שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:     
אין כאן עניין ברכילות, בתאוריות קשר. אין כאן גם משהו אישי נגד בעלי הון, היינו שמחים לא לכתוב עליהם, אם המעשים שלהם לא היו משפיעים על החברה בצורה משמעותית.  
 
אין כאן עניין ברכילות, בתאוריות קשר. אין כאן גם משהו אישי נגד בעלי הון, היינו שמחים לא לכתוב עליהם, אם המעשים שלהם לא היו משפיעים על החברה בצורה משמעותית.  
 +
 +
{{ציטוט|תוכן= הטענה שלי היא שאין יחסי הון-שלטון, כי יחסי הון-שלטון, כפי שהם מוגדרים על ידי משפטנים, זו הגדרה גסה ופשטנית. היא מניחה שני מרחבים שונים זה מזה, שנעים זה לקראת זה ונפגשים במקומות שהחיבור ביניהם הוא חיבור שלילי, לפי אינטרפרטציה אחת, ואם תשאל את עו"ד רם כספי הוא יגיד לך שזה חיבור חיובי. הגישה הזאת היא גישה פשטנית ולא נכונה. אין יותר שלטון. ההון הוא השלטון. ההון שולט בכל מרחבי ההוויה, הוא זורם בתוך כל הנימים הנסתרים של החברה.|מקור = עו"ד יעקב וינרוט, [http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=gw20080430_56456 ראיון עם גדי וייץ דה מארקר] 30.4.2008 |מרכאות= כן}}.
 +
 +
בתשובה לשאלה: החלטות על חלוקת רכוש ומשאבים ציבוריים מתקבלות בכפר שמריהו ובהרצליה פיתוח ולא בקרית הממשלה בירושלים? עונה וינרוט, שלקוחותיו כוללים את צמרת אנשי העסקים והפוליטיקאים במדינה:
 +
 +
{{ציטוט|תוכן= וכי יש לך ספק? הרי תיקח את הסטטיסטיקה. מדינת ישראל זו אחת המדינות שבה היחס בין המשפחות העשירות לבין השאר הוא אחד היחסים הכי קיצוניים שיש בעולם. כאן בערך 10-15 משפחות שולטות בכ-55% מן המשאבים. אז במצב כזה אתה באמת חושב שהחלטות מתקבלות בקרית הממשלה?|מקור = עו"ד יעקב וינרוט, [http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=gw20080430_56456 ראיון עם גדי וייץ דה מארקר] 30.4.2008 |מרכאות= כן}}. 
    
==סוגיות חברתיות הנוגעות למיזם==
 
==סוגיות חברתיות הנוגעות למיזם==
שורה 17: שורה 23:  
הנה מספר דוגמאות:
 
הנה מספר דוגמאות:
   −
* '''שחיתות''' - העיתונאי גיא רולניק כותב על הקשר בין ה[[שחיתות]] בישראל לבין משפחות ההון - לטנעת רולניק, למשפחות העשירות נוח לעבוד מול הפקידים ובמסלולים שעוקפים את מנגנון קבלת ההחלטות הרשמי ובמיוחד מוסדות כמו הכנסת. חלק מהחברות בבעלות בעלי ההון כמו [[החברה לישראל]] של [[האחים עופר]] לדוגמה, מעסיקים בתפקידים בכירים פוליטיקאים ופקידים בכירים לשעבר. הדבר מאותת לפקידים ופוליטיקאים שכדאי להם לקבל החלטות לטובת בעלי ההון.  
+
* '''[[שחיתות]]''' - העיתונאי גיא רולניק כותב על הקשר בין ה[[שחיתות]] בישראל לבין משפחות ההון - לטנעת רולניק, למשפחות העשירות נוח לעבוד מול הפקידים ובמסלולים שעוקפים את מנגנון קבלת ההחלטות הרשמי ובמיוחד מוסדות כמו הכנסת. חלק מהחברות בבעלות בעלי ההון כמו [[החברה לישראל]] של [[האחים עופר]] לדוגמה, מעסיקים בתפקידים בכירים פוליטיקאים ופקידים בכירים לשעבר. הדבר מאותת לפקידים ופוליטיקאים שכדאי להם לקבל החלטות לטובת בעלי ההון.  
 
* '''שחיתות''' -  פוליטיקאים שרוצים להבחר בפריימיריז או כראש עיר או לתפקיד במוצת עיר, וכן מפלגות שרוצות להבחר לכנסת ולהכנס לממשלה זקוקות בדרך כלל לממון רב. כסף זה משמש אותן כדי להריץ קמפיין בחירות, לשלם לקבלני קולות, לשכור יועצי תקשורת, תדמית וכו'. המקור של הכסף הזה הוא בדרך כלל בעלי הון בארץ ובחו"ל, או פירמות שנמצאות בשליטה של בעלי הון אלה.  
 
* '''שחיתות''' -  פוליטיקאים שרוצים להבחר בפריימיריז או כראש עיר או לתפקיד במוצת עיר, וכן מפלגות שרוצות להבחר לכנסת ולהכנס לממשלה זקוקות בדרך כלל לממון רב. כסף זה משמש אותן כדי להריץ קמפיין בחירות, לשלם לקבלני קולות, לשכור יועצי תקשורת, תדמית וכו'. המקור של הכסף הזה הוא בדרך כלל בעלי הון בארץ ובחו"ל, או פירמות שנמצאות בשליטה של בעלי הון אלה.  
 
* '''מצב החינוך והבריאות''' - יש טענות מצד מתנגדי הפרטה רבים כי המצב הקשה של מערכות החינוך, הבריאות או המים בישראל הוא תולדה של "ייבוש" מכוון על ידי האוצר ועל ידי פקידים ופוליטיקאים שמעוניינים בהדרדרות המערכות הציבוריות. הדבר יתן פתח לטענתם להפרטה פרועה שממנה נהנים בעלי ההון. אלו ישמחו לקבל מכרזים של בתי כלא פרטיים, שירותי בריאות, שירותי חינוך, הקמת מתקני התפלה , הפעלת תאגידי מים עיורניים ועוד.  
 
* '''מצב החינוך והבריאות''' - יש טענות מצד מתנגדי הפרטה רבים כי המצב הקשה של מערכות החינוך, הבריאות או המים בישראל הוא תולדה של "ייבוש" מכוון על ידי האוצר ועל ידי פקידים ופוליטיקאים שמעוניינים בהדרדרות המערכות הציבוריות. הדבר יתן פתח לטענתם להפרטה פרועה שממנה נהנים בעלי ההון. אלו ישמחו לקבל מכרזים של בתי כלא פרטיים, שירותי בריאות, שירותי חינוך, הקמת מתקני התפלה , הפעלת תאגידי מים עיורניים ועוד.  

תפריט ניווט