שינויים

'''דייוויד קורטן''' (David C. Korten) (נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר בתחום של מנהל עסקים, העוסק בנושא כלכלה פוליטית, וכלכלה אקולגית בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]] , [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של תאגידים רב לאומיים.  

'''דייוויד קורטן''' (David C. Korten) (נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר בתחום של מנהל עסקים, העוסק בנושא כלכלה פוליטית, וכלכלה אקולגית בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]] , [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של תאגידים רב לאומיים.  

==ילדות והשכלה==

==ילדות ==

קורטן נולד ב-Longview שבמדינת וושינגטון בשנת 1937 והוא סיים את בית הספר התיכון בשנת 1955.  

קורטן נולד ב-Longview שבמדינת וושינגטון בשנת 1937 והוא סיים את בית הספר התיכון בשנת 1955. הוא מעיד על עצמו כי הוא גדל בסביבה שמרנית, כפי ששמרנות נתפסה באותה תקופה.  

קורטן למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסטית סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד. הוא שירת כסרן בצבא האמריקני במלחמת וייטנאם.

קורטן למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובמערכות התנהגותיות באוניברסטית סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.  

==קריירה במזרח אסיה==

קורטן שירת כיועץ בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד במכון המנהל הממוקם במרכז אמריקה-ניקרגואה. לאחר מכן הוא הצטרף לצוות של מכון הרווארד עבור פיתוח בינלאומי, שם הוא עמד בראש פרויקט במימונה של [[קרן פורד]] על מנת לחזק את הארגון והניהול של תוכנית לאומיות לתכנון משפחתי.

 

 

 

==קריירה באקדמיה ובמזרח אסיה==

לאחר שירותו הצבאי, קורטן עבד חמש וחצי שנים כפרופסור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד בתוכניות לתואר שני ולדוקטורט. הוא גם שימש כיועץ למכון לניהול מרכז אמריקה, הממוקם בניקרגואה. לאחר מכן הוא הצטרף לצוות של מכון הרווארד לפיתוח בינלאומי, שם הוא עמד בראש פרויקט במימונה של [[קרן פורד]] על מנת לחזק את הארגון והניהול של תוכנית לאומיות לתכנון משפחתי.

בשלהי שנות השבעים עזב קורטן את האקדמיה בארצות הברית ועבר למזרח אסיה, שם הוא חי במשך קרוב ל-15 שנה, שירת בתחילה כמומחה לפרויקט של קרן פורד ומאוחר יותר כיועץ אזורי באסיה הממונה על פיתוח ניהול עבור "סוכנות ארצות הברית לפיתוח בינלאומי" (USAID).

בשלהי שנות השבעים עזב קורטן את האקדמיה בארצות הברית ועבר למזרח אסיה, שם הוא חי במשך קרוב ל-15 שנה, שירת בתחילה כמומחה לפרויקט של קרן פורד ומאוחר יותר כיועץ אזורי באסיה הממונה על פיתוח ניהול עבור "סוכנות ארצות הברית לפיתוח בינלאומי" (USAID).

בשלב זה זכתה עבודתו להכרה בינלאומית עבור תרומתו החלוציות לפיתוח של אסטרטגיות רבות עוצמה, למען המרת ביורוקרטיה ציבורית לכדי מערכות תמיכה, המוקדשות לחיזוק שליטה קהילתית וניהול משאבי האדמה, המים והיער.

בשלב זה זכתה עבודתו להכרה בינלאומית עבור תרומתו החלוציות לפיתוח של אסטרטגיות למען המרת ביורוקרטיה ציבורית לכדי מערכות תמיכה, המוקדשות לחיזוק שליטה קהילתית וניהול משאבי האדמה, המים והיער.

==שינוי גישה==

==שינוי גישה==

בראשית הקריירה שלו, בביה"ס לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או נאו ליברליות באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה במדינות עניות בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תיאורית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].  

בראשית הקריירה שלו, בביה"ס לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או נאו ליברליות באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה במדינות עניות בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תיאורית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].  

לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע העולמית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של ארגונים לא ממשלתיים אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמיים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע העולמית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של ארגונים לא ממשלתיים אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמיים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, משבר סביבתי וחוסר אינגרציה חברתית להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ותאגידים הרב-לאומיים קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, משבר סביבתי וחוסר אינגרציה חברתית להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ותאגידים הרב-לאומיים קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.