47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
[[תמונה:Monekyincage.jpg|left|thumb|250px|קוף בשבי]]
'''זכויות בעלי חיים''', או '''שחרור בעלי חיים''', היא תנועה להגנת [[בעלי חיים]] מפני ניצולם על ידי [[אדם|בני האדם]]. מטרת התנועה אינה רק יחס [[הומניזם|אנושי]] יותר כלפי בעלי חיים, אלא גם התחשבות באינטרסים הבסיסיים שלהם (לדוגמה, לא לגרום להם סבל שלא לצורך) באותה מידה בה מתחשבים באינטרסים של בני אדם. מבחינה [[חוק|חוקית]] ו[[מוסר|מוסרית]], טוענים חסידי התנועה, אסור להתייחס לבעלי חיים כרכוש, או כמשאבים למטרות אנושיות אלא כיצורים בעלי זכויות. לשם כך, תומכת התנועה במתן זכויות משפטיות לבעלי חיים כדי להגן על ענייניהם.
==סקירה==
"זכויות בעלי חיים" זה הרעיון שלכל או לחלק מבעלי החיים יש זכות לשלוט בחייהם. כמו כן, זה הרעיון שלבעלי החיים מגיע, או שכבר יש להם, זכויות מוסריות מסוימות, ושכמה זכויות בסיסיות לבעלי חיים צריכות להיות מעוגנות בחוק. נקודת מבט זו דוחה את הרעיון שבעלי חיים הם בסך הכל סחורה, מוצר או רכוש שנועד לרווחת בני האדם. לעיתים נוצר בלבול בין רעיון זה לבין רעיון "[[רווחת בעלי החיים]]", שזו הגישה שלוקחת בחשבון את ההתאכזרות כלפי בעלי חיים ואת סבלם, אך לא בהכרח מעניקה להם זכויות מוסריות.
===אלו בעלי חיים זכאים לזכויות?===
הגישה של זכויות בעלי החיים לא בהכרח טוענת שבני האדם ובעלי חיים הם שווים. לדוגמה, תומכי זכויות בעלי חיים אינם תומכים בהענקת זכות הצבעה ל[[תרנגול|תרנגולות]]. חלק אף יעשו את ההבחנה בין בעלי חיים בעלי יכולת [[חוש|לחוש]] ולסבול ובעלי מודעות עצמית לבין צורות חיים נמוכות יותר, עקב האמונה שרק לבעלי חיים בעלי יכולת לחוש, או אולי רק לבעלי חיים בעלי דרגה משמעותית של מודעות עצמית, צריך להעניק את הזכות לשלוט בחייהם ובגופם, ללא קשר לערך שנותנים להם בני האדם. אחרים ירחיבו את הרעיון לכל בעלי החיים, אפילו אלו ללא מערכת [[עצבים]] או מודעות עצמית. הם טוענים שכל בן אדם וכל מוסד אנושי שמשתמש בבעלי החיים כאל מוצר לצורכי [[מזון]], [[בידור]], מוצרים קוסמטיים, ביגוד, ניסויים מדעיים או כל סיבה אחרת, מפר את זכותם הבסיסית לשלוט בחייהם ולרדוף אחר צרכיהם.
מעטים יכחישו את העובדה ש[[קופי אדם]] הם חיות מאוד אינטלגנטיות שמודעות למצבם ולמטרותיהם, ועלולים להיות מתוסכלים כאשר מגבילים את החופש שלהם. לעומת זאת, לבעלי חיים רבים אחרים, כמו ה[[מדוזה]], יש מערכות עצבים פשוטות ביותר ותגובות אוטומטיות, בעלי מספר [[רפלקס|רפלקסים]] פשוטים אשר אינם מסוגלים לנסח מטרה למעשיהם או לתכנן תוכניות (כמו למשל [[נמר]] המתכנן ציד), ובאותה מידה חסרים את היכולת להבחין אם הם בשבי או שהם חופשיים.
כרגע אין קונצנזוס לגבי אילו תכונות הופכות אורגניזם חי לבעל חיים הזכאי לזכויות. הוויכוח בנוגע לזכויות בעלי חיים ניזוק מהקושי של תומכיו לקבוע גבול ברור שעל פיו יהיה אפשר לקבוע אלו בעלי חיים ראויים לזכויות ואלו לא. עם זאת, רוב תומכי זכויות בעלי החיים חושבים שהקריטריונים צריכים להקבע על ידי שאלה אחת בלבד והיא: האם בעל החיים מסוגל לסבול? במידה והתשובה חיובית, אזי בעל החיים זכאי לזכויות.
==זכויות בעלי חיים בפילוסופיה==
אחד ה[[פילוסוף|פילוסופים]] הראשונים שהתייחס ברצינות לשחרור בעלי החיים היה אחד ממייסדי תורת ה[[תועלתנות]], [[ג'רמי בנתהם]], שכתב בהתייחסו לצורך להרחיב את זכויותיהם של בעלי החיים בחוק: "יבוא יום בו שאר בעלי החיים יחזיקו באותם הזכויות שלעולם לא יכלו להמנע מהן, אלא על ידי ידה של העריצות".
בנתהם טען גם שהיעדר היכולת של בעלי החיים לנהוג בהגיון אינה צריכה להזקף לרעתם בכל הנוגע למוסריות:
:"מה יכול לקבוע את מיקומו של הגבול בין בעלי החיים לבני האדם? האם זה היכולת לנהוג בהגיון? היכולת לדבר? אבל [[סוס]] בוגר או [[כלב]] בוגר הם בהחלט יותר רציונליים, ובעלי יכולת תקשורת טובה יותר, מאשר תינוק בן יומו, או אפילו תינוק בן שבוע או חודש. נניח שהם לא היו כך, מה זה היה מוכיח? השאלה אינה "האם הם יכולים לנהוג בהגיון?" וגם לא "האם הם יכולים לדבר?" אלא "האם הם מסוגלים לסבול?". מדוע שהחוק יסרב להגן על כל יצור חש? יגיע היום בו האנושות תרחיב את כיסוי המגן שלה לכל יצור נושם." (בנתהם, [[1781]])
[[ארתור שופנהאואר]] טען שלבעלי חיים יש אותה המהות כמו לבני האדם, למרות חוסר יכולתם לנהוג בהיגיון. אף על פי שהוא המציא הצדקה תועלתנית לאכילת בעלי חיים, הוא טען שצריך להתחשב בבעלי החיים בתפיסה המוסרית, והוא התנגד ל[[ניסויים בבעלי חיים]]. הביקורת שלו על האתיקה של [[קאנט]] כללה התקפה ארוכה ולעיתים כועסת כנגד אי-הכללתם של בעלי החיים במערכת המוסרית שלו, בה הוא אמר בין היתר: "תקולל כל מוסריות שלא רואה את האחדות החיונית בכל עיניים הרואות את השמש."
בזמנים המודרניים, רעיון זכויות בעלי החיים הוצג מחדש בספר "חיות, בני אדם ומוסריות" משנת [[1971]]. בספר הוצגה אסופת מאמרים שניסחו מחדש את הטיעונים למען זכויות בעלי חיים בצורה פילוסופית מתוחכמת. אפשר לאמר שיצירה זו החייתה את התנועה למען זכויות בעלי חיים, והיוותה השראה לפילוסופים מאוחרים יותר לפתח את רעיונותיהם.
