הסביבתית ואת מאמצי ההתמודדות עם משבר האקלים. יש להסיר את החסמים הבולמים את המשך התקדמותן בכיוון זה.

 

===לא משאירים אף ילד מאחור===

 

'''לא משאירים אף ילד מאחור'''

 

אחת הקלישאות החבוטות ביותר היא שהחינוך הוא הדבר הכי חשוב. אלא שמאחורי ההצהרות היפות, מסתתרת אמת מרה למדי: מערכת החינוך בישראל מתפוררת, שוקעת בבינוניות, בהישגים נמוכים ובפערים מחריפים. שלא כפי שמציע האוצר וועדות המנותקות מהמתרחש בפועל בבתי הספר כועדת דוברת, הפתרון למשבר החינוך בישראל אינו ניהולי, ואסור שייעשה ברוח ההפרטה. לא מעבר לחוזים אישיים, למשכורות דיפרנציאליות ול"גמישות" בפיטורי מורים יצילו את החינוך. גם לא העברת מרכז הכוח למנהלים על חשבון סמכות משרד החינוך, לא כניסת גורמים פרטיים וכסף אינטרסנטי לבתיה"ס, וודאי שלא קידום מקצועות "מועילים" כמו שיווק ופרסום במקום המקצועות ההומניים. אין פתרונות קסם למשבר החינוך, אין ולא יהיו הברקות גאוניות של ועדות. הטיפול בחינוך ידרוש משאבים רבים, יהיה ארוך, מתסכל לעתים, מערכתי ונקודתי במשולב.  

אחת הקלישאות החבוטות ביותר היא שהחינוך הוא הדבר הכי חשוב. אלא שמאחורי ההצהרות היפות, מסתתרת אמת מרה למדי: מערכת החינוך בישראל מתפוררת, שוקעת בבינוניות, בהישגים נמוכים ובפערים מחריפים. שלא כפי שמציע האוצר וועדות המנותקות מהמתרחש בפועל בבתי הספר כועדת דוברת, הפתרון למשבר החינוך בישראל אינו ניהולי, ואסור שייעשה ברוח ההפרטה. לא מעבר לחוזים אישיים, למשכורות דיפרנציאליות ול"גמישות" בפיטורי מורים יצילו את החינוך. גם לא העברת מרכז הכוח למנהלים על חשבון סמכות משרד החינוך, לא כניסת גורמים פרטיים וכסף אינטרסנטי לבתיה"ס, וודאי שלא קידום מקצועות "מועילים" כמו שיווק ופרסום במקום המקצועות ההומניים. אין פתרונות קסם למשבר החינוך, אין ולא יהיו הברקות גאוניות של ועדות. הטיפול בחינוך ידרוש משאבים רבים, יהיה ארוך, מתסכל לעתים, מערכתי ונקודתי במשולב.  

הקריסה של האוניברסיטאות היא עוד סממן של משבר החינוך. עלינו להחזיר את המצוינות באוניברסיטאות הישראליות ליושנה – לאפשר לסטודנטים חינוך מסובסד, ולאלה שאין להם יכולת, חינוך בחינם. יש צורך להנהיג שיעורי חובה במדעי הטבע והחיים לכל אלה שלומדים מדעי הרוח והחברה - ושיעורי חובה במדעי הרוח והחברה, לכל מי שלומד מדעי הטבע והחיים. השאלות החברתיות של ימינו דורשות ציבור שיש לו כלים להתמודד עם המורכבות של העולם.

הקריסה של האוניברסיטאות היא עוד סממן של משבר החינוך. עלינו להחזיר את המצוינות באוניברסיטאות הישראליות ליושנה – לאפשר לסטודנטים חינוך מסובסד, ולאלה שאין להם יכולת, חינוך בחינם. יש צורך להנהיג שיעורי חובה במדעי הטבע והחיים לכל אלה שלומדים מדעי הרוח והחברה - ושיעורי חובה במדעי הרוח והחברה, לכל מי שלומד מדעי הטבע והחיים. השאלות החברתיות של ימינו דורשות ציבור שיש לו כלים להתמודד עם המורכבות של העולם.

