47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 59:
שורה 59: − + שורה 73:
שורה 73: − + + + + + + +
←הרקע החברתי של החלטות כלכליות
ושיווי משקל הן תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לבסס תאוריה מאקרו-כלכלית. ומסיבה זו, הם טוענים, המאקרו כלכלה הסדנטרטית היא לא ברת אימות (falsifable) כיוון שהיא הפכה לענף אקסיומטי.
ושיווי משקל הן תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לבסס תאוריה מאקרו-כלכלית. ומסיבה זו, הם טוענים, המאקרו כלכלה הסדנטרטית היא לא ברת אימות (falsifable) כיוון שהיא הפכה לענף אקסיומטי.
===הרקע החברתי של החלטות כלכליות===
===החלטות כלכליות בהקשר של אינטראקציה חברתית===
כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינרטאקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (social interaction economics).
כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינרטאקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (social interaction economics).
* '''אינטראקציית העדפות''': סדר העדפות על פני קבוצת אפשרויות תלוי באופן ישיר בפעולות שנבחרו על ידי סוכנים אחרים.
* '''אינטראקציית העדפות''': סדר העדפות על פני קבוצת אפשרויות תלוי באופן ישיר בפעולות שנבחרו על ידי סוכנים אחרים.
כאן המחברים מביאים את המסר המרכזי של הספר - השינויים המחזוריים של משתנים מאקרו כלכליים נובעים מאינטראקציות חברתיות של סוכנים הטרוגניים. אין הכרח בשיווי משקל ברמת הפרט כדי לקבל שיווי משקל ברמה המצרפית, והתנהגות הפרט יכולה להשתנות כל הזמן על ידי [[מודל מבוסס סוכנים]] (דבר שמוסבר בפרק 3).
מודלים של אינטראקציה חברתית מספקים בדרך כלל כמה תכונות מעניינות. לדוגמה:
* שיווי משקל מרובה, לדוגמה כאשר המרכיב החברתי של התועלת (לדוגמה כאשר יש לחץ חברתי להתאים את רמת ההשכלה לרמת ההשכלה המקובלת באוכלוסיה), הוא גבוה יותר מאשר המרכיב הפרטי (לדוגמה החזר ההשקעה העתידי עקב השכלה גבוה יותר). (Brock and Durlauf, 2001)
* חוסר ארגודיות (non-ergodicity ) בגלל שיש השפעה של הנתיב ההיסטורי של השיווי משקל הסטטי ובגלל מעברי פאזה (בהקשר זה, מעבר ממצב מרובה שיווי משקל למצב בעל שיווי משקל יחיד), עם המעבר של ערכי סף בין היחס של תועלת חברתית ופרטית. (Durlauf, 1993)
* קיום של "מכפיל חברתי" (social multiplier) בהתנהגות (Glaeser et al., 2002)
כאן המחברים מביאים את המסר המרכזי של הספר - השינויים המחזוריים של משתנים מאקרו כלכליים נובעים מאינטראקציות חברתיות של סוכנים הטרוגניים. אין הכרח בשיווי משקל ברמת הפרט כדי לקבל שיווי משקל ברמה המצרפית, והתנהגות הפרט יכולה להשתנות כל הזמן על ידי [[מודל מבוסס סוכנים]] (דבר שמוסבר בפרק 3).
==ראו גם==
==ראו גם==