[[פיטר סינגר]] ו[[טום רגאן]] הם התומכים המפורסמים ביותר של שחרור בעלי חיים, למרות שהם חלוקים בגישתם הפילוסופית לנושא. למרות שסינגר הוא המייסד ה[[אידיאולוגיה|אידיאולוגי]] של תנועת זכויות בעלי החיים של ימינו, גישתו למעמד המוסרי של בעלי חיים אינה מבוססת על הרעיון של זכויות, אלא על העקרון התועלתני של "התחשבות שוויונית באינטרסים". בספרו משנת [[1975]], "שחרור בעלי החיים", טוען סינגר שבני אדם מעניקים התחשבות מוסרית לבני אדם אחרים לא על בסיס של [[אינטליגנציה]] (במקרה של ילדים, או אנשים בעלי [[פיגור שכלי]]), ולא על בסיס היכולת לבחור בחירה מוסרית (במקרה של פושעים, או [[מחלת נפש|חולי נפש]]), או על בסיס כל תכונה אחרת שהיא אנושית מטבעה, אלא על בסיס היכולת שלהם לחוות ''סבל''. מכיוון שגם בעלי החיים חווים סבל, הוא טוען שהוצאתם של בעלי החיים מהתחשבות מוסרית שכזו היא סוג של אפלייה הידועה בשם [[ספישיזם]] (speciesism) – מונח שהוטבע לראשונה על ידי הפסיכולוג הבריטי, ריצ'רד ד. ריידר, שהגדרתו היא אפלייה על רק [[מין (טקסונומיה)|מיני טקסנומי]].
טום רגאן, מצד שני, טוען שבעלי חיים, כ"נושאים של חיים" הם בעלי זכויות כמו בני האדם, למרות שלא בהכרח באותה רמה. הווה אומר שבעלי חיים במעמד זה הם בעלי "ערך פנימי" כיחידים, ואינם יכולים להחשב כאמצעים להשגת מטעה. גישה זו נקראת גם "מחויבות ישירה". לפי רגאן, עלינו להכיר בזכויות יסודיות של כל אינדיבידואל, אשר לא ניתן לבטלן. חידושו של רגאן הוא בערעור על ההנחה, שרק בני-אדם ראויים לזכויות יסודיות. ומה קורה כאשר זכויות מתנגשות? כאשר מימוש זכויותיו של פרט אחד מתקיים בהכרח על חשבון זכויותיו של משנהו - מישהו חייב להיפגע. רגאן מכיר בכך, ומדגיש - כנגד התפיסה התועלתנית - שאין לפתור את הקונפליקט על-ידי מזעור הנזק הכללי, אלא לשמור לכל אורך הדרך על הענקת משקל מכריע לזכויות הבסיסיות ביותר; כמו כן, אם הבחירה היא בין פגיעה מסוימת ברבים, לעומת פגיעה חמורה יותר במעטים, יש לבחור לפגוע ברבים. רק במקרים שהבחירה היא בין פגיעה מסוימת ברבים, לעומת פגיעה זהה לחלוטין במעטים, יש לבחור בפגיעה במעטים.
בעוד סינגר מדבר בעיקר על שיפור היחס לבעלי חיים ומסכים שלפחות בכמה מצבים היפותטיים, יהיה לגיטימי להשתמש בבעלי חיים למטרות מסויימות, רגאן מאמין שעלינו להתייחס לבעלי חיים כמו שאנו מתייחסים לבני אדם, ואל לנו להתייחס אליהם כאמצעי למען מטרה, אלא כמטרה בעצמם.
למרות ההבדלים התאורטיים, הן סינגר והן רגאן מסכימים על מה שצריך לעשות באופן מעשי: לדוגמא, שניהם מסכימים שאימוץ תזונה [[טבעונות|טבעונית]] והפסקת כמעט כל סוג של [[ניסויים בבעלי חיים]] הכרחיים מבחינה מוסרית.
==זכויות בעלי חיים במשפט==
החוק ב[[ישראל]] וב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] מגן על בעלי חיים, מבלי לתת להם זכויות. ישנם חוקים פליליים כנגד התאכזרות לבעלי חיים, חוקים שמסדירים החזקה של בעלי חיים בערים ובחוות, חוקים הנוגעים להעברת בעלי חיים בין מדינות, כמו גם חוקים הנוגעים לבידוד ובדיקה של בעלי חיים. חוקים אלו נועדו להגן על בעלי החיים מפגיעה פיזית לא הכרחית ולהסדיר את השימוש בבעלי חיים כמזון.
ב-[[1992]], [[שוויץ]] העבירה חקיקה שמכירה בבעלי חיים כיצורים חיים, ולא כחפצים; וב-[[2002]], ההגנה על בעלי החיים קודשה בחוקה הגרמנית כאשר הפרלמנט העליון במדינה הצביע בעד הוספת המילים "ובעלי חיים" לפסקה בחוקה שמחייבת את המדינה להגן על "היסודות הטבעיים של החיים...בשם האינטרסים של הדורות העתידיים."
===המשפט הישראלי===
שלושה חוקים עיקריים עוסקים בישראל בהגנת בעלי-חיים:
* חוק הגנת חיית הבר, תשט"ו-1955,
* חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), תשנ"ד-1994,
* חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים), תשנ"ד-1994.
חוק הגנת חיית הבר עוסק בהסדרת ה[[ציד]] ובכל הנוגע להחזקת חיות בר ולסחר בהן. כל חיה המוגדרת כחיית בר, כלומר, כל בעל-חוליות (למעט [[דג|דגים]]) שאין טבעו לחיות במחיצת האדם, מוגנת מציד אלא אם הוכרזה במפורש כמזיק או כחיית בר מטופחת או כמותרת בציד.
חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) מסדיר את נושא ה[[ניסויים בבעלי חיים]] בישראל. החוק יסד "מועצה לניסויים בבעלי-חיים", שהיא הגוף המרכזי הממונה על ניסויים בבעלי-חיים בישראל. תפקידיה העיקריים של המועצה הם לקבוע כללים בנוגע לעריכת ניסויים בבעלי-חיים ורישוי מוסדות שיערכו ניסויים בבעלי-חיים. פעילי זכויות בעלי החיים טוענים כנגד המועצה שרוב מוחלט של חברי המועצה הם נציגים של גופים העורכים ניסויים בבעלי-חיים, או המייצגים קבוצות אינטרסים המעוניינות בניסויים כאלו במגבלות מזעריות. כמו כן נטען שרבים מהנציגים עורכים ניסויים בבעלי-חיים בפועל או אף אחראים על נושא הניסויים בבעלי-חיים במוסדות שבהם הם עובדים.
חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), תשנ"ד1994-, הוא החוק המרכזי להגנת בעלי-חיים בישראל. הסעיף המרכזי של החוק הוא סעיף 2(א) הקובע איסור מסגרת: "לא יענה אדם בעל-חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי". בנוסף, החוק אוסר באופן קונקרטי על שיסוי בעלי-חיים זה בזה, על ארגון תחרויות קרבות בין בעלי-חיים, על העבדת בעלי-חיים שאינם מסוגלים לכך עקב מצבם הגופני ועל העבדת בעל-חיים עד כדי אפיסת-כוחות.
