3
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 11:
שורה 11: − + + + + + + + + + + + + + + + +
סיכום מפגש מבוא בנושא חקלאות בת-קיימא בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־19:50, 16 באוגוסט 2008
, 19:50, 16 באוגוסט 2008אין תקציר עריכה
ההבדל העיקרי הוא עושרה היחסי של ישראל.
ההבדל העיקרי הוא עושרה היחסי של ישראל.
אולם ההתייקרות של מחירי האנרגיה תביא גם הבדל זה אל קצו, שכן הביקוש למזון הוא קשיח: תמיד צריך לאכול, ואדם רעב אינו מוכר מזון.
אולם ההתייקרות של מחירי האנרגיה תביא גם הבדל זה אל קצו, שכן הביקוש למזון הוא קשיח: תמיד צריך לאכול, ואדם רעב אינו מוכר מזון. התייקרות האנרגיה מייקרת גם את המים וכמובן, גם את השינוע.
מבחינת תכולת המים במזון, אנו מייבאים פי עשרים משאנו מייצאים. אם נייצר בעצמנו, תבוא כמות זו של מים מהמקורות המקומיים המדולדלים.
נדרשת היערכות מתאימה של החקלאות בישראל למצב זה. הוכנה [[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל|תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל]], שבין עיקריה:
* לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של גינות קהילתיות
* לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.
* לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).
שאלות שהתעוררו:
* האם יכולה ישראל לכלכל את אוכלוסייתה הגדולה יחסית לשטחה?
* זאת, בפרט לנוכח תשומות האנרגיה והמים הדרושות ועלותן המאמירה.
* מה משך תקופת המעבר הדרושה למצב הרצוי?
* עד כמה נפגעה פוריות הקרקע? עד כמה היא מתה או מורעלת? עד כמה ניתן לשקמה ותוך כמה זמן?
* מעניין לבדוק את הפוטנציאל של גידול בר-קיימא של אצות ופטריות. אלה גידולים מזינים, שאמורים להיות פשוטים.
* הרשויות אינן מתייחסות לתוכנית האב שהוצעה. מהי נקודת המשבר, שלאחריה לא תהיה ברירה אלא לשנות את המדיניות?
* פרמקלצ'ר לעומת bio-intensive: פרמקלצ'ר בונה את פוריות הקרקע לאורך זמן על חשבון גודל היבול יחידת שטח.
* מה נתח הפוטנציאל של חקלאות עירונית, ובאיזו שיטת גידול יש לבחור בעיר? נראה, שלא יותר מ-10-15%. ניתן ללמוד מדוגמאות כגון קובה.