[[דיוויד ריקארדו]] פיתח מאוד את התאוריה של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] על בסיס [[תורת הערך של העבודה]] בתחילת המאה ה-19.. בתורה ז הבסיס למחירים נבע מכמות העבודה שהושקעה בהם (כאשר הון - מכונות נתפס כ"עבודה קפואה"). בגישה זו דגלו כל הכלכלנים הקלאסיים כולל [[תומס מלתוס]], שתמך בבעלי הקרקעות והתפלמס רבות עם ריקארדו.[[קרל מרקס]],שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון). | [[דיוויד ריקארדו]] פיתח מאוד את התאוריה של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] על בסיס [[תורת הערך של העבודה]] בתחילת המאה ה-19.. בתורה ז הבסיס למחירים נבע מכמות העבודה שהושקעה בהם (כאשר הון - מכונות נתפס כ"עבודה קפואה"). בגישה זו דגלו כל הכלכלנים הקלאסיים כולל [[תומס מלתוס]], שתמך בבעלי הקרקעות והתפלמס רבות עם ריקארדו.[[קרל מרקס]],שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון). |