שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5 בתים ,  22:35, 7 באוגוסט 2008
שורה 10: שורה 10:     
==על מה לא מדברים?  תאגידים למשל==
 
==על מה לא מדברים?  תאגידים למשל==
יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. "תאגיד" לדוגמא, היא מילה מסוכנת. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ופוליטית) בלב השוק החופשי ומקלקלים את "אגדת-העם" הנפוצה ביותר לגביו. "תאגיד" אינו זהה ל"מונופול". מקור כוחו של התאגיד הוא באורך הנשימה שלו, בכוחו הפוליטי ([[לובי פוליטי]]), התרבותי (שיווק), ובהצלבות בין שווקים. הוא משפיע על טעמי הצרכנים ([[תרבות הצריכה]], מותגים) ועל שוק העבודה. תאגידים רב-לאומיים, המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג / רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994), יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות.<ref>Corporation data, "Fortune Global 500: the World's Largest Corporations," Fortune magazine, August 7, [2]1995: Country information, The World Development Report, Washington, D.C.: the World Bank, 1996. (Data represent first 100 entities out of 150.)</ref> לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"[[שוק משוכלל]]"<ref> ספרו של קורטן סוקר באופן רחב היבטים הנובעים מעליית כוחם של תאגידים. ספר מומלץ נוסף בתחום: [[נו-לוגו]]נעמי קליין, הוצ' בבל, 2002</ref>.
+
יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. "תאגיד" לדוגמא, היא מילה מסוכנת. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ופוליטית) בלב השוק החופשי ומקלקלים את "אגדת-העם" הנפוצה ביותר לגביו. "תאגיד" אינו זהה ל"מונופול". מקור כוחו של התאגיד הוא באורך הנשימה שלו, בכוחו הפוליטי ([[לובי פוליטי]]), התרבותי (שיווק), ובהצלבות בין שווקים. הוא משפיע על טעמי הצרכנים ([[תרבות הצריכה]], מותגים) ועל שוק העבודה. תאגידים רב-לאומיים, המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג / רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994), יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות.<ref>Corporation data, "Fortune Global 500: the World's Largest Corporations," Fortune magazine, August 7, [2]1995: Country information, The World Development Report, Washington, D.C.: the World Bank, 1996. (Data represent first 100 entities out of 150.)</ref> לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"[[שוק משוכלל]]"<ref> ספרו של קורטן סוקר באופן רחב היבטים הנובעים מעליית כוחם של תאגידים. ספר מומלץ נוסף בתחום: [[נו-לוגו]] [[נעמי קליין]], הוצ' בבל, 2002</ref>.
    
==לימודי הכלכלה: תיאוריה אחת בלבד==
 
==לימודי הכלכלה: תיאוריה אחת בלבד==

תפריט ניווט