שורה 34: |
שורה 34: |
| טביעת הרגל של אזרחי המדינות שיש בהן הכנסה גבוהה, עמדה בממוצע על 64 דונם, בהשוואה ל-33 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות בעלות הכנסה בינונית היו בעלי טביעת רגל של 19 דונם לאדם לעומת 21 דונם שעמדו לרשותם ואזרחי המדינות העניות היו בעלי טביעת רגל אקולוגית של 8 דונם בלבד, אך עמד לרשותם "שטח" של 7 דונם לאדם בלבד. | | טביעת הרגל של אזרחי המדינות שיש בהן הכנסה גבוהה, עמדה בממוצע על 64 דונם, בהשוואה ל-33 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות בעלות הכנסה בינונית היו בעלי טביעת רגל של 19 דונם לאדם לעומת 21 דונם שעמדו לרשותם ואזרחי המדינות העניות היו בעלי טביעת רגל אקולוגית של 8 דונם בלבד, אך עמד לרשותם "שטח" של 7 דונם לאדם בלבד. |
| | | |
− | נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים(בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם)). קונגו 6 (78), מצרים 14 (5), מדגסקר 7 (29), אוסטרליה 66 (124), סין 16 (8), הודו 8 (4), יפן 44 (7), אינדונזיה 11 (10), מקסיקו 26 (17), קוסטרה ריקה 20 (15), פרו 9 (38), ברזיל 22 (99), צ'ילה 23 (54), ארגנטינה 23 (59), קובה 15 (9), ישראל 46 (4), איחוד האמיריות 119 (8), טורקיה 21 (14), קנדה 76 (145), ארצות הברית 96 (47), אוסטריה 49 (34), דנמרק 58 (35), צרפת 56 (30), גרמניה 45 (17), אנגליה 56 (16), שוודיה 61 (96), הולנד 44 (8), פולין 33 (18), רוסיה 44 (69). | + | נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים (בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם)). |
| | | |
− | ==שימוש פוליטי== | + | ;אפריקה: |
− | תפיסה זו משתלבת בתנועות אחרות הקוראות להאטת הצריכה של מוצרים, ליציאה מ[[תרבות הצריכה]] ולסיוע לאנשים להתנתק מההאצה במגמות הצריכה ומעבודה מרובה מידי. | + | * קונגו 6 (78), |
| + | * מצרים 14 (5), |
| + | * מדגסקר 7 (29), |
| + | |
| + | ;אסיה: |
| + | * סין 16 (8), |
| + | * הודו 8 (4), |
| + | * יפן 44 (7), |
| + | * אינדונזיה 11 (10), |
| + | |
| + | ; המזרח התיכון: |
| + | * ישראל 46 (4), |
| + | * איחוד האמיריות 119 (8), |
| + | * טורקיה 21 (14), |
| + | |
| + | ;דרום אמריקה: |
| + | * מקסיקו 26 (17), |
| + | * קוסטרה ריקה 20 (15), |
| + | * פרו 9 (38), |
| + | * ברזיל 22 (99), |
| + | * צ'ילה 23 (54), |
| + | * ארגנטינה 23 (59), |
| + | * קובה 15 (9), |
| + | |
| + | ;אוקיאניה: |
| + | * אוסטרליה 66 (124), |
| + | |
| + | ;צפון אמריקה: |
| + | * קנדה 76 (145), |
| + | * ארצות הברית 96 (47), |
| + | |
| + | ;אירופה: |
| + | * אוסטריה 49 (34), |
| + | * דנמרק 58 (35), |
| + | * צרפת 56 (30), |
| + | * גרמניה 45 (17), |
| + | * אנגליה 56 (16), |
| + | * שוודיה 61 (96), |
| + | * הולנד 44 (8), |
| + | * פולין 33 (18), |
| + | * רוסיה 44 (69). |
| + | |
| + | ==שימוש פוליטי וחינוכי== |
| + | תפיסה זו משתלבת בתנועות אחרות הקוראות ל[[פשטות מרצון]] האטת הצריכה של מוצרים, ליציאה מ[[תרבות הצריכה]] ולסיוע לאנשים להתנתק מההאצה במגמות הצריכה ומעבודה מרובה מידי. |
| + | |
| + | השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב למדד 'מדריך', ולא כאמת מידה מדוייקת, של [[קיימות]]. לדוגמא, רוב המודלים של טביעת רגל אקולוגית לא כוללים את השימוש ב[[מים מתוקים]] או מלוחים (ראו הרחבה ב[[טביעת רגל מימית]]. מהיותו מדריך יש חשיבות גדולה לשאלה אם טביעת הרגל האקולוגית גדלה או קטנה, ולא רק למספר המדוייק. |
| + | |
| + | מדד טביעת הרגל האקולוגית משמש לא רק למחקר אלא בעיקר ככלי עזר להבהרת נושא מורכב, התלוי בפרמרטים רבים. |
| + | זהו כלי עזר שעוזר ל[[חינוך לקיימות]] - לעורר אנשים, בעיקר אלו החיים בחברות המתועשות יותר, להיות ערים לשימוש הנרחב שהם עושים ב[[משאבים]] לפגיעה בסביבה ול[[עלוית חיצוניות|עלוית החיצוניות]] הנובעות מכך - הוספת פרטים נוספים או דיוק רב יותר עלולים להפריע למטרת לימוד זו. |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |
− | מושג טביעת הרגל האקולוגית הותקף מממספר כיוונים. ראשית, גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות | + | קיימת ביקורת על מושג טביעת הרגל האקולוגית הותקף מממספר כיוונים. |
− | ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות).