ישראלים רבים איבדו בשנים האחרונות את האמונה בשלום ובדו שיח. התעצמות הגורמים הקיצוניים, התגברות השנאה וההסתה, עליית האיסלאם הרדיקלי ופיתוח הגרעין האיראני הן סכנות מוחשיות לביטחון מדינת ישראל ולעתיד המזרח התיכון. על כל הסכם מדיני שייחתם בין הצדדים להבטיח את ביטחונם האישי של אזרחי ישראל. על כל הסכם גם לספק ערבויות לביטחונה של מדינת ישראל מפני איומים אסטרטגיים על קיומה בטווח הקצר ובטווח הארוך.   

ישראלים רבים איבדו בשנים האחרונות את האמונה בשלום ובדו שיח. התעצמות הגורמים הקיצוניים, התגברות השנאה וההסתה, עליית האיסלאם הרדיקלי ופיתוח הגרעין האיראני הן סכנות מוחשיות לביטחון מדינת ישראל ולעתיד המזרח התיכון. על כל הסכם מדיני שייחתם בין הצדדים להבטיח את ביטחונם האישי של אזרחי ישראל. על כל הסכם גם לספק ערבויות לביטחונה של מדינת ישראל מפני איומים אסטרטגיים על קיומה בטווח הקצר ובטווח הארוך.   

אנו מצפים משותפנו לשלום בצד הפלשתינאי לחנך לשלום עם מדינת ישראל, להילחם במילים ובמעשים נגד הטרור, ולדבר, כמו סאדאת בזמנו, אל הפחדים של החברה ישראלית.  אנו, מצידנו, מחויבים להבהיר, במילים ובמעשים, לפלשתינאים, לעולם, ולעצמנו שאנו איננו בני ערובה של מאחזים לא חוקיים, תפיסות ביטחוניות קצרות טווח ודמוניזציה של שכנינו.  אנו ערים לעוני הקשה בשטחים ובעזה, ולהשפלות היום-יומיות הנובעות מאמצעי הביטחון משלנו, ויודעים שהללו, לא פחות מאידיאולוגיה של שנאה, הם כר פורה לקיצוניות.  אנו נאזן את צרכי הביטחון קצרי טווח ההכרחיים עם שינוי המציאות היום-יומית בשטח על מנת לעודד תנאים הכרחיים לפיוס בין העמים.

אנו מצפים משותפנו לשלום בצד הפלשתינאי לחנך לשלום עם מדינת ישראל, להילחם במילים ובמעשים נגד הטרור, ולדבר, כמו סאדאת בזמנו, אל הפחדים של החברה ישראלית.  אנו, מצידנו, מחויבים להבהיר, במילים ובמעשים, לפלשתינאים, לעולם, ולעצמנו שאנו איננו בני ערובה של מאחזים לא חוקיים, תפיסות ביטחוניות קצרות טווח ודמוניזציה של שכנינו.   

שלום – צורך ביטחוני, כלכלי, סביבתי ומוסרי

אנו ערים לעוני הקשה בשטחים ובעזה, ולהשפלות היום-יומיות הנובעות מאמצעי הביטחון משלנו, ויודעים שהללו, לא פחות מאידיאולוגיה של שנאה, הם כר פורה לקיצוניות. אנו נאזן את צרכי הביטחון קצרי טווח ההכרחיים עם שינוי המציאות היום-יומית בשטח על מנת לעודד תנאים הכרחיים לפיוס בין העמים.

התנועה הירוקה תומכת בפתרון של שלום בין ישראל לפלסטינים על יסוד העיקרון של שתי מדינות לשני עמים. שלום ישראלי-פלסטיני במתווה של שתי מדינות הוא צורך ביטחוני, כלכלי, חברתי, סביבתי ומוסרי, והוא תנאי חיוני לביטחון המדינה, לשגשוגה וליציבותה. הן הפלסטינים והן הישראלים זכאים לחיות במדינה ריבונית משל עצמם, שבה ינהלו את חייהם, יעצבו את עתידם ויתנו ביטוי לשאיפותיהם ולתרבותם. כדי לסיים את הסכסוך ולהשיג הסדר, על ישראל לנהל משא ומתן אפקטיבי עם הפלסטינים, וכן עם סוריה ועם לבנון.

