70
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: =תחזית כלכלית לשיא תפוקת הנפט= הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרג...
=תחזית כלכלית ל[[שיא תפוקת הנפט]]=
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם.
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות.
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס.
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.
לבנק ישראל שתי אפשרויות:
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים.
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה.
אנשים רבים יישארו חסרי כל.
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות.
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה.
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה.
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות -
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה.
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע.
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.
==מה לעשות==
כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.
לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.
להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.
לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית.
לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.
ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.
להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.
חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.
שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.
להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי.
לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.
חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם.
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות.
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס.
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.
לבנק ישראל שתי אפשרויות:
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים.
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה.
אנשים רבים יישארו חסרי כל.
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות.
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה.
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה.
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות -
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה.
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע.
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.
==מה לעשות==
כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.
לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.
להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.
לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית.
לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.
ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.
להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.
חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.
שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.
להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי.
לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.
חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.