| |
| | | |
− | שנית, המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של אדמה: יער משמש כקולט פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון.
| + | גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות). |
| | | |
− | שלישית, ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת, לדוגמא, משקי בית של אדם אחד. המודל מסתכל רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקיים משק בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד.
| + | המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של אדמה: יער משמש כקולט פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון. |
| + | |
| + | טביעת רגל אקולוגית נותנת משקל נמוך מידי לבעיה של [[פיצוץ אוכלוסין]] - ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת, לדוגמא, משקי בית של אדם אחד. המודל מסתכל רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקיים משק בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד. |
| | | |
| בתגובה לטענות אלה תומכי המודלים של טביעת הרגל האקולוגית טוענים כי המודלים נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון. | | בתגובה לטענות אלה תומכי המודלים של טביעת הרגל האקולוגית טוענים כי המודלים נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון. |
| | | |
− | בעיה בולטת אחרת היא שאין באמת יכולת לכמת את הנזקים הסביבתיים ואיומי קיימות לכדי מדד אחד, היות וכדי לתפקד, מערכות צריכות לקבל שירותים מכלל המערכות התומכות שלהן, ותפקוד מצויין של מערכת אחת, לא יכול לסייע לאי תפקוד של מערכות אחרות. דבר זה מוסתר על ידי השימוש במדד אחד של "שטח" - אלא שמחסור לדוגמה בשטחי יערות והתפקודים האקולוגיים שהם נותנים לא יכול לקבל מענה באמצעות שירותי טבע אחרים, גם אם הם נמצאים בעודף. | + | בעיה בולטת אחרת היא שלא יכולת לכמת את הנזקים הסביבתיים ואיומי קיימות לכדי מדד כמותי יחיד, היות וכדי לתפקד, מערכות צריכות לקבל שירותים מכלל המערכות התומכות שלהן, ותפקוד מצויין של מערכת אחת, לא יכול לסייע לאי תפקוד של מערכות אחרות. דבר זה מוסתר על ידי השימוש במדד אחד של "שטח" - אלא שמחסור לדוגמה בשטחי יערות והתפקודים האקולוגיים שהם מספקים לא יכול לקבל מענה באמצעות [[שירותי טבע]] אחרים, גם אם הם נמצאים בעודף. התגובה לכך היא שטביעת רגל אקולוגית היא אמת מידה וכלי חינוכי, ויש להתשמש בכלים מורכבים יותר בשאלות של מחקר וקביעת מדיניות. |
| | | |
− | בתגובה לכך נטען כי השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב למדד 'מדריך', ולא כאמת מידה מדוייקת, של [[קיימות]]. לדוגמא, רוב המודלים של טביעת רגל אקולוגית לא כוללים את השימוש במים מתוקים או מלוחים. מהיותו מדריך יש חשיבות גדולה לשאלה אם טביעת הרגל האקולוגית גדלה או קטנה, ולא רק למספר המדוייק.
| + | נקודה נוספת היא שהמדד לא מודד כילוי של [[משאבי טבע מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] או [[מתכות]], לכן נושאים כמו [[שיא תפוקת הנפט]] אינם באים לידי ביטוי במסגרת מדד זה. |
| | | |
− | מדד טביעת הרגל האקולוגית משמש לא רק למחקר אלא בעיקר ככלי עזר להבהרת נושא מורכב, התלוי בפרמרטים רבים.
| + | ==ראו גם== |
− | הינו כלי עזר שעוזר לחינוך סביבתי - לעורר אנשים, בעיקר אלו החיים בחברות המתועשות יותר, להיות ערים לשימוש הנרחב שהם עושים במשאבים ול[[עלוית חיצוניות|עלוית החיצוניות]] הנובעות מכך - הוספת פרטים נוספים או דיוק רב יותר עלולים להפריע למטרת לימוד זו.
| + | * [[טביעת רגל מימית]] |
− | | + | * [[ניתוח מחזור חיים]] |
− | נקודה חשובה נוספת היא שהמדד לא מודד כילוי של משאבי טבע מתכלים כמו דלקים מחצביים או מתכות.
| |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
שורה 63: |
שורה 111: |
| *[http://www.footprintnetwork.org/download.php?id=305, טביעת רגל של אומות] | | *[http://www.footprintnetwork.org/download.php?id=305, טביעת רגל של אומות] |
| *[http://www.bdidut.com/ee/etinger.htm מאמר בעברית - טביעת הרגל האקולוגית] | | *[http://www.bdidut.com/ee/etinger.htm מאמר בעברית - טביעת הרגל האקולוגית] |
− |
| |
− | ==ראו גם==
| |
− | * [[טביעת רגל מימית]]
| |
− | * [[ניתוח מחזור חיים]]
| |
| | | |
| [[קטגוריה:קיימות]] | | [[קטגוריה:קיימות]] |