ישראלים רבים איבדו בשנים האחרונות את האמונה בשלום ובדו שיח. התעצמות הגורמים הקיצוניים, התגברות השנאה וההסתה, עליית האיסלאם הרדיקלי ופיתוח הגרעין האיראני הן סכנות מוחשיות לביטחון מדינת ישראל ולעתיד המזרח התיכון. על כל הסכם מדיני שייחתם בין הצדדים להבטיח את ביטחונם האישי של אזרחי ישראל. על כל הסכם גם לספק ערבויות לביטחונה של מדינת ישראל מפני איומים אסטרטגיים על קיומה בטווח הקצר ובטווח הארוך. בד בבד, על כל הסכם מדיני שייחתם בין הצדדים להבטיח את זכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית ובת קיימא, לחיים בכבוד ולחירות.

על פי התפיסה הירוקה, ביטחון אינו רק עניין צבאי. עלינו להרחיב את הראייה הביטחונית כך שתכלול את כל ההיבטים והגורמים שקיומנו מושפע מהם ותלוי בהם, ובראשם משק המים ומשק האנרגיה. הידלדלות מקורות המים במזרח התיכון, שינויי האקלים שיפגעו ביבולים ויאיימו על ערי החוף, האמרת מחירי המזון והאנרגיה - כל אלו הינם איומים אסטרטגיים לשלום וליציבות במזרח התיכון, שאינם חמורים פחות מהאיומים הצבאיים.  

הסדר ישראלי-פלסטיני הוא בר השגה. קווי המתאר של ההסדר שורטטו במהלך סבבי המשא ומתן הפורמליים שנערכו עד כה בין שני הצדדים אך לא הגיעו למיצוי, וביוזמות שלום בלתי פורמליות של גורמים בחברה האזרחית. סקרי דעת קהל מראים כי עקרונות אלה מקובלים על רוב גדול באוכלוסיה הישראלית, ועל בסיסם יש לחתור להשגת פתרון מדיני מוסכם.  

הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הכיבוש והאלימות ממיטים במשך דורות סבל קשה על שני העמים. העוני, המצוקה היומיומית, הפגיעה בזכויות האדם ושיבוש מערכות החיים של החברה הפלסטינית מחד; הפיגועים, ירי הרקטות והאיום הביטחוני מאידך – כל אלו יוצרים עוול אנושי חריף שחייבים להפסיקו, ומחזק את האמונה שאין עם מי לדבר. אסור שאלימות תהיה אופציה לגיטימית בניהול היחסים ביו הצדדים. אלימות אינה מניבה רווחים ממשיים לשום צד ואינה מקדמת באמת את מטרותיו. המחלוקות יכולות לבוא על פתרונן רק בהידברות ובמשא ומתן.

יש וימשיכו להיות בישראל מחלוקות פוליטיות, מתחים בין השקפות שונות וויכוח על מקומה של הדת בחיים הציבוריים. אך אסור שהשיח הדתי-חילוני בישראל יתנהל רק כהורדת ידיים. אפשר למתן את המתחים. אפשר להגיע להסכמות ולנהל דיאלוג אחר בין הקבוצות.

על פי התפיסה הירוקה, ביטחון אינו רק עניין צבאי. עלינו להרחיב את הראייה הביטחונית כך שתכלול את כל ההיבטים והגורמים שקיומנו מושפע מהם ותלוי בהם, ובראשם משק המים ומשק האנרגיה.  הידלדלות מקורות המים במזרח התיכון, שינויי האקלים שיפגעו ביבולים ויאיימו על ערי החוף, האמרת מחירי המזון והאנרגיה - כל אלו הינם איומים אסטרטגיים לשלום וליציבות במזרח התיכון, שאינם חמורים פחות מהאיומים הצבאיים. לטבע אין גבולות, והזיהום אינו נעצר בשעריה של ישות מדינית כזו או אחרת. על כן, התמודדות יעילה עם האתגרים הסביבתיים צריכה להיעשות בשיתוף פעולה אזורי.

