47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
אירס עובד בשנים האחרונות במרכז לניהול של משאבי סביבה, INSEAD, בפונטבלו, צרפת.
אירס עובד בשנים האחרונות במרכז לניהול של משאבי סביבה, INSEAD, בפונטבלו, צרפת.
==עבודתו==
===צמיחה כלכלית כתהליך של משוב מחזק===
איירס מתאר את ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] כ[[לולאת משוב |משוב מחזק]] שבה הורדת עלויות הייצור של סחורות ושירותים מעוררת דרישה הולכת וגוברת לסחורות ושירותים אלה. רעיון זה יכול לשמש כהסבר גם של [[פרדוקס ג'בונס]] שבו ייעול שימוש במשאב טבע (לדוגמה המשאב [[פחם]] על ידי ייעול מנוע הקיטור) מוביל בסופו של דבר להגדלת השימוש במשאב זה.
בנוסף איירס טוען שהדבר מוביל גם להולדת יצירה של סחורות ושירותים חדשים. לדוגמה דרישה גדלה למכוניות מעוררת גידול בדרישה לרמזורים, מכבשים, עורכי-דין המתמחים בפגיעות גוף, ביטוח רכב, ובהמשך גם לדרישות עקיפות יותר כמו הוצאות צבאיות וכלי-נשק למלחמת המפרץ, שדרים של דיווחי תנועה, מסעדות מזון מהיר בצידי הדרכים, בתים צמודי קרקע ([[פרבור]]), וקופירייטרים במשרדי פרסום. (ראו פירוט ב([[השפעות חיצוניות של מכוניות]])
דרישה גוברת למגוון המתרחב של סחורות ושירותים מביאה לגידול בהשקעות של הפירמות מהן קונים, ולגידול קנה-המידה של היצרנים (דבר שיכול לייצר יתרון לגודל בהיבטים של ייצור או שיווק). השקעה יכולה להיות פיזית במבנים או השקעה במחקר ופיתוח (מו"פ). השתלטות היצרנים בקנה מידה גדול על השוק, יחד עם שיפור תהליכים כתולדה ממו"פ ו"לימוד על ידי עשייה" מביאים שוב להקטנת עלויות המביאה לירידה נוספת במחירים וכך המעגל נמשך ונמשך.
איירס אם כן מתאר את המנגנון הורדת מחירי מוצרים עקב ייעול -> הגדלת הביקושים למוצרים אלה ויצירת ביקושים למוצרים חדשים -> יתרון לגודל והשקעה במו"פ -> הורדת מחירי מוצרים עקב ייעול.
===לולאת משוב במהפכה התעשייתית===
איירס טוען כי מנגון זה של צמיחה כלכית מתקיים במגוון של סחורות ושירותים אבל הוא חזק במיוחד בתחום של הסבת אנרגיה וכוח ממוכן.
[[המהפכה התעשייתית]] החלה בתקופת מחסור בעץ לבעירה (לשם הסקה לדוגמה) באירופה, בשל בירוא יערות (בעיקר עבור עץ לבנין ספינות לצי). במאות ה-16 וה-17 גילו את [[פחם|פחם האבן]] והכלו לכרות אותו. אך עד מהרה העמיקו מנהרות הכרייה מתחת למפלס מי התהום. נוצר הצורך לשאוב את המים מהמנהרות החצובות שהוצפו. סוסים שסובבו גלגלת היו מקור הכוח המקובל לשאיבה עד שתומס ניוקומן יצר מנוע קיטור לשם כך. אף הפשוטים במנועי הקיטור שהונעו בפחם יכלו לשאוב מים בעלות כלכלית קטנה יותר בהשווה לסוסים. מחיר הפחם צנח, והדרישה אליו גברה.
בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, הופיעו שימושי פחם חדשים כגון גז לתאורת רחובות ערים. דרישה מוגברת למנועי קיטור באותה עת זירזה הופעתם של דגמים חדשניים (בייחוד שיפוריו של ג'יימס וואט) שהגדילה באופן חד את יעילותם והקטינה את עלותם ואת מחיר הפחם. מנועי קיטור החלו לשמש עבור מוצרים ושירותים אחרים כמו כלי קידוח (ליצור תותחים אך גם לקידוח צילינדרים עבור מנועי קיטור חזקים יותר), הניעו סירות במעלה נהרות, סחבו קרונות פחם ממכרות לנמלים, הניעו נולים מכניים, ולבסוף הניעו רכבות וספינות בים.
לאחר תהליך ארוך של ניסוי וטעייה (לימוד על ידי עשייה), החליף הפחם (ולאחריו שרף פחמי) את העץ כמקור דלק גם בתהליך התכת הברזל והביא לזמינות הרבה של ברזל יצוק, לאחריו ברזל רקוע ולבסוף לפלדת "בסמר".
השוק העיקרי לפלדה זולה היה לבניית מערך פסי הרכבת והתשתית הכרוכה בם כגון גשרים. אחריהם
הגיעו ספינות ורבי-קומות.
במקביל לתהליכים אלה, גודלן של הפירמות העוסקות בפעיליות אלה (כרייה, ייצור מנועי קיטור, ייצור ספינות, נולי אריגה, מפעלי יציקה, קידוח קנים וכו') וגודלן של המכונות והמפעלים העוסקים בתחומים אלה עלה, דבר שהוביל להגדלת ההתמחות וליתרונות לגדול.
איירס טוען כי המהפכה התעשייתית הראשונה הונעה על ידי תהליכים של הוזלת עלויות, הגברת ביקושים, השקעות ופיתוחים טכנולוגיים שהובילו להוזלה נוספת ולביקושים למוצרים חדשים - בתחומים של פחם, מנועי קיטור ברזל ולאחר מכן פלדה.
==ספרים==
==ספרים==