שינויים

החל משנת 2004 מבקשת חברת [[רותם אמפרט]] בבעלות [[האחים עופר]] להקים במקום מכרה פוספטים פתוח. הרעיון הוצא בעבר ונדחה עקב התנגדות התושבים, והשפעות סביבתיות ובריאותיות שעלולות להיות לו. השדה הנמצא במרחק של פחות מ-4 ק"מ מהעיר ערד, וסמוך ליישוב הבדואי כסייפה, ולבסיס חיל האוויר נבטים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3041025,00.html]

החל משנת 2004 מבקשת חברת [[רותם אמפרט]] בבעלות [[האחים עופר]] להקים במקום מכרה פוספטים פתוח. הרעיון הוצא בעבר ונדחה עקב התנגדות התושבים, והשפעות סביבתיות ובריאותיות שעלולות להיות לו. השדה הנמצא במרחק של פחות מ-4 ק"מ מהעיר ערד, וסמוך ליישוב הבדואי כסייפה, ולבסיס חיל האוויר נבטים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3041025,00.html]

המכרה הפתוח צפוי להוביל לפליטת [[זיהום אוויר]] בצורת [[חלקיקים]], אבק פוספטים רדיואקטיבי, וגז [[ראדון]]. על פי הערכת השפעה בריאותית של משרד הבריאות, פעילות המכרה צפויה לגרום להפרעות נשימה בקרב ילדים וקשישים וכן ולמחלות סרטניות. על פי הערכה זו, המכרה צפוי להעלות את שיעור התמותה בערד בכ-4.25% כלומר בכ-7 אנשים בשנה.[http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2008/03/save-arad.pps]   

המכרה הפתוח צפוי להוביל ל[[זיהום אוויר]] בצורת [[חלקיקים]], אבק פוספטים רדיואקטיבי, וגז [[ראדון]] שייפלטו לאוויר. על פי תסקיר השפעה בריאותית של משרד הבריאות, פעילות המכרה צפויה לגרום להפרעות נשימה בקרב ילדים וקשישים וכן ולמחלות סרטניות. על פי הערכה זו, המכרה צפוי להעלות את שיעור התמותה בערד בכ-4.25% כלומר בכ-7 אנשים בשנה.[http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2008/03/save-arad.pps]   

קיימת התנגדות עזה מצד תושבי העיר ערד להקמת המכרה, ומצד ארגוני סביבה. וקיימת עצומה נגדו [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1]

קיימת התנגדות עזה מצד תושבי העיר ערד להקמת המכרה, ומצד ארגוני סביבה. וקיימת עצומה נגדו [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1]

==רקע ==

==רקע ==

===גילוי מרבצי פוספת ותוכנית כריה===

===גילוי מרבצי פוספט ותוכנית כריה===

בזמן כלשהו, כנראה בשנת 1979 או 1980, נתגלה באקראי שמתחת לעיר ערד קיים מרבץ ענק של עפרות פוספטים, ושיש ערך כלכלי גבוה להפקת פוספטים אלה מהסיבות הבאות:

בזמן כלשהו, כנראה בשנת 1979 או 1980, נתגלה באקראי שמתחת לעיר ערד קיים מרבץ ענק של עפרות פוספטים, ושיש ערך כלכלי גבוה להפקת פוספטים אלה מהסיבות הבאות:

* שיעור גבוה של זרחה בעפרה

* שיעור גבוה של זרחה בעפרה

במקביל לפעילות זו הקימו תושבים בערד עמותה שעניינה היה התנגדות לכריית פוספטים ליד ערד. בראשה עמד מר י. ולנר ז"ל.  בין היתר תקפה העמותה את שיטת העבודה של פו"ב.  בעיקר שלילת יצוא סלע פוספט גלמי – מה שעשתה פו"ב – והתמקדות במוצרי עתירי ערך מוסף, חומצות זרחתיות.  התמקדות כזו מקטינה את נפחי הכרייה ומותירה בידי ישראל עתודות פוספט לשנים רבות.   

במקביל לפעילות זו הקימו תושבים בערד עמותה שעניינה היה התנגדות לכריית פוספטים ליד ערד. בראשה עמד מר י. ולנר ז"ל.  בין היתר תקפה העמותה את שיטת העבודה של פו"ב.  בעיקר שלילת יצוא סלע פוספט גלמי – מה שעשתה פו"ב – והתמקדות במוצרי עתירי ערך מוסף, חומצות זרחתיות.  התמקדות כזו מקטינה את נפחי הכרייה ומותירה בידי ישראל עתודות פוספט לשנים רבות.   

לאחרונה נמצא, כי עתודות הפוספט בעולם תספקנה – לפי שיעור השימוש הנוכחי – ל-70 שנה בלבד. פוספט הוא מרכיב חשוב כיום ב[[חקלאות]] התעשייתית.

לאחרונה נמצא, כי עתודות הפוספט בעולם תספקנה – לפי שיעור השימוש הנוכחי – ל-70 שנה בלבד. פוספט הוא רכיב חיוני לכל פעילות ביולוגית, כמובן גם לחיי כל אדם. אדם בוגד זקוק בערך לגרם אחד של פוסט ביום.  ב[[חקלאות]] משתמשים בפוספט לדישון, כך הוא מגיע לצמחים ודרכם למי שאוכל אותם.

===ועדת רהב===

===ועדת רהב===