יש זכות לכל קהילה לבטא את יהדותן בדרכה. חרדים, דתיים וחילוניים, על כל גווניהם, מרכיבים יחד את הפסיפס התרבותי הישראלי. יש לאפשר לכל קהילה גישה שווה, לפי גודלם, למשאבים לבתי כנסת ולחינוך. הרצון של קהילות דתיות וחרדיות לשמור על צביון דתי בשכונות מגוריהם איפה שהם רוב מוצק הוא טבעי ולגיטימי.

 

גם בריאות הציבור היא ביטחון: יותר אנשים מתים בשנה בישראל ממחלות הקשורת בזיהום אוויר מאשר מאירועים ביטחוניים ומתאונות דרכים גם יחד. הרעלים במזון, במים, בקרקע ובאוויר מסכנים את חייהם ובריאותם של אזרחי ישראל כולם, ולכן הינם סכנה ביטחונית.  

מעבר לזכויות בסיסיות לקהילות ולאזרחים, מקום הדת והמסורת בחיים הציבוריים שלנו יקבע אך ורק דרך דיון של כבוד בין כולם, למען כולם.  התנועה הירוקה תתמוך בשמירת אופיו של יום השבת כיום מנוחה, עם מרכזי תרבות ובילוי פתוחים – יום בשבוע עם אופי קהילתי ותרבותי.  חווית יום הכיפורים בחברה הישראלית מלמדת שאפשר שילוב של מנהגים דתיים שגם הציבור הלא דתי מעריך תוצאותיו.

מעבר לזכויות בסיסיות לקהילות ולאזרחים, מקום הדת והמסורת בחיים הציבוריים שלנו יקבע אך ורק דרך דיון של כבוד בין כולם, למען כולם.  התנועה הירוקה תתמוך בשמירת אופיו של יום השבת כיום מנוחה, עם מרכזי תרבות ובילוי פתוחים – יום בשבוע עם אופי קהילתי ותרבותי.  חווית יום הכיפורים בחברה הישראלית מלמדת שאפשר שילוב של מנהגים דתיים שגם הציבור הלא דתי מעריך תוצאותיו.

'''רוב ומיעוט בחברה דמוקרטית'''

===רוב ומיעוט בחברה דמוקרטית===

התנועה הירוקה מאמינה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינה כל אזרחיה, ואין צורך לסתירה ביניהם.  לצערנו, זוהי איננה המציאות.  לכל אזרח ולכל קבוצה במדינת ישראל יש זכויות בסיסיות לגישה שווה לחינוך, בריאות, תשתיות ולשוויון בהזדמנויות לפרנסה.  כפי שועדת אור תיעדה, ערבי ישראל מפלה לרע, סובלים מאי-צדק כלכלי, חברתי וסביבתי, ויש צורך ליישם מיידי את המלצות הועדה.  זוהי מציאות בלתי נסבלת כשיש אזרחים סוג ב' בחברה שלנו, של חלק גרים ביישובים בלתי מוכרים, בלי חשמל ומים זורמים.  מגילת העצמאות של מדינת ישראל מכריזה בבירור על הזכויות של כל אזרח במדינת ישראל והזמן הגיע לממש את ההבטחה הזאת שעליה הוקמה המדינה.

התנועה הירוקה מאמינה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינה כל אזרחיה, ואין צורך לסתירה ביניהם.  לצערנו, זוהי איננה המציאות.  לכל אזרח ולכל קבוצה במדינת ישראל יש זכויות בסיסיות לגישה שווה לחינוך, בריאות, תשתיות ולשוויון בהזדמנויות לפרנסה.  כפי שועדת אור תיעדה, ערבי ישראל מפלה לרע, סובלים מאי-צדק כלכלי, חברתי וסביבתי, ויש צורך ליישם מיידי את המלצות הועדה.  זוהי מציאות בלתי נסבלת כשיש אזרחים סוג ב' בחברה שלנו, של חלק גרים ביישובים בלתי מוכרים, בלי חשמל ומים זורמים.  מגילת העצמאות של מדינת ישראל מכריזה בבירור על הזכויות של כל אזרח במדינת ישראל והזמן הגיע לממש את ההבטחה הזאת שעליה הוקמה המדינה.

