שינויים

בשנת 1962 הוא קיבל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסטית הארווארד. ב-1964 הוא נתמנה כיועץ לשר החקלאות האמריקאי אורליב פרימן (Orville Freeman) בנושא של מדיניות חלקאית בעולם. בשנת 1966 הוא נתנה למנהל של המחלקה לשירות פיתוח חלאי בינלאומי. בשנת 1966 הוא עזב את משרתו הממשלתית כדי לעזור להקים את המועצה לפיתוח מעבר לים (Overseas Development Council).  

בשנת 1962 הוא קיבל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסטית הארווארד. ב-1964 הוא נתמנה כיועץ לשר החקלאות האמריקאי אורליב פרימן (Orville Freeman) בנושא של מדיניות חלקאית בעולם. בשנת 1966 הוא נתנה למנהל של המחלקה לשירות פיתוח חלאי בינלאומי. בשנת 1966 הוא עזב את משרתו הממשלתית כדי לעזור להקים את המועצה לפיתוח מעבר לים (Overseas Development Council).  

בשנת 1974, בסיוע קרן רוקפלר, ייסד בראון את מכון '''[[מכון וולד ווטש]]''' מוסד המחקר הראשון שמוקדש למחקר של נושאי סביבה עולמיים. המכון יזם את הפרסומים של וולד ווטש: דו"חות שנתיים על מצב העולם, הירחון "וולד ווטש", "סימני חיים: המגמות שמעצבות את עתידנו",  ואת סדרת הספרים "הזעקה סביבתית".  

בשנת 1974, בסיוע קרן רוקפלר, ייסד בראון את '''[[מכון וורלד ווטש]]''' מוסד המחקר הראשון שמוקדש למחקר של נושאי סביבה עולמיים. המכון יזם את הפרסומים של וולד ווטש: דו"חות שנתיים על מצב העולם, הירחון "וורלד ווטש", "סימני חיים: המגמות שמעצבות את עתידנו",  ואת סדרת הספרים "הזעקה סביבתית".  

בראון כתב לבדו או במשותף כ-50 ספרים, שהתפרסמו בכ-40 שפות. ספריו המוקדמים כוללים את "אדם, אדמה ומזון"  (1963) ואת "עולם ללא אחים" (1972), ואת "בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מאות מפגשים וסמינרים בנושא.  

בראון כתב לבדו או במשותף כ-50 ספרים, שהתפרסמו בכ-40 שפות. ספריו המוקדמים כוללים את "אדם, אדמה ומזון"  (1963) ואת "עולם ללא אחים" (1972), ואת "בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מאות מפגשים וסמינרים בנושא.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מרכז השל]] - וולד ווטש ישראל.  

* [[מרכז השל]] - וורלד ווטש ישראל.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==