ב-[[1999]], לאחר מאבק ממושך של תלמידים בבתי הספר בישראל בשיתוף עם עמותת [[אנונימוס]], נערכה במשרד החינוך ישיבה מכרעת בנוגע לניסויים בבעלי חיים בבתי ספר למטרות חינוך והוראה. בסוף הישיבה הכריז שר החינוך דאז, [[יוסי שריד]]: "אין צורך לפשפש בקרביים של יצור חי. יותר חשוב ללמד את תלמידי ישראל חמלה לבעלי-חיים, שתביא גם ליותר חמלה כלפי בני-אדם". מאז הופסקו הניסויים על בעלי חיים בבתי הספר בישראל [http://www.anonymous.org.il/v-dissection1.htm].
כמו כן, ישנו איסור על קיום מופעים הכרוכים בגרימת סבל לבעלי-חיים - במהלך המופע, בהכנות למופע או בהובלת בעלי-החיים למקום המופע [http://www.anonymous.org.il/law-entertainment.htm], והחל מחודש אפריל [[2006]], לאחר מאבק משפטי ממושך של עמותת אנונימוס, אמור להסתיים [[פיטום אווזים|פיטום האווזים]] בישראל.
==זכויות בעלי חיים בפועל==
בפועל, אלו התומכים בזכויות בעלי חיים נוהגים להחרים מספר תעשיות המשתמשות בבעלי חיים. הראשונה במעלה מבין תעשיות אלו, היא תעשיית ה[[משקים מתועשים|משקים המתועשים]], האחראית לייצור רוב מוצרי ה[[בשר]], ה[[חלב]] וה[[ביצה|ביצים]] במדינות המערביות המתועשות. ההתנגדות למשקים המתועשים אינה מתמקדת בהרג בעלי החיים בלבד, אלא גם, ואולי אף יותר, בייסורים שבעלי החיים עוברים במשקים אלו [http://www.anonymous.org.il/factoryfarming.htm]. השקפה זו ביטא בחריפות רבה חתן [[פרס נובל לספרות]], [[יצחק בשביס זינגר]], כאשר שם בפי גיבור בספרו את המשפט: "ביחס אל בעלי החיים כל האנשים הם נאצים. בשביל בעלי החיים זאת טרבלינקה נצחית". השימוש בהקשר זה בקמפיינים של התנועה, עורר סערה רבה בקרב הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] בעולם.
העברת בעלי החיים במשקים בין מדינות לצרכי שחיטה, היוותה נושא מרכזי בקמפיינים של קבוצות למען זכויות בעלי חיים, בעיקר בבריטניה, אך גם בישראל [http://www.anonymous.org.il/adler.htm].
רוב תומכי זכויות בעלי החיים מאמצים תזונה [[צמחונות|צמחונית]] או טבעונית. כמו כן, הם נמנעים מלבוש העשוי מ[[עור (חומר גלם)|עורות]] של בעלי חיים, כגון נעלי עור ומעילי [[פרווה]], ואינם משתמשים במוצרים קוסמטיים ורפואיים שנוסו על בעלי חיים, או בסוגים מסויימים של דיו וצבע, המכילים חומרים הלקוחים מבעלי חיים. בנוסף, כל סחורה המכילה רכיבים שנוסו על בעלי חיים, גם היא מחוץ לתחום של התומכים בזכויות בעלי חיים. חרם על חברה מסויימת, הגורמת סבל אכזרי במיוחד, או למספר חיות רב הוא דבר שכיח. התאגיד [[פרוקטר וגמבל]], לדוגמה, מבצע ניסויים רבים על בעלי חיים לייצור מוצרי ניקוי ומוצרים קוסמטיים, ומוביל פעילים רבים להחרים את מוצריו [http://www.uncaged.co.uk/pg.htm]. חרם מפורסם נוסף קיים על חברת [[מקדונלד'ס]] הפוגעת, לטענת הפעילים, בבריאות בני האדם, באיכות הסביבה, בבעלי החיים, בזכויות עובדים, ובילדים במדינות עולם השלישי המועסקים בייצור מוצרים של החברה [http://www.onestruggle.org/flyers/mcdonalds.php].
הרוב המוחלט של פעילי זכויות בעלי החיים מקדיש את זמנו להסברה בקרב הציבור. ארגונים מסויימים, כמו ארגון [[PETA]] הבינלאומי (שהוא גם הארגון למען זכויות בעלי חיים הגדול ביותר בעולם), ועמותת אנונימוס הישראלית, חותרים לעשות זאת על ידי הסבת תשומת הלב של התקשורת לנושאים הקשורים לזכויות בעלי חיים, ומשתמשים לעיתים קרובות בפרסומות ופעולות פרובוקטיביות על מנת להשיג את כיסוי ה[[תקשורת]] למסריהם.
[[תמונה:ALFbeagles.jpg|left|thumb|250px|פעילי החזית לשחרור בעלי חיים]]
מספר גדל והולך של פעילים משתתף ב[[פעולה ישירה|פעולות ישירות]] לא-אלימות. פעולות אלה כוללות בדרך כלל שחרור של בעלי חיים ממתקנים כגון משקים מתועשים או חברות המבצעות ניסויים בבעלי חיים, ושיקומם או הצבתם במקומם הטבעי בטבע, ובנוסף, גרימת נזק לרכוש במתקנים שכאלו, על מנת לגרום לנזק כלכלי בטוענה שהאינטרס העיקרי לפגיעה בבעלי חיים הוא כלכלי, ולכן רק פגיעה בכיסם של הפוגעים, תמנע מהם לפגוע ולהתעלל בבעלי החיים. הארגון המפורסם ביותר התומך ומבצע פעולות שכאלה הוא "[[החזית לשחרור בעלי חיים]]".
כמו כן, ישנו מספר גדל והולך של "הצלות פתוחות" [http://www.openrescue.org/about], שבהן פעילי זכויות בעלי חיים נכנסים לעסקים על מנת לגנוב בעלי חיים מבלי לנסות להסתיר את זהותם. הצלות פתוחות מתבצעות בדרך כלל על ידי אנשים אשר מוכנים להכנס לכלא אם תוגש נגדם תביעה, אולם עד כה, לא היה ולו בעל חווה אחד שהסכים להגיש תביעה נגדם, אולי עקב הפרסום השלילי שתביעה כזו תשיג.
בנוסף לפעולות לא-אלימות, מקרים בודדים כללו גם איומים באלימות על מדענים המבצעים ניסויים בבעלי חיים, ואף נקיטת פעולות אלימות כנגד מדענים ואנשים אחרים הפוגעים בבעלי חיים. פעילים מארגון בשם "משרד הצדק" שלחו מעטפות נפץ, שפצעו מספר מדענים, וכמו כן גם מעטפות שמולכדו בתער חד, כך שמי שיפתח את המעטפה, יחתך באצבעותיו על ידי התער.