יש זכויות גם לרוב במדינה.  מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה רוב לעם היהודי, והיא מקור לגאווה וליחס מיוחד ליהודיים בכל העולם.  החיית השפה העברית, הפריחה של התרבות היהודית, לימוד התורה בכל גווניו, חגיגות חגי ישראל בצוותא, דאגה לאומית לעם היהודי בתפוצות, כל אלה – ולא אפלייה נגד אזרחים לא-יהודיים --  ביטויים מובהקים לזהותו של מדינת ישראל כמדינה יהודית.  התנועה הירוקה שואפת ליום שמדינה פלשתינאית יכולה לאפשר ביטוי לשאיפות של העם הפלשתינאי להיות רוב במדינה שלהם.

יש זכויות גם לרוב במדינה.  מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה רוב לעם היהודי, והיא מקור לגאווה וליחס מיוחד ליהודיים בכל העולם.  החיית השפה העברית, הפריחה של התרבות היהודית, לימוד התורה בכל גווניו, חגיגות חגי ישראל בצוותא, דאגה לאומית לעם היהודי בתפוצות, כל אלה – ולא אפלייה נגד אזרחים לא-יהודיים --  ביטויים מובהקים לזהותו של מדינת ישראל כמדינה יהודית.  התנועה הירוקה שואפת ליום שמדינה פלשתינאית יכולה לאפשר ביטוי לשאיפות של העם הפלשתינאי להיות רוב במדינה שלהם.

כן רב תרבותיות - לא סקטוריאליזם

===כן רב תרבותיות - לא סקטוריאליזם===

החברה הישראלית היא רב-תרבותית. יש בה יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדים, ועוד ועוד. השונות התרבותית היא מקור כוח, והיא שהופכת את ישראל למדינה מרתקת, מאתגרת ומפרה את הדמיון. עם זאת, רב-תרבותיות אסור שתהפוך לסקטוריאליזם, ומדינה מגוונת אינה שם נרדף למדינה משוסעת ומקוטבת. הנזק של הגישה הסקטוריאלית הוא אובדן היכולת של הקבוצות השונות לנהל דו שיח ממשי זו עם זו, והגרוע מכל: לשלב כוחות בעיצוב העתיד המשותף שלהן כחלק מחברה אחת. האיבה, חוסר הסובלנות וההתבדלות המגזרית משתקות את יכולתה של המדינה לנהל מדיניות לטובת החברה כולה.  

החברה הישראלית היא רב-תרבותית. יש בה יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדים, ועוד ועוד. השונות התרבותית היא מקור כוח, והיא שהופכת את ישראל למדינה מרתקת, מאתגרת ומפרה את הדמיון. עם זאת, רב-תרבותיות אסור שתהפוך לסקטוריאליזם, ומדינה מגוונת אינה שם נרדף למדינה משוסעת ומקוטבת. הנזק של הגישה הסקטוריאלית הוא אובדן היכולת של הקבוצות השונות לנהל דו שיח ממשי זו עם זו, והגרוע מכל: לשלב כוחות בעיצוב העתיד המשותף שלהן כחלק מחברה אחת. האיבה, חוסר הסובלנות וההתבדלות המגזרית משתקות את יכולתה של המדינה לנהל מדיניות לטובת החברה כולה.  

עם זאת, רחוק מכותרות העיתונים ומהצהרות הפוליטיקאים שמקצינות את ההבדלים, במקומות שונים ברחבי הארץ יש אנשים שמתעייפים ממה שמפריד, ומחפשים את מה שמאחד. התנועה הסביבתית בישראל היא אחד מן המקומות האלה, והיא מבשרת על האפשר. כולנו אזרחים. כולנו  "בעלי מניות" בחברה, שיש להם עניין בהצלחתה. כולנו ילדים של הורים, והרבה מאיתנו הורים של ילדים. כולנו דואגים לעתיד, וכולנו קשורים לפיסת הקרקע הזאת, שיותר מדי נלחמו עליה, ופחות מדי שמרו עליה. עתידנו משותף. נשגשג ביחד, או לא נשרוד בכלל.  במדינה כמו בעולם.

