1,732
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: __NOTOC__ {{הסדרים:חזור|2009}} == תקציר == מחזור פסולת בניין == דברי הסבר == בישראל נוצרת פסולת בניין בכמות כוללת ...
__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
== תקציר ==
מחזור פסולת בניין
== דברי הסבר ==
בישראל נוצרת פסולת בניין בכמות כוללת של כ-3 מיליון טון בשנה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה רק כ-20% מפסולת הבניין מטופלת באתרים מוסדרים. שאר הפסולת מושלכת באופן אקראי בשטחים הפתוחים, דבר היוצר מפגע סביבתי ונופי חמור. תשטיפי פסולת הבניין מכילים חומרים כימיים הנפוצים בתעשיית הבנייה המחלחלים לאקוויפר ומזהמים אותו.
הטיפול הלקוי בפסולת הבניין נובע בעיקר מהתמריץ הכלכלי השלילי לטפל בפסולת באתרים מוסדרים. עלות הטיפול בפסולת באתר מוסדר גבוהה לעומת החלופה הקלה של השלכת הפסולת ברשות הרבים. סיבה נוספת לטיפול הלקוי טמונה במחסור בתשתיות לטיפול בפסולת בניין בפריסה גיאוגרפית סבירה.
פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל מחזור כגון; בטון, אבן, ברזל, עץ, זכוכית ועוד. את הברזל, העץ והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מחזור ואת שאר החומר ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבנייה.
על פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון ניתן למחזר כ-70% מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות כרייה וחציבה משמעותית.
במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים תוך צמצום הכרייה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל חובה על העוסקים בכרייה וחציבה של אגרגטים המשמשים לבנייה לאסוף ולמחזר פסולת בניין בשיעור מסוים שיקבע מכמות חומר החציבה שניתנה להם ברישיון וזאת בהמשך לשינוי מס' 3 לתמ"א 14 משנת 2007 (כרייה וחציבה).
מוצע כי ניתן יהיה לקבוע כי חובה כאמור תחול רק לגבי סוגי מחצבות ובעלי זכות כרייה, חוזה או רישיון שייקבעו, ובשיעורים שייקבעו, וזאת על מנת שהטלת החובה ואופן הסדרתה ייעשו במידתיות בשים לב לפרמטרים הרלוונטיים ולשם השגת תכלית ההצעה.
== סעיפים קשורים ==
== כתבות מהעיתונות ==
== ניתוחים והשפעות ==
{{חוק ההסדרים 2009}}
{{הסדרים:חזור|2009}}
== תקציר ==
מחזור פסולת בניין
== דברי הסבר ==
בישראל נוצרת פסולת בניין בכמות כוללת של כ-3 מיליון טון בשנה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה רק כ-20% מפסולת הבניין מטופלת באתרים מוסדרים. שאר הפסולת מושלכת באופן אקראי בשטחים הפתוחים, דבר היוצר מפגע סביבתי ונופי חמור. תשטיפי פסולת הבניין מכילים חומרים כימיים הנפוצים בתעשיית הבנייה המחלחלים לאקוויפר ומזהמים אותו.
הטיפול הלקוי בפסולת הבניין נובע בעיקר מהתמריץ הכלכלי השלילי לטפל בפסולת באתרים מוסדרים. עלות הטיפול בפסולת באתר מוסדר גבוהה לעומת החלופה הקלה של השלכת הפסולת ברשות הרבים. סיבה נוספת לטיפול הלקוי טמונה במחסור בתשתיות לטיפול בפסולת בניין בפריסה גיאוגרפית סבירה.
פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל מחזור כגון; בטון, אבן, ברזל, עץ, זכוכית ועוד. את הברזל, העץ והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מחזור ואת שאר החומר ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבנייה.
על פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון ניתן למחזר כ-70% מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות כרייה וחציבה משמעותית.
במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים תוך צמצום הכרייה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל חובה על העוסקים בכרייה וחציבה של אגרגטים המשמשים לבנייה לאסוף ולמחזר פסולת בניין בשיעור מסוים שיקבע מכמות חומר החציבה שניתנה להם ברישיון וזאת בהמשך לשינוי מס' 3 לתמ"א 14 משנת 2007 (כרייה וחציבה).
מוצע כי ניתן יהיה לקבוע כי חובה כאמור תחול רק לגבי סוגי מחצבות ובעלי זכות כרייה, חוזה או רישיון שייקבעו, ובשיעורים שייקבעו, וזאת על מנת שהטלת החובה ואופן הסדרתה ייעשו במידתיות בשים לב לפרמטרים הרלוונטיים ולשם השגת תכלית ההצעה.
== סעיפים קשורים ==
== כתבות מהעיתונות ==
== ניתוחים והשפעות ==
{{חוק ההסדרים 2009}}