שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
{{בעבודה}}
 
{{בעבודה}}
   −
The Politicized Economy - ספר מאת [[ויליאם קונולי]] ו-Michael H. Best שיצא בשנת 1976, 183 עמודים.
+
'''The Politicized Economy''' - ספר מאת [[ויליאם קונולי]] ו-Michael H. Best שיצא בשנת 1976, 183 עמודים.
 +
 
 +
==מבוא==
    
הספר מבקש לנתח את הכלכלה האמריקנית בשנות השבעים באמצעו התבוננות כוללת, מחוץ לתחום של המחקר הכלכלי כפי שהוגדר באותו הזמן. המחברים מאפיינים שלושה סוגי קשר אפשריים: '''קשר חברתי''' המתבסס על מחויבות ונורמות חברתיות, '''קשר כלכלי''' המבוסס על החלפת סחורות ושירותים ו'''קשר פוליטי''' המתאפיין בכך שישנו מאבק מתמשך על ההגדרות והתיחום של הקשר.
 
הספר מבקש לנתח את הכלכלה האמריקנית בשנות השבעים באמצעו התבוננות כוללת, מחוץ לתחום של המחקר הכלכלי כפי שהוגדר באותו הזמן. המחברים מאפיינים שלושה סוגי קשר אפשריים: '''קשר חברתי''' המתבסס על מחויבות ונורמות חברתיות, '''קשר כלכלי''' המבוסס על החלפת סחורות ושירותים ו'''קשר פוליטי''' המתאפיין בכך שישנו מאבק מתמשך על ההגדרות והתיחום של הקשר.
שורה 12: שורה 14:     
==פרקי הספר==
 
==פרקי הספר==
 +
 
# '''מבט על כלכלה פוליטית''' - רעיון השוק, תיאוריית השוק, כלכלה מעורבת ומדינת רווחה, מערכת התכנון והמדינה התעשייתית החדשה, הפוליטיזציה של יחסי הייצור.
 
# '''מבט על כלכלה פוליטית''' - רעיון השוק, תיאוריית השוק, כלכלה מעורבת ומדינת רווחה, מערכת התכנון והמדינה התעשייתית החדשה, הפוליטיזציה של יחסי הייצור.
 
# '''המאבק לביטחון''' - חוסר יציבות והזמנים הקשים, השפל הגדול, עידן הכלכלנים, סגפלציה והתפשטות מדינתית-תאגידית, כלכלת החוב, המעגל הסגור.
 
# '''המאבק לביטחון''' - חוסר יציבות והזמנים הקשים, השפל הגדול, עידן הכלכלנים, סגפלציה והתפשטות מדינתית-תאגידית, כלכלת החוב, המעגל הסגור.
שורה 18: שורה 21:  
# '''פוליטיקה של עבודה''' - ניפוץ מיתוס העובד השמח, מודלים של עבודה, התפשטות הטיילוריזם, תחזיות לרופורמות בתחום העבודה.
 
# '''פוליטיקה של עבודה''' - ניפוץ מיתוס העובד השמח, מודלים של עבודה, התפשטות הטיילוריזם, תחזיות לרופורמות בתחום העבודה.
 
# '''משבר המדינה''' - התסמינים והמחלה, הכלכלה המשותקת, מדינת הרווחה, שחיקת הליברליזם, הרעיון הסוציאליסטי.
 
# '''משבר המדינה''' - התסמינים והמחלה, הכלכלה המשותקת, מדינת הרווחה, שחיקת הליברליזם, הרעיון הסוציאליסטי.
 +
 +
==פרק 1: מבט על כלכלה פוליטית==
 +
הפרק בוחן מודלים כלכלים תיאורתיים שונים וטוען כי המודלים הנבחנים מהווים שיפור הדרגתי בתיאוריה הכלכלית. המודלים הנבחנים פותחו על ידי [[מילטון פרידמן]], [[ פול סמואלסון]], [[ג'ון קנט גלברייט]] ו[[אנדרה גורז]].
 +
 +
===רעיון השוק===
 +
רעיון השוק המווסת את עצמו שולט במחשבה הכלכלית המערבית. ואולם, התחושה הקווחת בקרב רבים היא שהשור אינו מוסגל לסוות את עצמו כמצופה. השאלה היא מהו מקורו של רעיון זה?
 +
 +
מקורו של רעיון השוק במציאות הכלכלית הרווחת בתקופה של סוף המאה ה-19. אז התקיימו שווקים מקומיים רבים בהם התחרו מורכים רבים מאוד וקטנים זה בזה. המוכרים והקונים מכירים זה את זה, גם אם רק באופן שטחי - כך שתופאות של הונאה ורמאות לא יכולות להתפשט. שוק כזה מועיל לכל הצדדים: הוא מאפשר למוכרים לקבל מחיר גבוה במעט מעלות הייצור ולקונים לקנות את מה שהם רוצים במחיר הנמוך ביותר האפשרי. בנוסף, ללא כל ררות מתאמת - המחירים המושפעים מביקוש והיצע מכוונים את הייצור לכמויות הרצויות.
 +
 +
בעיני הליברטאנים מצב השוק הוא המצב הטוב ביותר, מכיוון שהוא מטיל את המגבלות המעטות ביותר על החופש האישי של הפרטים. השאלה היא מה קורה כאשר מעתיקים את המודל מסדגר גודל של קהילה לסדר גודל של מדינה.
 +
 +
===תיאוריית השוק===
 +
 +
המאמץ הברור ביותר לקדם את יישום מודל השוק הקהילתי לקנה המידה של מדינה נעשה על ידי [[מילטון פרידמן]], בתגובה למדיניות הממשלתית שניסתה להתמודד עם נזקי השפל הגדול, עיקר תורתו של רפידמן מופיעה בספרו '''קפיטליזם וחירות'''. לפי פרידמן, מתקיימים בארה"ב התנאים המבטיחים את יעילות השוק ברמה הלאומית: מספר גדול מספיק של יצרנים, שאינם מסוגלים להשפיע על המחיר; [[חסמי כניסה]] נמוכים; ניגוד אינטרסים בין צרכנים ויצרנים; מידע זמין לצרכים ויכולת להשוות בין יצרנים שונים ומחוייבות כללית למנגנון השוק. מציאות שכזו מאפשר לכל השחנים הכלכליים להיכנס לפי בחירה לעסקאות כלכליות ללא כפיה, ובמשתמע כל עסקה ששחקן בוחר בה היא בהכרח טובה לו. בנוסף, בגרר הביזו המערכת מספקת גם תשתית לחופש פוליטי.
 +
 +
המודל אליו התנגד פרידמן והמתואר בחיבוריו הוא מודל של כלכלה ריכוזית מתוכננת, כמו בברית המועצות. אין זה מקרה שזהו המודל הנגדי שפרידמן בחר, מכיוון שהאמין שכל כפיה מרכזית על הכלכלה תוביל למציאות שכזו. כל התעבות ממשלתית היא "ניסיון לגרום לאנשים לוותר על האינטרסים שלהם לטובת אינטרס כללי מעורפל ולא ברור; |הו ניסיון להתנגד לכוח היצירתי שבאדם".
815

עריכות

תפריט ניווט