עם זאת, רחוק מכותרות העיתונים ומהצהרות הפוליטיקאים שמקצינות את ההבדלים, במקומות שונים ברחבי הארץ יש אנשים שמתעייפים ממה שמפריד, ומחפשים את מה שמאחד. התנועה הסביבתית בישראל היא אחד מן המקומות האלה, והיא מבשרת על האפשר. כולנו אזרחים. כולנו  "בעלי מניות" בחברה, שיש להם עניין בהצלחתה. כולנו ילדים של הורים, והרבה מאיתנו הורים של ילדים. כולנו דואגים לעתיד, וכולנו קשורים לפיסת הקרקע הזאת, שיותר מדי נלחמו עליה, ופחות מדי שמרו עליה. עתידנו משותף. נשגשג ביחד, או לא נשרוד בכלל.  במדינה כמו בעולם.

יש צורך בדיון פתוח ודמוקרטי בין הקבוצות בחברה, ובערוצים לדבר על המשותף בינינו, בלי לכפות דבר זה על זה ובכבוד הדדי. יש ערכי יסוד שהם הבסיס לשותפות שלנו – ותוכנית הליבה בבתי הספר של כל הקבוצות והזרמים היא ביטוי חיוני לטיפוח המכנה המשותף. שלא כמו אלה המאמינים שדמוקרטיה היא משחק כוח שבו כל רווח של צד אחד הוא תבוסה של הצד השני, התנועה הירוקה סבורה שדמוקרטיה אמיתית דורשת שיח הוגן ושיוויוני בין כל חלקי החברה, על מנת להגיע להסכמות המקובלות על כולם לאור היעדים המשותפים.  

יש צורך בדיון פתוח ודמוקרטי בין הקבוצות בחברה, ובערוצים לדבר על המשותף בינינו, בלי לכפות דבר זה על זה ובכבוד הדדי. יש ערכי יסוד שהם הבסיס לשותפות שלנו – ותוכנית הליבה בבתי הספר של כל הקבוצות והזרמים היא ביטוי חיוני לטיפוח המכנה המשותף. שלא כמו אלה המאמינים שדמוקרטיה היא משחק כוח שבו כל רווח של צד אחד הוא תבוסה של הצד השני, התנועה הירוקה סבורה שדמוקרטיה אמיתית דורשת שיח הוגן ושיוויוני בין כל חלקי החברה, על מנת להגיע להסכמות המקובלות על כולם לאור היעדים המשותפים.  

 

===מחזקים את האזרחות - מחיים את הדמוקרטיה===

 

 

 

 

 

'''מחזקים את האזרחות - מחיים את הדמוקרטיה'''

הדמוקרטיה הישראלית שרויה במשבר. שיעורי ההצבעה בבחירות יורדים בהתמדה, ועמדו במערכת הבחירות האחרונה על מעט יותר משישים אחוזים. שיעור ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות נמוך עוד יותר. נתונים אלה חותרים תחת הלגיטימיות של המוסדות הנבחרים ושל החלטותיהם. חמור מכך, הם מעידים על אובדן האמון של האזרחים בישראל ביכולתם להשפיע על מערכות השלטון ועל החיים הציבוריים בכלל. ההנחה הרווחת היא שאין טעם להשתתף בבחירות, משום שהמנהיגים דואגים רק לעצמם ולמקורביהם, משום שהתהליכים הפוליטיים נגועים בשחיתות מובנית, ומשום שבכל מקרה לאזרח הישראלי אין יכולת להשתתף בעיצוב עתידו. אין לו יכולת להשפיע על החלטות של מלחמה ושלום או של חלוקת תקציבים לאומיים, כפי שאיש אינו שואל לדעתו ביחס לבניית גורד שחקים ברחוב שבו הוא גר או לסגירת חוף הים. הניכור והאדישות של הישראלים כלפי המערכת הפוליטית, שחיקת התפיסה האזרחית שלהם וההסתגרות באתוס אינדבדואליסטי של "איש לביתו" הוא סכנה קיומית לדמוקרטיה הישראלית. הדרת הרגליים מהקלפי, כמו הדרת הרגגליים ממעורבות ציבורית הופכת את התהליך הפוליטי בישראל למנותק מהאזרחים, ממה שמעסיק אותם וממה שהם זקוקים לו.