ב[[ינואר]] [[1996]], "משרד הצדק" קיבל אחריות על שליחת מעטפות עם תערים הספוגים ב[[רעל עכברים]] ל-80 מדענים, מדריכי ציד ואחרים ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]. ראוי לציין שפעולות אלימות הן נדירות ביותר בקרב התנועה ושרוב הפעילים למען זכויות בעלי חיים מתנגדים לפעולות שכאלו.
במדינות מסוימות, כמו [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]], הוצע לחוקק חוקים נוקשים יותר כנגד פעילים קיצוניים. מדינות אלו מגדירות פעולות מהסוג הנ"ל, כמו גם פעולות כנגד רכוש כ"[[טרור אקולוגי]]", וכיום כבר יש מספר פעילים למען זכויות בעלי החיים בין כותלי [[כלא|בתי הכלא]].
===בישראל===
הארגון הגדול ביותר בישראל הפועל למען זכויות בעלי חיים הוא עמותת אנונימוס. עיקר פעילותו של הארגון מתרכז בהסברה, באמצעות אתר ה[[אינטרנט]] של העמותה, שבועון של העמותה ועלוני הסברה אשר מחולקים ע"י פעילי הארגון. אתר האינטרנט של העמותה מכיל קטעי [[וידאו]] ותיאורים מפורטים של העינויים אשר עוברים בעלי חיים שונים במשקים המתועשים.
עד שנת [[2004]]-[[2005]], פעלה בישראל קבוצה בשם "מאבק אחד" הכללה כמה עשרות פעילים שפרשו מעמותת אנונימוס עקב הטענה שהעמותה דיכאה יוזמות של פעילים בעמותה והחלה להתמקד יותר ברווחת בעלי החיים, במקום בזכויות בעלי החיים. שמה המלא של הקבוצה היה "מאבק אחד – קבוצה אנרכיסטית למען זכויות בעלי חיים", והיא חרטה על דגלה את הדגשת הקשר שבין כל צורות הדיכוי השונות, הן בנוגע ל[[זכויות אדם]] והן בנוגע לזכויות בעלי חיים. הקבוצה אימצה לעצמה דפוסי פעולה רדיקליים יותר, הדומים יותר לפעולות של ארגון החזית לשחרור בעלי החיים, וקיימה משמרות מחאה שבועיות נגד מקדונלד'ס. כמו כן, הקבוצה הוציאה מספר רב של מנשרים במגוון נושאים [http://www.onestruggle.org/texts.htm], והכניסה לשיח של [[שמאל קיצוני|השמאל הרדיקלי]] בישראל את הנושא של זכויות בעלי חיים והקשר בין המאבקים.
כיום הקבוצה כפי שהתקיימה בעבר כבר אינה קיימת, אך חבריה ממשיכים להיות פעילים, ומפעילים, בין היתר, בר טבעוני שכל הכנסותיו מוקדשים למאבק למען זכויות בעלי חיים ב[[סלון מזל]] ב[[תל אביב]], ומפיקים את תכנית ה[[טלוויזיה]] "יומן חייתי" למען זכויות בעלי חיים, המשודרת ב[[כבלים]].
==ביקורת על התנועה לזכויות בעלי חיים==
מלבד הקושי, שצוין לעיל, להגדיר את הגבול התחתון בין בעלי חיים לאורגניזמים שאינם זכאים לזכויות, מתמקדת הביקורת בכמה מישורים.
הטיעון הנפוץ ביותר כנגד התנועה ידוע בתור "טיעון חוקי הטבע". על פי טיעון זה, ישנה הצדקה לאכילת בעלי חיים, מפני שבעלי החיים עצמם הורגים האחד את השני בטבע, לשם מאכל. פעילי זכויות בעלי החיים עונים על כך בתשובה שלבעלי חיים אין יכולת לשקול את ההשלכות המוסריות של המעשים שלהם, ולכן אי-אפשר להטיל עליהם אחריות מוסרית. בני אדם נורמליים, לטענתם, בהיותם מסוגלים להבין שיקולים מוסריים, מחויבים להתנהגות יותר אחראית. הרבה התנהגויות של בעלי חיים, כגון גזילת אוכל מהפרטים החלשים בקבוצה או כפיית [[יחסי מין]], אינן מקובלות בקנה מידה אנושי, וקיומן בקרב בעלי חיים אינו מצדיק התנהגות זו אצל בני אדם. בנוסף הם טוענים, שעבור רוב החיות אוכלות הבשר, שלא כמו עבור בני-אדם, אכילת בשר חיונית לקיום, כך שגם אם נעמיד את ההתנהגות שלהם בקנה-המידה המוסרי של האדם, אין להם את הברירה שיש לנו - לבחור בתזונה צמחית.
רובד נוסף של הטיעון הנ"ל מדבר על כך שבני-אדם הם טורפים מטבעם, ולכן מוצדק מבחינה מוסרית לנצל בעלי-חיים למטרות אכילה. פעילי זכויות בעלי החיים טוענים שלמעשה, לא רק בתחום המוסר, אלא בכל היבט של החיים שלנו, אנחנו לא נצמדים להתנהגות הטבעית שלנו. האם זה טבעי לגלוש באינטרנט? - לטענתם, אם אנחנו לא כפופים לטבע שלנו בכל תחום אחר, אין סיבה שתחום המוסר יהיה שונה.
טיעון נפוץ נוסף ידוע בשם "טיעון שרשרת המזון", שעל פיו, אכילת בעלי חיים על ידי בני אדם מהווה חלק משרשרת המזון, השומרת על האיזון ה[[אקולוגיה|אקולוגי]]. על כך עונים הפעילים בתשובה ש"שרשרת המזון" הוא מושג המתייחס ליצורים החיים באופן טבעי באותה סביבה, ועל ידי איזון יחסי הכוחות ביניהם נשמרת יציבות המערכת. בעלי החיים שבני אדם נוהגים לאכול אינם גדלים באופן טבעי - הם מורבעים על מנת להיות מנוצלים ב[[תעשייה|תעשיות]] המזון. הם לא מהווים חלק מהמערכת האקולוגית, אלא חלק מהתעשייה האנושית [http://www.anonymous.org.il/foodchain.htm]. בכך שאנחנו אוכלים אותם, טוענים הפעילים, אנחנו לא מרסנים את גדילת האוכלוסייה שלהם, אלא למעשה מגדילים אותה, מכיוון שככל שיש יותר דרישה לבשר, כך מרביעים יותר חיות לתעשיות הבשר, ובכך אנו דווקא פוגעים בסביבה [http://www.anonymous.org.il/eco.htm].
