47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: '''דלקים מחצביים''' (Fossil fuels) או '''דלקים מינרליים''' הם דלקים כימיים שמוצאם ממחצבים הנכרים או נשאבים מהשכב...
'''דלקים מחצביים''' (Fossil fuels) או '''דלקים מינרליים''' הם דלקים כימיים שמוצאם ממחצבים הנכרים או נשאבים מהשכבות העליונות של [[כדור הארץ]].
הדלקים המחצביים כוללים גאזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להמצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן).
לדעת רוב החוקרים בתחום מוצאם של הדלקים המחצביים הוא בשרידים של בעלי חיים וצמחים שנקברו ולאחר מכן, בגלל תזוזה של לוחות טאקטונים, ירדו למעמקי האדמה ונחשפו לחום וללחץ גבוהים במשך מאות מיליוני שנים. דבר זה מוכר בשם התאוריה הביוגנית שנהגתה לראשונה על ידי Georg Agricola בשנת 1556 ולאחר מכן על ידי Mikhail Lomonosov בשנת 1757. קיימת תאוריה מודרנית יותר ומקובלת פחות, לפיה ההידרוקרבונים הנדיפים יותר כמו גז טבעי נוצרו בתהליכים לא ביולוגיים שלא כללו חומר מהחי או הצומח.
לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% אנרגיה הידרו-אלקטרית, 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו אלקטריקה ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]],[[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ופסולת).
הדלקים המחבציים הם סוג של [[משאב מתכלה]] ולכן שימוש מתמשך בהם מוביל אט אט לכילויי שלהם. עם זאת, ההפקה של הדלקים עולה גם היא במאמץ אנרגטי, ומסיבה זו קיים בהם מנגנון של [[שיא תפוקה]] שבו משלב מסויים העלות האנרגטית והכספית של הפקת הדלקים הולכת ומתייקרת. הפסקת ניצול הדלקים, גם היא לא תתקיים בנקודה בה יגמרו מאגרי הדלק אלא קודם לכן - כאשר הפקת אנרגיה ממקור מסויים תיתן מבחינה אנרגטית את אותה כמות אנרגיה שהושקעה בה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] ששווה לאחד. המנגון המפורסם ביותר בהקשר זה הוא [[שיא תפוקת הנפט]], אך בהתאם למנגנון הכללי צפויים גם [[שיא תפוקת הגז]] ו[[שיא תפוקת הפחם]].
ההפקה והזיקוק שם דלקים מחצביים עלול לגרום לנזקים סביבתיים ניכרים - כך לדוגמה כריית הפחם הורסת שטחי אדמה ומאגרי מי תהום, ושאיבת נפט הרבה חלקים מהסביבה הטבעית בניגריה. גם שריפת הדלקים גורמת לבעיות סביבה כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים ו[[התחממות עולמית]] בגלל פליטה גזי [[מתאן]] ו[[פחמן דו חמצני]] שהם [[גז חממה|גזי חממה]].
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:מחצבים]]
הדלקים המחצביים כוללים גאזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להמצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן).
לדעת רוב החוקרים בתחום מוצאם של הדלקים המחצביים הוא בשרידים של בעלי חיים וצמחים שנקברו ולאחר מכן, בגלל תזוזה של לוחות טאקטונים, ירדו למעמקי האדמה ונחשפו לחום וללחץ גבוהים במשך מאות מיליוני שנים. דבר זה מוכר בשם התאוריה הביוגנית שנהגתה לראשונה על ידי Georg Agricola בשנת 1556 ולאחר מכן על ידי Mikhail Lomonosov בשנת 1757. קיימת תאוריה מודרנית יותר ומקובלת פחות, לפיה ההידרוקרבונים הנדיפים יותר כמו גז טבעי נוצרו בתהליכים לא ביולוגיים שלא כללו חומר מהחי או הצומח.
לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% אנרגיה הידרו-אלקטרית, 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו אלקטריקה ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]],[[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ופסולת).
הדלקים המחבציים הם סוג של [[משאב מתכלה]] ולכן שימוש מתמשך בהם מוביל אט אט לכילויי שלהם. עם זאת, ההפקה של הדלקים עולה גם היא במאמץ אנרגטי, ומסיבה זו קיים בהם מנגנון של [[שיא תפוקה]] שבו משלב מסויים העלות האנרגטית והכספית של הפקת הדלקים הולכת ומתייקרת. הפסקת ניצול הדלקים, גם היא לא תתקיים בנקודה בה יגמרו מאגרי הדלק אלא קודם לכן - כאשר הפקת אנרגיה ממקור מסויים תיתן מבחינה אנרגטית את אותה כמות אנרגיה שהושקעה בה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] ששווה לאחד. המנגון המפורסם ביותר בהקשר זה הוא [[שיא תפוקת הנפט]], אך בהתאם למנגנון הכללי צפויים גם [[שיא תפוקת הגז]] ו[[שיא תפוקת הפחם]].
ההפקה והזיקוק שם דלקים מחצביים עלול לגרום לנזקים סביבתיים ניכרים - כך לדוגמה כריית הפחם הורסת שטחי אדמה ומאגרי מי תהום, ושאיבת נפט הרבה חלקים מהסביבה הטבעית בניגריה. גם שריפת הדלקים גורמת לבעיות סביבה כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים ו[[התחממות עולמית]] בגלל פליטה גזי [[מתאן]] ו[[פחמן דו חמצני]] שהם [[גז חממה|גזי חממה]].
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:מחצבים]]