הדמוקרטיה הישראלית שרויה במשבר. שיעורי ההצבעה בבחירות יורדים בהתמדה, ועמדו במערכת הבחירות האחרונה על מעט יותר משישים אחוזים. שיעור ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות נמוך עוד יותר. נתונים אלה חותרים תחת הלגיטימיות של המוסדות הנבחרים ושל החלטותיהם. חמור מכך, הם מעידים על אובדן האמון של האזרחים בישראל ביכולתם להשפיע על מערכות השלטון ועל החיים הציבוריים בכלל. ההנחה הרווחת היא שאין טעם להשתתף בבחירות, משום שהמנהיגים דואגים רק לעצמם ולמקורביהם, משום שהתהליכים הפוליטיים נגועים בשחיתות מובנית, ומשום שבכל מקרה לאזרח הישראלי אין יכולת להשתתף בעיצוב עתידו. אין לו יכולת להשפיע על החלטות של מלחמה ושלום או של חלוקת תקציבים לאומיים, כפי שאיש אינו שואל לדעתו ביחס לבניית גורד שחקים ברחוב שבו הוא גר או לסגירת חוף הים. הניכור והאדישות של הישראלים כלפי המערכת הפוליטית, שחיקת התפיסה האזרחית שלהם וההסתגרות באתוס אינדבדואליסטי של "איש לביתו" הוא סכנה קיומית לדמוקרטיה הישראלית. הדרת הרגליים מהקלפי, כמו הדרת הרגגליים ממעורבות ציבורית הופכת את התהליך הפוליטי בישראל למנותק מהאזרחים, ממה שמעסיק אותם וממה שהם זקוקים לו.

הפוליטיקה בישראל סובלת ממחלות כרוניות: היעדר תכנון וחשיבה לטווח ארוך, שחיקת הסולידאריות והסובלנות, קיטוב קיצוני, כוחנות, סקטוריאליות, שחיתות. משבר הפוליטיקה הישראלית הוא משבר הדמוקרטיה הישראלית. ישראלים רבים מדי זנחו את האמונה ביכולת שלהם להשפיע במשהו על חייהם ובאפשרות שמשהו כאו ישתנה. צו השעה הוא לייצר פוליטיקה אחרת. פוליטיקה שיכולה להתמודד עם המשימות של היום באמצעות תפיסות אחרות, לאור סדר עדיפויות אחר - ועם רוח  אידיאליסטית מחודשת. פוליטיקה של תקווה.

הפוליטיקה בישראל סובלת ממחלות כרוניות: היעדר תכנון וחשיבה לטווח ארוך, שחיקת הסולידאריות והסובלנות, קיטוב קיצוני, כוחנות, סקטוריאליות, שחיתות. משבר הפוליטיקה הישראלית הוא משבר הדמוקרטיה הישראלית. ישראלים רבים מדי זנחו את האמונה ביכולת שלהם להשפיע במשהו על חייהם ובאפשרות שמשהו כאו ישתנה. צו השעה הוא לייצר פוליטיקה אחרת. פוליטיקה שיכולה להתמודד עם המשימות של היום באמצעות תפיסות אחרות, לאור סדר עדיפויות אחר - ועם רוח  אידיאליסטית מחודשת. פוליטיקה של תקווה.