מישור נוסף של ביקורת כלפי התנועה, מתמקד ב[[אלימות]] של חלק מפעיליה, כפי שתוארה לעיל.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.anonymous.org.il אתר עמותת "אנונימוס"]
*[http://www.onestruggle.org אתר "מאבק אחד"]
*[http://www.isav.org.il אתר האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים]
*[http://www.animal-tv.org יומן חייתי] – אתר האינטרנט של תכנית הטלוויזיה הישראלית למען זכויות בעלי חיים
*[http://www.peta.org אתר PETA] – אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים
[[קטגוריה:בעלי חיים והאדם]]
'''זכויות בעלי חיים''', או '''שחרור בעלי חיים''', היא תנועה להגנת [[בעלי חיים]] מפני ניצולם על ידי [[אדם|בני האדם]]. מטרת התנועה אינה רק יחס [[הומניזם|אנושי]] יותר כלפי בעלי חיים, אלא גם התחשבות באינטרסים הבסיסיים שלהם (לדוגמה, לא לגרום להם סבל שלא לצורך) באותה מידה בה מתחשבים באינטרסים של בני אדם. מבחינה [[חוק|חוקית]] ו[[מוסר|מוסרית]], טוענים חסידי התנועה, אסור להתייחס לבעלי חיים כרכוש, או כמשאבים למטרות אנושיות אלא כיצורים בעלי זכויות. לשם כך, תומכת התנועה במתן זכויות משפטיות לבעלי חיים כדי להגן על ענייניהם.
==סקירה==
"זכויות בעלי חיים" זה הרעיון שלכל או לחלק מבעלי החיים יש זכות לשלוט בחייהם. כמו כן, זה הרעיון שלבעלי החיים מגיע, או שכבר יש להם, זכויות מוסריות מסוימות, ושכמה זכויות בסיסיות לבעלי חיים צריכות להיות מעוגנות בחוק. נקודת מבט זו דוחה את הרעיון שבעלי חיים הם בסך הכל סחורה, מוצר או רכוש שנועד לרווחת בני האדם. לעיתים נוצר בלבול בין רעיון זה לבין רעיון "[[רווחת בעלי החיים]]", שזו הגישה שלוקחת בחשבון את ההתאכזרות כלפי בעלי חיים ואת סבלם, אך לא בהכרח מעניקה להם זכויות מוסריות.
===אלו בעלי חיים זכאים לזכויות?===
הגישה של זכויות בעלי החיים לא בהכרח טוענת שבני האדם ובעלי חיים הם שווים. לדוגמה, תומכי זכויות בעלי חיים אינם תומכים בהענקת זכות הצבעה ל[[תרנגול|תרנגולות]]. חלק אף יעשו את ההבחנה בין בעלי חיים בעלי יכולת [[חוש|לחוש]] ולסבול ובעלי מודעות עצמית לבין צורות חיים נמוכות יותר, עקב האמונה שרק לבעלי חיים בעלי יכולת לחוש, או אולי רק לבעלי חיים בעלי דרגה משמעותית של מודעות עצמית, צריך להעניק את הזכות לשלוט בחייהם ובגופם, ללא קשר לערך שנותנים להם בני האדם. אחרים ירחיבו את הרעיון לכל בעלי החיים, אפילו אלו ללא מערכת [[עצבים]] או מודעות עצמית. הם טוענים שכל בן אדם וכל מוסד אנושי שמשתמש בבעלי החיים כאל מוצר לצורכי [[מזון]], [[בידור]], מוצרים קוסמטיים, ביגוד, ניסויים מדעיים או כל סיבה אחרת, מפר את זכותם הבסיסית לשלוט בחייהם ולרדוף אחר צרכיהם.
מעטים יכחישו את העובדה ש[[קופי אדם]] הם חיות מאוד אינטלגנטיות שמודעות למצבם ולמטרותיהם, ועלולים להיות מתוסכלים כאשר מגבילים את החופש שלהם. לעומת זאת, לבעלי חיים רבים אחרים, כמו ה[[מדוזה]], יש מערכות עצבים פשוטות ביותר ותגובות אוטומטיות, בעלי מספר [[רפלקס|רפלקסים]] פשוטים אשר אינם מסוגלים לנסח מטרה למעשיהם או לתכנן תוכניות (כמו למשל [[נמר]] המתכנן ציד), ובאותה מידה חסרים את היכולת להבחין אם הם בשבי או שהם חופשיים.
כרגע אין קונצנזוס לגבי אילו תכונות הופכות אורגניזם חי לבעל חיים הזכאי לזכויות. הוויכוח בנוגע לזכויות בעלי חיים ניזוק מהקושי של תומכיו לקבוע גבול ברור שעל פיו יהיה אפשר לקבוע אלו בעלי חיים ראויים לזכויות ואלו לא. עם זאת, רוב תומכי זכויות בעלי החיים חושבים שהקריטריונים צריכים להקבע על ידי שאלה אחת בלבד והיא: האם בעל החיים מסוגל לסבול? במידה והתשובה חיובית, אזי בעל החיים זכאי לזכויות.
==זכויות בעלי חיים בפילוסופיה==
אחד ה[[פילוסוף|פילוסופים]] הראשונים שהתייחס ברצינות לשחרור בעלי החיים היה אחד ממייסדי תורת ה[[תועלתנות]], [[ג'רמי בנתהם]], שכתב בהתייחסו לצורך להרחיב את זכויותיהם של בעלי החיים בחוק: "יבוא יום בו שאר בעלי החיים יחזיקו באותם הזכויות שלעולם לא יכלו להמנע מהן, אלא על ידי ידה של העריצות".
בנתהם טען גם שהיעדר היכולת של בעלי החיים לנהוג בהגיון אינה צריכה להזקף לרעתם בכל הנוגע למוסריות:
:"מה יכול לקבוע את מיקומו של הגבול בין בעלי החיים לבני האדם? האם זה היכולת לנהוג בהגיון? היכולת לדבר? אבל [[סוס]] בוגר או [[כלב]] בוגר הם בהחלט יותר רציונליים, ובעלי יכולת תקשורת טובה יותר, מאשר תינוק בן יומו, או אפילו תינוק בן שבוע או חודש. נניח שהם לא היו כך, מה זה היה מוכיח? השאלה אינה "האם הם יכולים לנהוג בהגיון?" וגם לא "האם הם יכולים לדבר?" אלא "האם הם מסוגלים לסבול?". מדוע שהחוק יסרב להגן על כל יצור חש? יגיע היום בו האנושות תרחיב את כיסוי המגן שלה לכל יצור נושם." (בנתהם, [[1781]])
[[ארתור שופנהאואר]] טען שלבעלי חיים יש אותה המהות כמו לבני האדם, למרות חוסר יכולתם לנהוג בהיגיון. אף על פי שהוא המציא הצדקה תועלתנית לאכילת בעלי חיים, הוא טען שצריך להתחשב בבעלי החיים בתפיסה המוסרית, והוא התנגד ל[[ניסויים בבעלי חיים]]. הביקורת שלו על האתיקה של [[קאנט]] כללה התקפה ארוכה ולעיתים כועסת כנגד אי-הכללתם של בעלי החיים במערכת המוסרית שלו, בה הוא אמר בין היתר: "תקולל כל מוסריות שלא רואה את האחדות החיונית בכל עיניים הרואות את השמש."
בזמנים המודרניים, רעיון זכויות בעלי החיים הוצג מחדש בספר "חיות, בני אדם ומוסריות" משנת [[1971]]. בספר הוצגה אסופת מאמרים שניסחו מחדש את הטיעונים למען זכויות בעלי חיים בצורה פילוסופית מתוחכמת. אפשר לאמר שיצירה זו החייתה את התנועה למען זכויות בעלי חיים, והיוותה השראה לפילוסופים מאוחרים יותר לפתח את רעיונותיהם.
