47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 23:
שורה 23: − + − + + + + + + + +
←משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים
==משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים ==
==משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים ==
אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקלוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי חקלאות) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש במשאבים שאינם-מתחדשים (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם.
אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקלוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי [[חקלאות]]) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש במשאבים שאינם-מתחדשים (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] המחדשים משאבים אלא.
על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי "להיטען בחזרה". בנוסף, בני אדם יכולים לחיות ללא משאבים לא-מתכלים כמו מתכות או דלקים מחצביים. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, אנו וכל המינים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים.
על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי "להיטען בחזרה". בנוסף, בני אדם יכולים לחיות ללא משאבים לא-מתכלים כמו מתכות או דלקים מחצביים. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, אנו וכל המינים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים.
הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלב עם הכרות עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע להבנת הנקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו כמה משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.
הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלבת עם הכרות עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע להבנת הנקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו בכמה אנו משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.
==נתוני טביעת רגל לאומות==
נכון לנתונים משנת 2003, טביעת הרגל העולמית האנושית הממוצעת היתה 22 דונם לאדם (או 2.2 הקטר, הקטר = עשרה דונם), לעומת 18 דונם לאדם שהיו זמינים. טביעת הרגל האקולוגית יכולה להיות גדולה יותר מהשטח האקולוגי הזמין לאנשים תודות למערכות טבעיות המתפקדות כמאגרים המספקים שירותים אקולוגיים. מאגרים אלה, בדומה לחשבון בנק של אדם שמושך יותר כסף ממה שהוא מכניס, הולכים ומתכלים.
טביעת הרגל של אזרחי המדינות שיש בהן הכנסה גבוהה, עמדה בממוצע על 64 דונם, בהשוואה ל-33 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות בעלות הכנסה בינונית היו בעלי טביעת רגל של 19 דונם לאדם לעומת 21 דונם שעמדו לרשותם ואזרחי המדינות העניות היו בעלי טביעת רגל אקולוגית של 8 דונם בלבד, אך עמד לרשותם "שטח" של 7 דונם לאדם בלבד.
נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים(בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם)). קונגו 6 (78), מצרים 14 (5), מדגסקר 7 (29), אוסטרליה 66 (124), סין 16 (8), הודו 8 (4), יפן 44 (7), אינדונזיה 11 (10), מקסיקו 26 (17), קוסטרה ריקה 20 (15), פרו 9 (38), ברזיל 22 (99), צ'ילה 23 (54), ארגנטינה 23 (59), קובה 15 (9), ישראל 46 (4), איחוד האמיריות 119 (8), טורקיה 21 (14), קנדה 76 (145), ארצות הברית 96 (47), אוסטריה 49 (34), דנמרק 58 (35), צרפת 56 (30), גרמניה 45 (17), אנגליה 56 (16), שוודיה 61 (96), הולנד 44 (8), פולין 33 (18).
==שימוש פוליטי==
==שימוש פוליטי==