 

===פיתוח מקיים===

'''פיתוח מקיים'''

על מדינת ישראל להתוות תוכנית בין-משרדית רב שנתית לפיתוח מקיים -- לקבוע יעדים מדידים ליישומה לכל משרד ממשלתי, ולהפוך את המשרד להגנת הסביבה ממשרד זעיר וזעום-תקציב למשרד המסוגל להוביל תהליכים רחבי-היקף; כנסת ישראל צריכה להשלים חקיקה שירתיעו עשייה בלתי מקיימת - כמו חוק המזהם משלם -- והיא צריכה לקבוע נהלים לשיתוף הציבור במערכת שקופה ודמוקרטית; במישור המוניציפאלי יש להרחיב את הסמכויות הניתנות לרשויות המקומיות להנהיג תקנות סביבתיות וליזום תהליכים להפוך את יישובם ליישוב מקיים. אבל השינוי אינו רק במדיניות. החלטות ממשלה וחוקים אינם יכולים לבדם להוביל לשינוי מעמיק ואמיתי במגמות חברתיות. את אלו יש צורך ללוות בפעולה למען שינוי תודעתי וחינוכי בחברה, בהטמעת השיח הסביבתי כחלק בלתי נפרד מן האתיקה האזרחית של המאה  ה 21.

על מדינת ישראל להתוות תוכנית בין-משרדית רב שנתית לפיתוח מקיים -- לקבוע יעדים מדידים ליישומה לכל משרד ממשלתי, ולהפוך את המשרד להגנת הסביבה ממשרד זעיר וזעום-תקציב למשרד המסוגל להוביל תהליכים רחבי-היקף; כנסת ישראל צריכה להשלים חקיקה שירתיעו עשייה בלתי מקיימת - כמו חוק המזהם משלם -- והיא צריכה לקבוע נהלים לשיתוף הציבור במערכת שקופה ודמוקרטית; במישור המוניציפאלי יש להרחיב את הסמכויות הניתנות לרשויות המקומיות להנהיג תקנות סביבתיות וליזום תהליכים להפוך את יישובם ליישוב מקיים. אבל השינוי אינו רק במדיניות. החלטות ממשלה וחוקים אינם יכולים לבדם להוביל לשינוי מעמיק ואמיתי במגמות חברתיות. את אלו יש צורך ללוות בפעולה למען שינוי תודעתי וחינוכי בחברה, בהטמעת השיח הסביבתי כחלק בלתי נפרד מן האתיקה האזרחית של המאה  ה 21.

במישור הממשלתי, עליה להתוות תוכנית בין-משרדית רב שנתית להתמודדות עם משבר הסביבה, לקבוע יעדים מדידים ליישומה ולהפוך את המשרד להגנת הסביבה ממשרד זעיר וזעום-תקציב לגורם ביצועי משמעותי, המסוגל להוביל תהליכים.

במישור הממשלתי, עליה להתוות תוכנית בין-משרדית רב שנתית להתמודדות עם משבר הסביבה, לקבוע יעדים מדידים ליישומה ולהפוך את המשרד להגנת הסביבה ממשרד זעיר וזעום-תקציב לגורם ביצועי משמעותי, המסוגל להוביל תהליכים.

במישור הפרלמנטרי, יש צורך להשלים את חקיקתם של חוקים שירתיעו גורמים מזהמים, יהפכו את זיהום הסביבה לבלתי כדאי, ויקבעו נהלים לשיתוף הציבור במערכת שקופה ודמוקרטית של קבלת החלטות תכנוניות.

במישור הפרלמנטרי, יש צורך להשלים את חקיקתם של חוקים שירתיעו גורמים מזהמים, יהפכו את זיהום הסביבה לבלתי כדאי, ויקבעו נהלים לשיתוף הציבור במערכת שקופה ודמוקרטית של קבלת החלטות תכנוניות.

במישור המוניציפאלי, יש להרחיב את הסמכויות הניתנות לרשויות המקומיות להנהיג תקנות סביבתיות בתחומיהן וליזום מהלכים לשיפור הסביבה העירונית.

במישור המוניציפאלי, יש להרחיב את הסמכויות הניתנות לרשויות המקומיות להנהיג תקנות סביבתיות בתחומיהן וליזום מהלכים לשיפור הסביבה העירונית.