[[פיטר סינגר]] ו[[טום רגאן]] הם התומכים המפורסמים ביותר של שחרור בעלי חיים, למרות שהם חלוקים בגישתם הפילוסופית לנושא. למרות שסינגר הוא המייסד ה[[אידיאולוגיה|אידיאולוגי]] של תנועת זכויות בעלי החיים של ימינו, גישתו למעמד המוסרי של בעלי חיים אינה מבוססת על הרעיון של זכויות, אלא על העקרון התועלתני של "התחשבות שוויונית באינטרסים". בספרו משנת [[1975]], "שחרור בעלי החיים", טוען סינגר שבני אדם מעניקים התחשבות מוסרית לבני אדם אחרים לא על בסיס של [[אינטליגנציה]] (במקרה של ילדים, או אנשים בעלי [[פיגור שכלי]]), ולא על בסיס היכולת לבחור בחירה מוסרית (במקרה של פושעים, או [[מחלת נפש|חולי נפש]]), או על בסיס כל תכונה אחרת שהיא אנושית מטבעה, אלא על בסיס היכולת שלהם לחוות ''סבל''. מכיוון שגם בעלי החיים חווים סבל, הוא טוען שהוצאתם של בעלי החיים מהתחשבות מוסרית שכזו היא סוג של אפלייה הידועה בשם [[ספישיזם]] (speciesism) – מונח שהוטבע לראשונה על ידי הפסיכולוג הבריטי, ריצ'רד ד. ריידר, שהגדרתו היא אפלייה על רק [[מין (טקסונומיה)|מיני טקסנומי]].
טום רגאן, מצד שני, טוען שבעלי חיים, כ"נושאים של חיים" הם בעלי זכויות כמו בני האדם, למרות שלא בהכרח באותה רמה. הווה אומר שבעלי חיים במעמד זה הם בעלי "ערך פנימי" כיחידים, ואינם יכולים להחשב כאמצעים להשגת מטעה. גישה זו נקראת גם "מחויבות ישירה". לפי רגאן, עלינו להכיר בזכויות יסודיות של כל אינדיבידואל, אשר לא ניתן לבטלן. חידושו של רגאן הוא בערעור על ההנחה, שרק בני-אדם ראויים לזכויות יסודיות. ומה קורה כאשר זכויות מתנגשות? כאשר מימוש זכויותיו של פרט אחד מתקיים בהכרח על חשבון זכויותיו של משנהו - מישהו חייב להיפגע. רגאן מכיר בכך, ומדגיש - כנגד התפיסה התועלתנית - שאין לפתור את הקונפליקט על-ידי מזעור הנזק הכללי, אלא לשמור לכל אורך הדרך על הענקת משקל מכריע לזכויות הבסיסיות ביותר; כמו כן, אם הבחירה היא בין פגיעה מסוימת ברבים, לעומת פגיעה חמורה יותר במעטים, יש לבחור לפגוע ברבים. רק במקרים שהבחירה היא בין פגיעה מסוימת ברבים, לעומת פגיעה זהה לחלוטין במעטים, יש לבחור בפגיעה במעטים.
בעוד סינגר מדבר בעיקר על שיפור היחס לבעלי חיים ומסכים שלפחות בכמה מצבים היפותטיים, יהיה לגיטימי להשתמש בבעלי חיים למטרות מסויימות, רגאן מאמין שעלינו להתייחס לבעלי חיים כמו שאנו מתייחסים לבני אדם, ואל לנו להתייחס אליהם כאמצעי למען מטרה, אלא כמטרה בעצמם.
למרות ההבדלים התאורטיים, הן סינגר והן רגאן מסכימים על מה שצריך לעשות באופן מעשי: לדוגמא, שניהם מסכימים שאימוץ תזונה [[טבעונות|טבעונית]] והפסקת כמעט כל סוג של [[ניסויים בבעלי חיים]] הכרחיים מבחינה מוסרית.
==זכויות בעלי חיים במשפט==
החוק ב[[ישראל]] וב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] מגן על בעלי חיים, מבלי לתת להם זכויות. ישנם חוקים פליליים כנגד התאכזרות לבעלי חיים, חוקים שמסדירים החזקה של בעלי חיים בערים ובחוות, חוקים הנוגעים להעברת בעלי חיים בין מדינות, כמו גם חוקים הנוגעים לבידוד ובדיקה של בעלי חיים. חוקים אלו נועדו להגן על בעלי החיים מפגיעה פיזית לא הכרחית ולהסדיר את השימוש בבעלי חיים כמזון.
ב-[[1992]], [[שוויץ]] העבירה חקיקה שמכירה בבעלי חיים כיצורים חיים, ולא כחפצים; וב-[[2002]], ההגנה על בעלי החיים קודשה בחוקה הגרמנית כאשר הפרלמנט העליון במדינה הצביע בעד הוספת המילים "ובעלי חיים" לפסקה בחוקה שמחייבת את המדינה להגן על "היסודות הטבעיים של החיים...בשם האינטרסים של הדורות העתידיים."
===המשפט הישראלי===
שלושה חוקים עיקריים עוסקים בישראל בהגנת בעלי-חיים:
* חוק הגנת חיית הבר, תשט"ו-1955,
* חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), תשנ"ד-1994,
* חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים), תשנ"ד-1994.
חוק הגנת חיית הבר עוסק בהסדרת ה[[ציד]] ובכל הנוגע להחזקת חיות בר ולסחר בהן. כל חיה המוגדרת כחיית בר, כלומר, כל בעל-חוליות (למעט [[דג|דגים]]) שאין טבעו לחיות במחיצת האדם, מוגנת מציד אלא אם הוכרזה במפורש כמזיק או כחיית בר מטופחת או כמותרת בציד.
חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) מסדיר את נושא ה[[ניסויים בבעלי חיים]] בישראל. החוק יסד "מועצה לניסויים בבעלי-חיים", שהיא הגוף המרכזי הממונה על ניסויים בבעלי-חיים בישראל. תפקידיה העיקריים של המועצה הם לקבוע כללים בנוגע לעריכת ניסויים בבעלי-חיים ורישוי מוסדות שיערכו ניסויים בבעלי-חיים. פעילי זכויות בעלי החיים טוענים כנגד המועצה שרוב מוחלט של חברי המועצה הם נציגים של גופים העורכים ניסויים בבעלי-חיים, או המייצגים קבוצות אינטרסים המעוניינות בניסויים כאלו במגבלות מזעריות. כמו כן נטען שרבים מהנציגים עורכים ניסויים בבעלי-חיים בפועל או אף אחראים על נושא הניסויים בבעלי-חיים במוסדות שבהם הם עובדים.
חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), תשנ"ד1994-, הוא החוק המרכזי להגנת בעלי-חיים בישראל. הסעיף המרכזי של החוק הוא סעיף 2(א) הקובע איסור מסגרת: "לא יענה אדם בעל-חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי". בנוסף, החוק אוסר באופן קונקרטי על שיסוי בעלי-חיים זה בזה, על ארגון תחרויות קרבות בין בעלי-חיים, על העבדת בעלי-חיים שאינם מסוגלים לכך עקב מצבם הגופני ועל העבדת בעל-חיים עד כדי אפיסת-כוחות.
ב-[[1999]], לאחר מאבק ממושך של תלמידים בבתי הספר בישראל בשיתוף עם עמותת [[אנונימוס]], נערכה במשרד החינוך ישיבה מכרעת בנוגע לניסויים בבעלי חיים בבתי ספר למטרות חינוך והוראה. בסוף הישיבה הכריז שר החינוך דאז, [[יוסי שריד]]: "אין צורך לפשפש בקרביים של יצור חי. יותר חשוב ללמד את תלמידי ישראל חמלה לבעלי-חיים, שתביא גם ליותר חמלה כלפי בני-אדם". מאז הופסקו הניסויים על בעלי חיים בבתי הספר בישראל [http://www.anonymous.org.il/v-dissection1.htm].
כמו כן, ישנו איסור על קיום מופעים הכרוכים בגרימת סבל לבעלי-חיים - במהלך המופע, בהכנות למופע או בהובלת בעלי-החיים למקום המופע [http://www.anonymous.org.il/law-entertainment.htm], והחל מחודש אפריל [[2006]], לאחר מאבק משפטי ממושך של עמותת אנונימוס, אמור להסתיים [[פיטום אווזים|פיטום האווזים]] בישראל.
==זכויות בעלי חיים בפועל==
בפועל, אלו התומכים בזכויות בעלי חיים נוהגים להחרים מספר תעשיות המשתמשות בבעלי חיים. הראשונה במעלה מבין תעשיות אלו, היא תעשיית ה[[משקים מתועשים|משקים המתועשים]], האחראית לייצור רוב מוצרי ה[[בשר]], ה[[חלב]] וה[[ביצה|ביצים]] במדינות המערביות המתועשות. ההתנגדות למשקים המתועשים אינה מתמקדת בהרג בעלי החיים בלבד, אלא גם, ואולי אף יותר, בייסורים שבעלי החיים עוברים במשקים אלו [http://www.anonymous.org.il/factoryfarming.htm]. השקפה זו ביטא בחריפות רבה חתן [[פרס נובל לספרות]], [[יצחק בשביס זינגר]], כאשר שם בפי גיבור בספרו את המשפט: "ביחס אל בעלי החיים כל האנשים הם נאצים. בשביל בעלי החיים זאת טרבלינקה נצחית". השימוש בהקשר זה בקמפיינים של התנועה, עורר סערה רבה בקרב הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] בעולם.
העברת בעלי החיים במשקים בין מדינות לצרכי שחיטה, היוותה נושא מרכזי בקמפיינים של קבוצות למען זכויות בעלי חיים, בעיקר בבריטניה, אך גם בישראל [http://www.anonymous.org.il/adler.htm].
רוב תומכי זכויות בעלי החיים מאמצים תזונה [[צמחונות|צמחונית]] או טבעונית. כמו כן, הם נמנעים מלבוש העשוי מ[[עור (חומר גלם)|עורות]] של בעלי חיים, כגון נעלי עור ומעילי [[פרווה]], ואינם משתמשים במוצרים קוסמטיים ורפואיים שנוסו על בעלי חיים, או בסוגים מסויימים של דיו וצבע, המכילים חומרים הלקוחים מבעלי חיים. בנוסף, כל סחורה המכילה רכיבים שנוסו על בעלי חיים, גם היא מחוץ לתחום של התומכים בזכויות בעלי חיים. חרם על חברה מסויימת, הגורמת סבל אכזרי במיוחד, או למספר חיות רב הוא דבר שכיח. התאגיד [[פרוקטר וגמבל]], לדוגמה, מבצע ניסויים רבים על בעלי חיים לייצור מוצרי ניקוי ומוצרים קוסמטיים, ומוביל פעילים רבים להחרים את מוצריו [http://www.uncaged.co.uk/pg.htm]. חרם מפורסם נוסף קיים על חברת [[מקדונלד'ס]] הפוגעת, לטענת הפעילים, בבריאות בני האדם, באיכות הסביבה, בבעלי החיים, בזכויות עובדים, ובילדים במדינות עולם השלישי המועסקים בייצור מוצרים של החברה [http://www.onestruggle.org/flyers/mcdonalds.php].
הרוב המוחלט של פעילי זכויות בעלי החיים מקדיש את זמנו להסברה בקרב הציבור. ארגונים מסויימים, כמו ארגון [[PETA]] הבינלאומי (שהוא גם הארגון למען זכויות בעלי חיים הגדול ביותר בעולם), ועמותת אנונימוס הישראלית, חותרים לעשות זאת על ידי הסבת תשומת הלב של התקשורת לנושאים הקשורים לזכויות בעלי חיים, ומשתמשים לעיתים קרובות בפרסומות ופעולות פרובוקטיביות על מנת להשיג את כיסוי ה[[תקשורת]] למסריהם.
[[תמונה:ALFbeagles.jpg|left|thumb|250px|פעילי החזית לשחרור בעלי חיים]]
מספר גדל והולך של פעילים משתתף ב[[פעולה ישירה|פעולות ישירות]] לא-אלימות. פעולות אלה כוללות בדרך כלל שחרור של בעלי חיים ממתקנים כגון משקים מתועשים או חברות המבצעות ניסויים בבעלי חיים, ושיקומם או הצבתם במקומם הטבעי בטבע, ובנוסף, גרימת נזק לרכוש במתקנים שכאלו, על מנת לגרום לנזק כלכלי בטוענה שהאינטרס העיקרי לפגיעה בבעלי חיים הוא כלכלי, ולכן רק פגיעה בכיסם של הפוגעים, תמנע מהם לפגוע ולהתעלל בבעלי החיים. הארגון המפורסם ביותר התומך ומבצע פעולות שכאלה הוא "[[החזית לשחרור בעלי חיים]]".
כמו כן, ישנו מספר גדל והולך של "הצלות פתוחות" [http://www.openrescue.org/about], שבהן פעילי זכויות בעלי חיים נכנסים לעסקים על מנת לגנוב בעלי חיים מבלי לנסות להסתיר את זהותם. הצלות פתוחות מתבצעות בדרך כלל על ידי אנשים אשר מוכנים להכנס לכלא אם תוגש נגדם תביעה, אולם עד כה, לא היה ולו בעל חווה אחד שהסכים להגיש תביעה נגדם, אולי עקב הפרסום השלילי שתביעה כזו תשיג.
בנוסף לפעולות לא-אלימות, מקרים בודדים כללו גם איומים באלימות על מדענים המבצעים ניסויים בבעלי חיים, ואף נקיטת פעולות אלימות כנגד מדענים ואנשים אחרים הפוגעים בבעלי חיים. פעילים מארגון בשם "משרד הצדק" שלחו מעטפות נפץ, שפצעו מספר מדענים, וכמו כן גם מעטפות שמולכדו בתער חד, כך שמי שיפתח את המעטפה, יחתך באצבעותיו על ידי התער.
ב[[ינואר]] [[1996]], "משרד הצדק" קיבל אחריות על שליחת מעטפות עם תערים הספוגים ב[[רעל עכברים]] ל-80 מדענים, מדריכי ציד ואחרים ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]. ראוי לציין שפעולות אלימות הן נדירות ביותר בקרב התנועה ושרוב הפעילים למען זכויות בעלי חיים מתנגדים לפעולות שכאלו.
במדינות מסוימות, כמו [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]], הוצע לחוקק חוקים נוקשים יותר כנגד פעילים קיצוניים. מדינות אלו מגדירות פעולות מהסוג הנ"ל, כמו גם פעולות כנגד רכוש כ"[[טרור אקולוגי]]", וכיום כבר יש מספר פעילים למען זכויות בעלי החיים בין כותלי [[כלא|בתי הכלא]].
===בישראל===
הארגון הגדול ביותר בישראל הפועל למען זכויות בעלי חיים הוא עמותת אנונימוס. עיקר פעילותו של הארגון מתרכז בהסברה, באמצעות אתר ה[[אינטרנט]] של העמותה, שבועון של העמותה ועלוני הסברה אשר מחולקים ע"י פעילי הארגון. אתר האינטרנט של העמותה מכיל קטעי [[וידאו]] ותיאורים מפורטים של העינויים אשר עוברים בעלי חיים שונים במשקים המתועשים.
עד שנת [[2004]]-[[2005]], פעלה בישראל קבוצה בשם "מאבק אחד" הכללה כמה עשרות פעילים שפרשו מעמותת אנונימוס עקב הטענה שהעמותה דיכאה יוזמות של פעילים בעמותה והחלה להתמקד יותר ברווחת בעלי החיים, במקום בזכויות בעלי החיים. שמה המלא של הקבוצה היה "מאבק אחד – קבוצה אנרכיסטית למען זכויות בעלי חיים", והיא חרטה על דגלה את הדגשת הקשר שבין כל צורות הדיכוי השונות, הן בנוגע ל[[זכויות אדם]] והן בנוגע לזכויות בעלי חיים. הקבוצה אימצה לעצמה דפוסי פעולה רדיקליים יותר, הדומים יותר לפעולות של ארגון החזית לשחרור בעלי החיים, וקיימה משמרות מחאה שבועיות נגד מקדונלד'ס. כמו כן, הקבוצה הוציאה מספר רב של מנשרים במגוון נושאים [http://www.onestruggle.org/texts.htm], והכניסה לשיח של [[שמאל קיצוני|השמאל הרדיקלי]] בישראל את הנושא של זכויות בעלי חיים והקשר בין המאבקים.
כיום הקבוצה כפי שהתקיימה בעבר כבר אינה קיימת, אך חבריה ממשיכים להיות פעילים, ומפעילים, בין היתר, בר טבעוני שכל הכנסותיו מוקדשים למאבק למען זכויות בעלי חיים ב[[סלון מזל]] ב[[תל אביב]], ומפיקים את תכנית ה[[טלוויזיה]] "יומן חייתי" למען זכויות בעלי חיים, המשודרת ב[[כבלים]].
==ביקורת על התנועה לזכויות בעלי חיים==
מלבד הקושי, שצוין לעיל, להגדיר את הגבול התחתון בין בעלי חיים לאורגניזמים שאינם זכאים לזכויות, מתמקדת הביקורת בכמה מישורים.
הטיעון הנפוץ ביותר כנגד התנועה ידוע בתור "טיעון חוקי הטבע". על פי טיעון זה, ישנה הצדקה לאכילת בעלי חיים, מפני שבעלי החיים עצמם הורגים האחד את השני בטבע, לשם מאכל. פעילי זכויות בעלי החיים עונים על כך בתשובה שלבעלי חיים אין יכולת לשקול את ההשלכות המוסריות של המעשים שלהם, ולכן אי-אפשר להטיל עליהם אחריות מוסרית. בני אדם נורמליים, לטענתם, בהיותם מסוגלים להבין שיקולים מוסריים, מחויבים להתנהגות יותר אחראית. הרבה התנהגויות של בעלי חיים, כגון גזילת אוכל מהפרטים החלשים בקבוצה או כפיית [[יחסי מין]], אינן מקובלות בקנה מידה אנושי, וקיומן בקרב בעלי חיים אינו מצדיק התנהגות זו אצל בני אדם. בנוסף הם טוענים, שעבור רוב החיות אוכלות הבשר, שלא כמו עבור בני-אדם, אכילת בשר חיונית לקיום, כך שגם אם נעמיד את ההתנהגות שלהם בקנה-המידה המוסרי של האדם, אין להם את הברירה שיש לנו - לבחור בתזונה צמחית.
רובד נוסף של הטיעון הנ"ל מדבר על כך שבני-אדם הם טורפים מטבעם, ולכן מוצדק מבחינה מוסרית לנצל בעלי-חיים למטרות אכילה. פעילי זכויות בעלי החיים טוענים שלמעשה, לא רק בתחום המוסר, אלא בכל היבט של החיים שלנו, אנחנו לא נצמדים להתנהגות הטבעית שלנו. האם זה טבעי לגלוש באינטרנט? - לטענתם, אם אנחנו לא כפופים לטבע שלנו בכל תחום אחר, אין סיבה שתחום המוסר יהיה שונה.
טיעון נפוץ נוסף ידוע בשם "טיעון שרשרת המזון", שעל פיו, אכילת בעלי חיים על ידי בני אדם מהווה חלק משרשרת המזון, השומרת על האיזון ה[[אקולוגיה|אקולוגי]]. על כך עונים הפעילים בתשובה ש"שרשרת המזון" הוא מושג המתייחס ליצורים החיים באופן טבעי באותה סביבה, ועל ידי איזון יחסי הכוחות ביניהם נשמרת יציבות המערכת. בעלי החיים שבני אדם נוהגים לאכול אינם גדלים באופן טבעי - הם מורבעים על מנת להיות מנוצלים ב[[תעשייה|תעשיות]] המזון. הם לא מהווים חלק מהמערכת האקולוגית, אלא חלק מהתעשייה האנושית [http://www.anonymous.org.il/foodchain.htm]. בכך שאנחנו אוכלים אותם, טוענים הפעילים, אנחנו לא מרסנים את גדילת האוכלוסייה שלהם, אלא למעשה מגדילים אותה, מכיוון שככל שיש יותר דרישה לבשר, כך מרביעים יותר חיות לתעשיות הבשר, ובכך אנו דווקא פוגעים בסביבה [http://www.anonymous.org.il/eco.htm].
מישור נוסף של ביקורת כלפי התנועה, מתמקד ב[[אלימות]] של חלק מפעיליה, כפי שתוארה לעיל.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.anonymous.org.il אתר עמותת "אנונימוס"]
*[http://www.onestruggle.org אתר "מאבק אחד"]
*[http://www.isav.org.il אתר האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים]
*[http://www.animal-tv.org יומן חייתי] – אתר האינטרנט של תכנית הטלוויזיה הישראלית למען זכויות בעלי חיים
*[http://www.peta.org אתר PETA] – אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים
[[קטגוריה:בעלי חיים והאדם]]